דברים פרק לב | רבנים שונים | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ספר דברים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

5987

3 דק' קריאה

(א) האזינו השמים ואדברהותשמע הארץ אמרי פי: (ב) יערף כמטר לקחיתזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשאוכרביבים עלי עשב: (ג) כי שם יהוה אקראהבו גדל לאלהינו: (ד) הצור תמים פעלוכי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עולצדיק וישר הוא: (ה) שחת לו לא בניו מומםדור עקש ופתלתל: (ו) ה ליהוה תגמלו זאתעם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנךהוא עשך ויכננך: (ז) זכר ימות עולם בינו שנות דר ודרשאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך: (ח) בהנחל עליון גויםבהפרידו בני אדם יצב גבלת עמיםלמספר בני ישראל: (ט) כי חלק יהוה עמויעקב חבל נחלתו: (י) ימצאהו בארץ מדברובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהויצרנהו כאישון עינו: (יא) כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחףיפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו: (יב) יהוה בדד ינחנוואין עמו אל נכר: (יג) ירכבהו על במותי (במתי) ארץויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלעושמן מחלמיש צור: (יד) חמאת בקר וחלב צאןעם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודיםעם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר: (טו) וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשיתויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו: (טז) יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו: (יז) יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעוםחדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם: (יח) צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך: (יט) וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו: (כ) ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתםכי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם: (כא) הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהםואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם: (כב) כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתיתותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים: (כג) אספה עלימו רעות חצי אכלה בם: (כד) מזי רעב ולחמי רשף וקטב מריריושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר: (כה) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה: (כו) אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם: (כז) לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימופן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת: (כח) כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה: (כט) לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם: (ל) איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבהאם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם: (לא) כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים: (לב) כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרהענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו: (לג) חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר: (לד) הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי: (לה) לי נקם ושלם לעת תמוט רגלםכי קרוב יום אידם וחש עתדת למו: (לו) כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחםכי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב: (לז) ואמר אי אלהימו צור חסיו בו: (לח) אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכםיקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה: (לט) ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדיאני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפאואין מידי מציל: (מ) כי אשא אל שמים ידיואמרתי חי אנכי לעלם: (מא) אם שנותי ברק חרביותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצריולמשנאי אשלם: (מב) אשכיר חצי מדםוחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביהמראש פרעות אויב: (מג) הרנינו גוים עמוכי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריווכפר אדמתו עמו: (מד) ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון: (מה) ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל: (מו) ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת: (מז) כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה: (מח) וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר: (מט) עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה: (נ) ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו: (נא) על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל: (נב) כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל: