השקת הספר שו"ת מהרי"א יהודה יעלה

רבי יהודה אסאד זצ"ל, אב"ד סרדאהעלי(הונגריה-סלובקיה)

לקראת יום הזיכרון ה-151 של הגאון הגדול רבנו יהודה אסאד זצ"ל שחל בכ"ג סיון, 'מכון שלמה אומן' שע"י ישיבת שעלבים שמח לבשר על הופעת המהדורה החדשה והמתוקנת של 'שו"ת מהרִיָ"א', או בשמו השני 'תשובות יהודה יעלה',פרי ידיו של רבי יהודה אסאד, עם מבוא, הערות, הפניות, מראה מקומות, נספחים ומפתחות. הכרך הגדול האמצעי על יו"ד (כ-400 תשובות, מעל ל-800 עמודים בפורמט גדול) כבר יצא מבית הדפוס, ובקרוב יצאו לאור גם חלק אבן העזר – חושן משפט, וחלק אורח חיים. לכבוד השקת הספר, ייערך בירושלים ערב עיון ביום חמישי, אור לכ"ט סיון תשע"ז (22/6) בבית הכנסת 'הר חורב' רח' כ"ט בנובמבר פינת כובשי קטמון (ליד בי"ס חורב).

שידור חוזר מאירוע השקת הספר

 

תולדותיו של רבי יהודה אסאד

הגאון הגדול רבנו יהודה אסאד זצ"ל נולד בעיר אסוד Aszod)) שבהונגריה בשנת תקנ"ד (1794). הוא למד בישיבתו של מהר"ם בנעט, גדול רבני מורביה(צ'כיה), ובהמשך שימש כדיין בעיר סרדהֵל (סערדאהעלי; כיום – דונאיסקה סטרדה, דרום סלובקיה). העיר שכנה במחוז פרשבורג (היום ברטיסלבה), והתקיימה בה קהילה גדולה וחשובה במשך מאות שנים, עד השואה הארורה בה נרצחו כל יהודיה שהיוו כמחצית מתושבי העיר. מאוחר יותר שימש רבנו במשך כמה שנים כרב בכמה עיירות, ובשנת תרי"ד (1854)שב לסרדהל ושימש כרבהּ במשך כשתים עשרה שנה, עד לפטירתו בשנת תרכ"ו (1866),לפני קנ"א שנים. הוא הקים בה ישיבה גדולה והפך את העיר לתל תלפיות, עד שסרדהל נחשבה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבנו הוערך מאוד ע"י רבני דורו: בן דורו המבוגר ממנו, רבנו משה סופר זצ"ל (החתם סופר), כתב עליו שהוא 'למדן מופלג ואיש צדיק תמים, ונפלאתי מאוד על עוצם בקיאותו וחריפותו', בעל שו"ת 'שואל ומשיב' רבי יוסף שאול הלוי נתנזון כינה אותו 'הגאון הגדול צדיק יסוד עולם', רבי חיים הלברשטם מצאנז קרא לו 'מופת הדור', וגאון גליציה רבי שלמה קלוגר כתב אחרי פטירתו שהוא 'האיר פני תבל באור תורתו, ועל ישראל זרח אור שמשו'.

 

 

בין השאר היה רבנו מגדולי המשיבים בדורו, והשיב אלפי תשובות גדושות חריפות ובקיאות יוצאות-מהכלל לשואלים מקרוב ומרחוק. רבנו שמר העתקים של חלק מתשובותיו, ומהם הכין לדפוס בנו וממלא מקומו, רבי אהרן שמואל אסאד (תק"ץ-תרס"ה [1830-1905]), ששימש כרב העיר במשך ל"ט שנים, את שו"ת מהרי"א 'יהודה יעלה', הכולל 884 סימנים. החלק הראשון נדפס בלמברג תרל"ג (1873) והוא כלל את חלק או"ח (סט דפים, ריד סימנים) ואת חלק יו"ד (קמא דפים, שפז סימנים), והחלק השני נדפס בפרשבורג תר"מ (1880) והוא כלל את התשובות בענייני אה"ע וחו"מ (קיא דפים, רפג סימנים; בימינו נפוץ דפוס הצילום שנעשה בניו יורק תשכ"ה [1965], בו כל הספר נמצא בכרך אחד).

בתשובות שבספר בולט רבנו בידיעותיו המופלגות בכל חלקי התורה, וגם בשילוב המיוחד של ענווה ותקיפות. כך למשל הוא כותב בחלק יו"ד סי' כח במכתב תשובה לידידו הרב אברהם גלאזנר: "לכבוד אהובי ידיד נפשי, רחוק ממעוני וקרוב ברעיוני, הלא הוא הרב המופלג, זך הרעיון במיטב הגיון" וכו' וכו', אך בתוך הדיון התורני הוא עומד על דעתו: "הנה דבריו המה דברים מתקבלים - אבל לא אמיתיים, דהא ודאי אין דרכו של הרמב"ם להשמיט הדין המפורש בגמרא ולהעתיק במקומו דין אחר שאינו מפורש בגמרא'... ועם זה הוא מסיים את המכתב בידידות מופלגת. וזו רק דוגמא אחת מני רבות.

רבנו חיבר ספרים רבים אחרים, ביניהם נדפסו ע"י צאצאיו בשנת תרצ"א (1931) הספרים 'דברי מהרי"א' - חידושי תורה ואגדה, ו'חידושי מהרי"א' על מסכת כתובות. גם כמה מתלמידיו הדפיסו ספרים ובהם מחידושיו, אולם רוב כתביו אבד. רבנו נפטר בכ"ג בסיוון תרכ"ו (1866) בסערדאהעלי.

 

ההדרת שו"ת מהרי"א ע"י מכון שלמה אומן

אשרינו שזכינו לעסוק בתורתו של אותו גדול זצ"ל. כל שלושת חלקי שו"ת מהרי"א 'יהודה יעלה', או"ח, יו"ד, ואה"ע-חו"מ,כבר מוכנים למעשה, אמנם הקדמנו את הוצאתו לאור של כרך 'יורה דעה', הגדול ביותר בין חלקי הספר, ובו כמעט 400 תשובות, חלקן ארוכות מאוד. אחריו יצא לאור חלק אה"ע-חו"מ, ולחלק או"ח נצרֵף בעזהי"ת מבוא מקיף וכן מפתח מפורט לכל חלקי הספר.

שו"ת מהרי"א מוזכר ומצוטט אינסוף פעמים בספרי חכמי דורווק"ו בספרי רבני הדורות שאחריו, והשתדלנו למצוא, ולציין בהערות השוליים, כלחידוש או ציטוט בשמו שהובא בספרי הפוסקים, וכל הכרעה והערה למדנית בדברי רבנו שעשתה רושם לדורות. את מראי המקום למקורות אליהם ציין רבנו רשמנו בתוך הספר בסוגריים מרובעים, כך שכל ההערות בסוגריים עגולים בתוך התשובות הם מאת רבנו המחבר עצמו. לעיתים קרובות הוסיף רבנו בגוף הספר הוספות, לפעמים ארוכות, המופיעות בדפו"ר בסוגריים מרובעים, ואותם ציינו בראשם בתיבות 'הוספת המחבר'. גם רא"ש בן רבנו הוסיף בספר הגהות והערות משלו ומשל אחרים בסוגריים מרובעים, והם מצוינות בראשיתם בתיבות 'הג"ה (או: הוספה) מבן המחבר'.

 

 

במהלך ההדרת הספר תוקנו אלפי טעויות דפוס, ואם לא היה מדובר בתיקון קטן ומובן-מאליו ציינו אותו כמקובל - סוגריים מרובעים להוספה ועגולים למחיקה. כמוכן רבנו היה מקצר הרבה בלשונו, ולתועלת הלומדים הוספנו לעיתים בסוגריים מרובעים אותיות ותיבות-קישור שהיו חסרות להבנת המשפט. צילומי כמה תשובות מכת"י רבנו הגיעו לידינו, ועל פיהם תיקנו את הנוסח במקום הדרוש, וכמובן הערנו על כל שינוי.

 

חילקנו את הפסקאות הגדולות של רבנו לקטעים קטנים יותר, הוספנו פיסוק מדויק, תיקנו את הכתיב לכתיב מלא המקובל היום (כמובן מבלי לשנות את לשונו שלרבנו), פתחנו את רוב ראשי התיבות חוץ מאשר את המובנים מאליהם, וכן חילקנו לסעיפים סימנים העוסקים בכמה נושאים (בפעמים הבודדות שהחלוקה מצויה כבר בדפו"ר הציון לסעיפים אינו מוקף בסוגריים). כמו כן הוספנו כותרת תמציתית בסוגריים מרובעים בראש כל סימן, ובסך הכל עשינו כל אשר לאל ידינו כדי לגרום לכך שמהדורה זו תועיל מכל צד ופינה ללומדים הרבים בתורת רבנו.

ויהי רצון שיהיו מעשינו לרצון לפני אלוקים ואדם.