כאשר אדם שסיים לאכול ארוחה עם לחם והאחר שאכל עימו בשולחן לא סיים לאכול. האם על זה שעדיין לא סיים להסיר את הסכין מהשולחן על מנת שהאחר יוכל לברך את ברכת המזון או שעל זה שסיים לאכול צריך להמתין שהאחר יסיים ואז לברך?

ישנם שני טעמים להסרת הסכין מהשולחן לפני ברכת המזון: א. השולחן דומה למזבח המאריך את חייו של האדם, ואין זה ראוי שיונח עליו סכין המקצר חיי אדם. ודוקא בשעת הברכה מסירים הסכין, שכן בזכות הברכה מאריכים לאדם את ימיו. ב. פעם אחת הגיע איש אחד לברכת "בונה ירושלים", ומרוב צער על החורבן, תקע סכין בליבו. למעשה, כתב 'ערוך-השולחן' (קפ, ה) שבזמננו אין מקפידים על הסרת הסכין בשעת הברכה. ובשו"ת 'ויען דוד' כתב שבסעודות בהן יש עוד מסובים, ואי-אפשר להוריד את כל הסכינים מהשולחן, אפשר לסמוך על דעת 'ערוך-השולחן'. בנוסף, יכול להיות שחברך אינו מקפיד על כך, ואי-אפשר לחייבו להוריד את הסכין משום שאתה כן מקפיד על-זה. למעשה, אין צורך להסיר את הסכין של חברך או להמתין. (ע"פ פסקי תשובות ח"ב, סי' קפ, ה) הרב אלחנן לוין