כבוד הרב, עלתה בי שאלה לאחר קריאת המאמר הבא, האם קיים יצור בים הנקרא בת ים/בן ימא, כלומר: שחצי ממנו צורת דג וחצי צורת אדם? הנה המאמר: מסכת בכורות דף ח’ עמוד א’: הדולפנין פרין ורבין כבני אדם מאי דולפנין אמר רב יהודה בני ימא. רש"י ד"ה בני ימא: בני ימא - דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג ובלע"ז שריינ"א. (כל מי שיש לו בבית תלמוד בבלי מוזמן לפתוח שם, סוגייא מאוד מעניינת..) חיה זו (הנקראת ’סירונית’), לבד מן המקור לעיל, מוזכרת ג"כ במדרש ספרא (שמיני פרשה ג ז) על האמור בויקרא: "ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם" וז"ל: "חיה – זו חית הים. הנפש – להביא את הסירונית. יכול תהא מטמא באהל כדברי ר’ חנינא, תלמוד לומר ’ואת’". כלומר, אסור לאכול סירונית, מן הטעם שחיה זו היא דג, אך יחד עם זאת כשתמות, תטמא באהל כאילו היתה אדם. שהרי כתוב ’ואת’ ומכאן למדו חז"ל לרבות את הסירונית. במדרש עצמו, לא הובא פירוש העניין, אך המפרשים טענו כי מדובר כאן באותה ’סירנה’, כמו שנראה מפירש"י בנידון דידן (שׂריינ"א = סירנה). דבר נוסף הוא, כי במדרש נידונה ה’סירנה’ בהקשר הלכתי מובהק, כיצור שנולד מזיווג של בני אדם ודולפינים. הראב"ד בפירושו על אתר, הפליג לתאר כי הסירנות מנגנות (! בנוסף לשירתן). מן הראוי להניח כי הראב"ד לא קרא על הסירנה בספרי אודיסאה. (אגב, הגר"א גורס סירני, הערוך גורס סולנית, ובילקוט שמעוני ישנה ג"כ גירסא: הסילנית.) גם בתרגום השבעים, מופיעה הסירנה בכמה מקומות, שם הוצגה במקום התן. ושמא נחשבו יללות התן לבת קולן של הסירנות. מה גם שאחיו הלשוני – התנין ג"כ חי במים, ורבו בו הפירושים. וגם הרמב"ן על אתר אימת רעיון זה, ואומר "בן הסירני". במוסף הערוך, (ערך סירני) מובא סיפור על ר’ ברוך, שהיה מלומד גם בחוכמות חיצוניות, וידע הרבה שפות וז"ל: "...והגידו לי שמלך גליל המולך בדינימרקא (דנמרק) ונורוויגא בעברו בספינה אצל מלכות נורוויגיא ראה חיה זו יושבת כחום היום על שרטון שבים. ואני קודם עשרה שנים בעמדי אצלו שאילתיהו על זה, והמלך שתק והבנתי שהוא היה ספק אם החיה שראה היתה סירני או חיה אחרת מפני מרחק המראה. וגם החיה בשמעה קול השר הקורא אל המלך היושב בירכתי הספינה ופניו לצד אחר, אדוני המלך: הפוך פניך ותראה פלא גדול, תיכף ומיד צללה בתוך הים. אמנם השר והספנים העידו שהיתה סירני ושראו אותה, ובדו הפייטנים שהסירני מרננת בקול ערב ואולי קראוה סירני מלשון שירה". (ואגב, ואת זה אני מוסיף מדעתי האישית, על שפת הים בקופנהגן, דנמרק, ישנו את הסמל הידוע של דנמרק שכל תייר מבקר בו, בת ים יושבת על שרטון... אך זה באמת לא מקום להוכחה, אלא רק צירוף מקרים[?]) ומי לנו כרבינו החיד"א הקדוש, שאת מימיו אנו שותים בכל רבדי ההלכה, שיגיד שכתב שקרים ודמיונות בספרו "מדבר קדימות" מערכת ד’ כתב: דג יש בים שקורין סירינ"ה מחציו ולמעלה כדמות אשה בתולה ומחציו ולמטה כתבנית דג ומקום משכנה בסלעים ומקומות מסוכנים בים ומדי עבור איזה ספינה תתחיל לשורר ולזמר בקול נעים הרבה". ולסיכום: כידוע, הרבה דברים שכתובים בתורה, המדע ובני האדם הפשוטים לא האמינו בו עד תחילת המאה הקודמת ותקופת ההשכלה. (כגון שהעולם עגול, זמן כוכב שביט וכו’ וכו’ ללא סוף) לאט לאט אך בקצב קבוע המדע "גילה" כמעט את כל הדברים שכתובים בתורה. רק בני האדם בטפשותם, במקום לזרוק את המדע לפח ולהלל ולשבח את התורה הקדושה על חכמתה שרק מי שברא את העולם בעצמו יכול לדעת, החליטו להלל ולשבח את המדענים והפרופסרים שבסך הכל הוכיחו שהתורה קדושה ואמיתית, ולא מטאפורית ח"ו כפי שאוהבים הכופרים לכנות. יבוא יום ואתה תראה שגם את זה יגלו, בדיוק כפי שהזוהר אמר שיש מקומות בעולם שיש בהם יום ארוך שנמשך כמה יממות, ומתי שאתה רואה יום, יש מקומות בעולם שיש בהם ממש עכשיו חושך - הרבה אנשים צחקו, גיחכו, והיו אף "רבנים" שניסו "להסביר" את כוונת הזוהר העמוקה, שהוא התכוון ל"דברים רוחניים"... "כוחות החושך מול הטוב" וכן על זה הדרך תירוצים שונים ומשונים - רק שחס וחלילה לא יחשבו שהרבנים והיהדות המאמינה בזוהר, מסכימה "לשטויות" כאלו.. ה’ יצילנו מכל הכופרים בתורתנו, ויזכנו לעבוד אותו בתמימות וברצון שלם. בתודה מראש.

המאמר מדבר בעד עצמו. אנו מאמינים שהתורה אינה סותרת את ההגיון והשכל האנושי. מכיון שכך הצורך ליישב בין התורה לבין המדע מובן מאליו. יש דרכים שונות ליישב את הסתירות לכאורה שבין המדע לתורה. לפעמים אנו מסבירים שכוונת מה שכתוב בדברי חז"ל או בתורה אינה כפשוטו. ולפעמים אנו מסבירים שעדיין המדע לא מושלם והידיעות המדעיות אינם סופיות. במשך הדורות הדברים יכולים להתברר וכפי שמאמר זה הזכיר מספר מקרים.