^ 1 מבאר מגן אברהם "בט"ו באב - אי' בב"ב דף קכ"א הרבה טעמים שהיה יו"ט גדול בזמן המקדש".
^ 2 הואיל ולאחריו לא הביאו עצים, שתשש כוחה של חמה ויש חשש שתהיה תולעת בעצים.
^ 3 וכך נמצא גם כן ברש"י על עין יעקב.
^ 4 רעיון זה חוזר במשנתו של רבי צדוק ביחס לראש חודש שנקרא "מועד" כמבואר במסכת פסחים (דף עז עמוד א) "קא משמע לן דראש חדש איקרי מועד, כדאביי. דאמר אביי: תמוז דהאי שתא מלויי מליוה, דכתיב (איכה א) 'קרא עלי מועד לשבר בחורי' ". (חז"ל קוראים גם לתשעה באב מועד), הנה ראש חודש אינו חג על מה שאירע בעבר, אלא על ההתחדשות של החודש, וכיון שהתחדשות זו היא מכוסה "בכסה" גם המועד הזה מכוסה ואין גומרים בו את ההלל. וגם ט"ו באב הוא יו"ט בהתכסיא ששואב את כוחו ששמחתו מן העתיד, כאשר יבואר בהמשך.
^ 5 "מתיב רב חסדא: (במדבר ד) 'ולא יבאו לראות כבלע את הקדש' ...- אמר רב נחמן: משל לכלה, כל זמן שהיא בבית אביה - צנועה מבעלה, כיון שבאתה לבית חמיה - אינה צנועה מבעלה". ישראל במדבר היו ככלה בבית אביה, וכשנכנסו לארץ היו ככלה בבית בעלה, קשר קרוב יותר. וכך היה גם בזמן החורבן.
^ 6 האדמו"ר מבלז רבי אהרן רוקח זצ"ל אמר "ואנכי הסתר הסתיר פני" הסתר כפול, מן כלל העם ואף מן הצדיקים.