^ 1 שאול אומר לשמואל "הקימותי את דבר ה'" ולכאורה קשה איך הוא מכחיש את העובדה שלא מילא את דבר ה' והשאיר את אגג? אלא אפשר שלפי דעתו של שאול, מאחר שהרג את כל עם עמלק, ונשאר אגג מלך ללא עם, מחה את עמלק, וכך קיים את דבר ה'.
^ 2 וכך משמע מהרמב"ם שעמלק קיים גם בזמן הזה. רמב"ם (הלכות מלכים פרק ה הלכה ד ה) "מצות עשה להחרים שבעה עממין שנאמר החרם תחרימם, וכל שבא לידו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה שנאמר לא תחיה כל נשמה, וכבר אבד זכרם: וכן מצות עשה לאבד זכר עמלק, שנאמר תמחה את זכר עמלק, ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו, שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק, מפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו". ביחס לשבעת העממים אמר וכבר אבד זכרם, לא כן ביחס לעמלק שמצוה למחותם גם בזמן הזה.
^ 3 מסופר על רבי מנחם מנדל מוויטבסק זצ"ל שעלה לארץ הקדש, וערך הרבה הכנות נפשיות לעליה זו, מסופר שהתנה עם יצר הרע שלו שלא יעלה עמו ארצה, והנה כשהגיע לארץ הבחין שיצר הרע עמו, שאל אותו רבי מנחם מנדל הלא התננו שלא תעלה עמי, ענה: אני לא התנתי עמך אני יצר הרע חדש של ארץ ישראל ...
^ 4 הואיל ואסתר סוף הנסים, יש בה גם כל התופעות של עמלק שהזכרנו שקשורות לפירוד "מפוזר ומפורד בין העמים" לפני קבלת תורה "קימו וקיבלו היהודים", קרירות שגרמה להם להנות מסעודתו של אחשורש ששקפה גם יאוש מבנין בית המקדש ומגאולה, ולכן לא חשו לחלול ה' שאחשורוש אכל בכלי בית המקדש. וטומאה שהשתחוו להמן שהיה ע"ז.
^ 5 זה מזכיר את הפסוק שנאמר לפני הופעת עמלק בפעם הראשונה (שמות פרק יז) "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן".