שבת הראי"ה פרשת תזריע מצורע | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
שבת הראי"ה

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

1818

5 דק' קריאה

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

אורות הפרשה

קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא [יג, מ].

"ישנם בעלי השגה בהירים וצדיקים גדולים, שמרוב חשק לבבם בהשגות בהירות ומופשטות, ובדבקות אמיתית בהשי"ת, אינם יכולים להרחיב את דעתם בפרטי הלכות ומעשים פרטיים. אע"פ שהיא לקותא וחולשא נפשית, מ"מ מוצא הדבר הוא ממקור הטוהר, וסימן לדבר: איש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא. ולמעלה מזה היא קדושת הנזיר, אשר נזר אלהיו עליו בגדל פרע שער ראשו, ורבי עקיבא שדרש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, כמו שכתוב: קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, במי אתה מוצא אותן במי שמשחיר עליהם פניו כעורב, או במי שמשחיר ומעריב עליהן תמיד, או שנעשה אכזרי על בניו כעורב" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים', קובץ א', רי"ב].

"כשזורח האור המקורי, סוקרים איך המעשים כולם, עם כל סעיפיהם, עם כל טבע המתרחב של כל תולדותיהם, הכל אחוזים בשורש הדעה העליונה, בזיו החיים, במגמת ההויה, בפאר הכבוד המתעטר ברום מעלה. וכל ביאורים מוסריים, חברותיים, ונשגבים מעל כל הגיון [...], הכל מתקשר בחמדה אחת. והלשד המתווסף בעומק הדעה, איננו מטשטש את הצמחים הרבים, ורשימותיהם של כל הגידולים וגידולי הגידולים, אלא הוא מגדלם ומאדרם. ואם ישנו לפעמים מאורע שנקרחות אילו תוצאות רחוקות מפני העליה הרוחנית המקורית, אין חשש, "קרח הוא טהור הוא". ולפעמים יש שיתרווה משביעת השפעת הקודש, עד כדי הצמחת שריגים רבים ורחוקים, המתיילדים גם כן בכל ענפי מעשים, מידות, הגיונות ומחשבות, והכל עולה בטהרת הקודש, בלא עירבוב של דמיונות מעביבים ומחשיכים. זאת היא קדושת הנזירות, "גדל פרע שער ראשו", והוא "קדוש יהיה". ולפעמים נפגשות ההופעות הגורמות את הקריחה, קדושת טהרת הלויה, "והעבירו תער על כל בשרם", והמביאות את הגידול המסתעף, ובבטישת ניגודן עושות צמחים יפים ורעננים [...], ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים, שחורות כעורב, [...] זה דודי וזה רעי בנות ירושלים" [שם, ד', י'].

אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק ו')

פרק ו': בהקמת מדינת ישראל
בניית מאה שערים - אתחלתא דגאולה

אהבתו של הרי"ג הורביץ לארץ ישראל ובניינה - הייתה מן המפורסמות. בכל ליבו היה כוסף ומצפה לתחיית האומה על אדמתה. כרבים מתושבי 'מאה שערים', השתייך לתנועת 'המזרחי', וראה בהקמת המדינה שלב משמעותי בתהליך ה"אתחלתא דגאולה". היה זה המשך טבעי לאמונתם של צדיקי ירושלים מהדור הקודם ב'קץ המגולה', אשר מתוך השקפה זו בנו במסירות נפש את השכונות שמחוץ לחומת העיר העתיקה, ובתוכן גם את שכונת 'מאה שערים'.
אחד מצדיקי ובוני ירושלים לפני כמאה וחמישים שנה, היה ר' שלמה בהר"ן לעוי זצ"ל. הוא גם היה מראשי בוני שכונת 'מאה שערים'. מתוך כתביו נותרו שני מכתבים חשובים ומרתקים, בהם הוא מספר על בניית שכונת 'מאה שערים'. ממכתבים אלו אפשר ללמוד לא רק על העניינים הגשמיים שבבניה אלא גם ובעיקר על המשמעות הרוחנית שייחסו לה בוניה.
וכך הוא כותב במכתבו הראשון, לר' חיים אלעזר מקאליש:
"אחדשה"ט, אמרתי אספרה נא לפני הדר"ג חסד ד' ופעולת גבורותיו הנוראים אשר כל יושבי עיה"ק ירושלים תובב"א וכל באי לבקר בקודש עד כה לא האמינו שיהיה כזאת בירושלים עיה"ק תובב"א טרם ביאת משיח אלוקי יעקב הוא בן דוד מלך ישראל, כי זמן לא כביר לא נשא רוח איש ללכת מהעיר וחוצה מחמת פחד הפראים. גם בתוך העיר בבתים הרחוקים היה פחד להאיש הישראלי לשבת שמה.
(...) והנה זה קרוב לשנתיים העיר ד' השוכן בציון את רוחנו לעשות חברת רעים האהובים לקנות מקום וחלק בירושלים עה"ק תובב"א ולעשות ישוב שמה ועל דבר זה הייתי משתוקק עוד בהיתו ילד קטן, תמיד היה מקשקש רוחי בקרבי על הדבר הזה והייתי אומר מתי יבוא לידי מצווה נוראה ונשגבה הזאת אשר אמרו רז"ל "ואם שמח מה שכרו כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים", ואמרו רבותינו "מפני מה זכה עומרי למלוכה (...).
ופתאום העיר ד' ברוב רחמיו את לבנו לעשות החברה הנ"ל, ובאה העצה בלבנו זה קרוב לשנתיים (...). והיה זה מקום חרב מדבר שממה וערבה, מקום אשר לא עבר בה איש מיום חורבן בית ד', וידע הדר"ג שאין אני מגזים בזה שום דבר (...).
"והנה ד' אלוקי ישראל השוכן בציון עזר לנו בין כה וכה ומעת אשר התחלנו לבנות עד כה בנינו אחד ועשרים בתים ויושבים בהם בעלי בתים בשמחה וחדוה (...) סוף דבר יאמין הדר"ג אשר כולם פה אחד אומרים כי ד' הושיע ציון וזה הוא כאחד הניסים אשר היה בימי אבותינו, ועין בעין אנו רואים אשר השוכן בירושלים משתוקק ומתאווה על בניו אשר יבואו ויתחילו לבנות את עירו והר קודשו, ובכח גדלו וזרוע תפארתו עוזר וסועד וסומך לעם דל. בעת אשר היה בקודש משה מונטיפיורי ודוקטור לעוי הלך שמה לראות באשר שמע מכולם את הדר הדבר הגדול הזה ושמח שם מאוד על זאת ואמר לנו בפיו אם יבוא לביתו בכל מקום אשר ישאלו מה ראה בירושלים תובב"א אני אשיב להם מה זה שאלה כבר ראיתי משיח בן דוד בדרך. ואין זה כ"א הפאסט אשר יהיה קודם ביאת משיח צדקו"
['לוח ירושלים', תש"י, עמ' רו].

ברכת 'שהחיינו' על הקמת המדינה
בעת הכרזת המדינה, נתאספו תושבי שכונת 'מאה שערים' לביתו של רב השכונה הרי"ג הורביץ זצ"ל. בביתו היה נמצא מקלט רדיו (מכשיר די נדיר באותה תקופה). כל הנאספים היו רכונים ברוב קשב ליד הרדיו, וכאשר נשמעו מילות ההכרזה על הקמת המדינה, נעמד הרי"ג בשמחה עצומה וברך בשם ומלכות: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!".

"היום שבו זכינו בעזר צור ישראל וגואלו, להנחת היסוד בראשית צמיחת הגאולה לכוננות ממשלת ישראל למקומה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

דבר רבני ירושלים
לשליחי עם ישראל
בהאספה המכוננת "כנסת"
בעיר בירתנו ירושלים עיה"ק
באספת רבני ירושלים שהתקיימה ביום י"ד שבט תש"ט בביתו ובנשיאותו של מרן הגאב"ד
רבי צבי פסח פראנק שליט"א
בהשתתפות חברי הרבנות הראשית לא"י, בית הדין הגדול, מורי ההוראה וראשי הישיבות החולט פה אחד:
א) להביע ממעמקי הלב בשמנו ובשם רבני ותושבי ירושלים את ברכתנו החמה והנאמנה, ושמחתנו העמוקה לקראת היום שבו זכינו בעזר צור ישראל וגואלו, להנחת היסוד בראשית צמיחת הגאולה לכוננות ממשלת ישראל למקומה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לאחר אלפי שנות גלות וחורבן. יהי נועם ה' ומעשה ידיכם יכונן להקים את מדינת ישראל על תילה וכולנו נזכה לראות בהתגלות מלכות שמים, ועין בעין נראה בשוב ה' את שיבת ציון.
ב) לקרוא לפניכם צירים נכבדים את הקריאה הקדושה היוצאת מעומק לב כל עם ישראל ובכללם גם אלה אשר לאסוננו הגדול לא זכו ליום הזה ונהרגו על קדוש השם - שם ה', תורתו, עמו ונחלתו.
צירים גדולים!
בהתאספכם היום להניח את היסוד לחוקת מדינת ישראל זכרו את גודל האחריות המוטלת עליכם כשליחי עם ישראל, לדורנו ולדורות הבאים, הכירו ודעו כי אין עם ישראל בלי תורת ישראל, אל תשכחו את צור ממנו חוצבתם ואת מקבת בור ממנו נוקבתם, אל תפנו אל אלילי תרבויות זרות אשר מפריים שבענו מרורות במשך שנות גלותנו המרה, ואשר לשיא פשיטת הרגל הגיעו שרי המדינות ונושאי דגל התרבות של הגויים עם השמדת ששת מליוני קדושינו. אל תכניסו זמורות זרות בכם בית ישראל.
דרישתנו היא שחוקת התורה תהא חוקת מדינת ישראל להלכה ולמעשה.
ג) אסיפת הרבנים חוזרת עוד על קריאתה הקודמת באספה שנקראה באולם "ועד הכללי כנסת ישראל" בעצם ימי הדמים והזוועות בעיר הקודש בחדש תמוז תש"ח: ירושלם לב האומה תל תלפיות מעולם ומדורי דורות תהא בירת מדינת ישראל, הודה והדרה.
צירים נכבדים:
חזקו ואמצו, התרוממו בשעה נשגבה זו ותנו כבוד לתורה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, וצור ישראל ומושיעו יגן עלינו ויחזו במהרה בביאת משיח צדקנו אמן.
בשם האספה הרב יוסף גרשון הורוויץ
חבר בית הדין הגדול פעיה"ק ירושלים ת"ו
ויו"ר המועצה הדתית לקהילת ירושלים.