לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
13015
והנה רופא כל בשר ומפליא לעשות יתב"ש ברא את האדם והשתית מבנה גופו על ארבעה יסודות הנ"ל, הפועלים בו במדה שוה, ועי"ז יהיה גופו איתן וחסון, ונפשו תקינה ובריאה. ואם יתגבר אחד מן היסודות, יצא האדם משווי משקלו התקין הגופני והנפשי ותתרופף ותתערער בריאות גופו ונפשו, ומכאובים וסבל יהיו מנת חלקו, רח"ל.
ורבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, כי כל המחלות הבאות על האדם, אינן אלא בגלל עוונותיו וכאמרם אין יסורין בלא עון (שבת נ"ה ע"א). וכן אמרו אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, תלה ולא מצא בידוע שיסורים של אהבה הם (ברכות ה' ע"א). ורצונם ז"ל בזה להורות לנו שלשה דברים נשגבים ועמוקים:א. שהיסורים באים על האדם בהשגחה ולא במקרה ח"ו, וכמ"ש עה"פ וחלאים רעים ונאמנים, רעים בשליחותם, ונאמנים בשבועתם (ע"ז נ"ה ע"א).ב. אינם בתור נקמה, אלא לטובת האדם לכפרת עונותיו ולעורר אותו לשוב בתשובה.ג. רמ"ח מצוות עשה הן כנגד אבריו של האדם, ושס"ה מצוות לא תעשה הן כמנין ימות החמה. לרמוז שכל אבר אומר לו עשה בי מצוה, וכל יום מזהיר אותו אל תעשה בו עבירה (ראה מכות כ"ג ע"ב דרש רבי שמלאי וכו', ובפירש"י שם). שכל מצוה שהאדם עושה נותן חיות רוחנית לאותו אבר שבו עשה המצוה, וכל עבירה ח"ו פוגם באותו אבר שבו עשה העבירה, ולכן לוקה ביסורים באותו אבר דוקא ולא באחר. וזאת כונתם ז"ל באומרם אם רואה אדם שיסורים באים עליו, לא יתלה הדבר במקרה ח"ו, אלא יפשפש במעשיו, לחקור איזה עבירה עשה באותו אבר שבגללה באו עליו היסורים, באותו אבר דוקא, ואם פשפש ולא מצא דהיינו שלא עשה שום עבירה באותו אבר המקבילה לאותה מחלה, יתלה בביטול תורה, שלא למד תורה, ולכן לא מצא. וכן אמרו ז"ל, אדם הזה משוקל, חציו מים חציו דם. בשעה שהוא זוכה, לא המים רבים על הדם ולא הדם רבה על המים, ובזמן שהוא חוטא, פעמים שהמים רבים על הדם ונעשה אדריפוקוס (פירוש חולי המים, שהמים נוזלים מגופו כגון אבעבועות וכדומה), ופעמים שהדם רבה על המים ונעשה מצורע (ויק"ר פרשה ט"ו ב').
ולזה העירונו רז"ל באומרם אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות. עינים רמות, והיו לטוטפות בין עיניך. לשון שקר, ולמדתם אותם את בניכם. ידים שופכות דם נקי, וקשרתם לאות על ידך. לב חורש מחשבות און, והיו הדברים האלה. רגלים ממהרות לרוץ לרעה, הוי רץ אחר מילה שהיא בין ברכים (ויק"ר פרשה כ"א ד'). כלומר באותו אבר שפגם, בו יתקן. וזאת היא תשובת המשקל המקובלת ורצויה לפניו יתב"ש. ויתכן שכל זה התכוין החכם מכל אדם ע"ה באומרו לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים (קהלת ז' כ"ט) והבן.
תכלית הדברים, על האדם הרוצה להיות בריא ואיתן בגופו ובנפשו, להתרחק מן העבירות ולקיים את מצוות תוה"ק מבלי לנטות ימין ושמאל בבחינת סור מרע ועשה טוב. ויאמין באמונה שלימה ומוחלטת, שהיסורים הבאים עליו הם רק לטובתו ולעורר אותו, וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, יתב"ש לנצח נצחים.
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
סוד ההתחדשות של יצחק
לקום מהתחתית של התחתית
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך ללמוד גמרא?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
איך נראית נקמה יהודית?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה הייעוד של תורת הבנים?
הכשרת המטבח לפסח
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשפ
ערב פסח שחל בשבת
פרק יד
הרב אליעזר מלמד | תשס"ב

כיצד ניתן להתיר נדר?
הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה
"ושמרתם את המצות" – איזה שימור צריך בהכנת המצות?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' ניסן תשפ"ה

חמדת השבת: שחיטת קרבן הפסח בשבת
הרב בצלאל דניאל | ניסן תשפ"ה
פרשת ויקרא תשפ"ה – ערב פסח שחל בשבת
הרב שמואל אליהו | ג' ניסן תשפ"ה

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויקרא
רבנים שונים | ניסן תשפ"ה
