רעיונות לשביעי של פסח

שבת ומועדים
שביעי של פסח

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד

7643

קריעת ים סוף יכולה להוות אב-טיפוס למלחמות ישראל בכל הדורות. אמנם העם מוכן להילחם ולעמוד על נפשו, אבל הקב"ה מורה ואומר להם: "אל תיראו! התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום...!". עמוד על מקומך, חבק את ידיך ובטח בי ואני אעשה. "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון". האם אכן זוהי דרכה של תורה?

בניגוד לכך רואים אנו את הנחיותיה של התורה בהלכות מלחמה (דברים פרק כ'). שם, לאחר דבריו של הכהן אל הלוחמים העומדים לצאת לעזרת ה' בגיבורים, מורה התורה: "ופקדו שרי צבאות בראש העם". ואם מצפים אנו לישועת ה' אשר תבוא כהרף עין, מדוע להעמיד שרים וקצינים שיעמדו בראש העם ויכוונו את מהלך הקרב. הרי לכאורה די בהסתערות מצח על עמדות האויב תוך תפילה ומסירות נפש, וה' יביא את הניצחון! אומר על כך הרמב"ן (שם): "כי התורה תצווה בדרך הארץ, ותעשה הניסים עם יראיו בהסתר. ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם, זולתי כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת או להודיע שמו לצריו לעיתים, כאשר היה בקריעת יום סוף וכיוצא בו".

דבר גדול למדנו מאביהן של ישראל, הרמב"ן: הניסיות במלחמה איננה תופעה אידיאלית. זהו מצב של דיעבד. כאשר ישנה סכנה שהעם יתפאר לאמור "ידי הושיעה לי", נדרשת הנס לבוא ולהכיר את "ה' א-להיך, כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל", או כאשר אין דרך לנצח בדרך הטבע. אבל המצב האידיאלי הוא המצב שבו העם עצמו יוצא למלחמה בדרך הטבע, וא-להי מערכות ישראל הוא הנותן כוח ועוצמה לגיבורי ישראל לנצח את האויב - בשמו ולשמו.