בני רוכל

בני רוכל - משפחה שהוזכרה בגמרא בהקשר של הלכות דברי שכיב מרע במעשה שהיה במשפחתם, ואמר רבי אליעזר שאין ללמוד הלכה ממעשה זה, משום ש"בני רוכל, תקברם אמם!", היינו שהם רשעים. על פי דברי רש"י, כיון שבני רוכל רשעים הם, ועל כן אין ראוי להביא מדבריהם בבית המדרש, ומשום כך אף שהמעשה שאירע אצלם הגיע אלינו, אי אפשר לדעת בוודאות שהוא מדוקדק שהרי לא הזכירום בבית המדרש לדקדק בדבר היטב כיון שרשעים היו. יש מפרשים^[1] שכיון שרשעים היו קנסו אותם שלא קבלום לדון בבית דין, ואין זו עיקר ההלכה שאפשר ללמוד ממנה למקום אחר.

מעשה בני רוכל בגמרא[עריכה]

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף יד, ב:[עריכה]

"...דתנן המחלק נכסיו על פיו

רבי אלעזר אומר: אחד בריא ואחד מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה

וחכמים אומרים: אלו ואלו נקנין באמירה

אמרו לו: מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תינתן כבינתי לבתי והיא בשנים עשר מנה ומתה, וקיימו חכמים את דבריה

אמר להם: בני רוכל תקברם אמם".

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קנו, ב[עריכה]

...אמרו לו מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנו כבינתי לבתי והיא בשנים עשר מנה ומתה וקיימו את דבריה אמר להן בני רוכל תקברם אמן: ...אמר להן בני רוכל תקברם אמן וכו': מאי טעמא קא לייט להו אמר רב יהודה אמר שמואל מקיימי קוצים בכרם היו ורבי אליעזר לטעמיה דתנן המקיים קוצים בכרם רבי אליעזר אומר קדש וחכמים אומרים לא קדש אלא דבר שכמוהו מקיימין בשלמא כרכום חזי אלא קוצים למאי חזי אמר רבי חנינא מאי טעמא דר' אליעזר שכן בערביא מקיימין קוצים בשדות לגמליהן אמר רבי לוי קונין קנין משכיב מרע אפי' בשבת ולא לחוש לדברי ר' אליעזר אלא שמא תטרוף דעתו עליו".

רש"י על גיטין יד, ב, מפרש:[עריכה]

"תקברם אמם - קללה היא כלומר לא יעלו על לב ולא יזכרו בבית המדרש לראיה לפי שרשעים היו שהיו מקיימין קוצים בכרם ולר"א כלאים נינהו ולא נלמד מהן ראיה לפי שלא דקדקנו בהן איך היתה אותה צואה שמתוך שהיו רשעים לא הוזכרו בבהמ"ד".

יד רמ"ה על בבא בתרא קנו ע"ב, מפרש:[עריכה]

"והא דאמן של בני רוכל צואה מחמת מיתה הואי, אי נמי במסוכנת דכמצוה מחמת מיתה דמי, דאי לאו הכי לא הוה מיקנייא באמירה, דהא כבינתה בלחוד הוא דיהבה, והויא לה מתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קניין אלא היכא דהוי מצוה מחמת מיתה. והא דקא לייט להו רבי אליעזר לבני רוכל, הכי קאמר, ראויין היו שימותו בחיי אמן משום דרשעים בממונם הוו, ואמטול הכי קנסוהו רבנן ואפקעוה לממונא מיניהו שלא כדין, דקימא לן הפקר ב"ד הפקר.

הנהגה הנלמדת ממעשה זה[עריכה]

• אין ראוי להזכיר רשעים ודבריהם בבית המדרש, אף שהדבר יביא לכך שלא יהיה אפשר ללמוד מהם הלכה.

הערות שוליים[עריכה]