פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
הקדמה לסימן:[עריכה]
קשר האסור מהתורה הוא רק קשר של קיימא. יש ראשונים הסוברים שצריך שזה יהיה גם מעשה אומן וכך פוסק השו"ע (סעיף א). ונחלקו האחרונים מהו קשר של אומן (ט"ז וביה"ל).
קשר שנעשה לזמן קצר לחלק מהראשונים אסור מדרבנן (רא"ש ותוספות). ויש ראשונים שמתירים אותו לכתחילה כל עוד אינו קשר של אומן (רי"ף ורמב"ם).
סעיף א מפרט את עיקרי הסוגיא, מה הם הקשרים המותרים והאסורים, מהו קשר של קיימא, ומהו קשר של אומן (וכן עוד פרטים בדין זה, כגון קשר יחידי או קשר לצורך מצווה).
יש קשרים שאינם מוגדרים כקשר כלל כיוון ואין איסור לעשותם בכל מקרה (עניבה או קשר אחד בלבד). (סעיף ה). נחלקו הראשונים האם עניבה על קשר מותרת.
נחלקו האחרונים האם הולכים אחרי דעת האדם בעת הקשירה או שהולכים אחר הרגילות של העולם (ביה"ל).
הראשונים חולקים האם גם בתופר שייכים גדרי קושר ביחס לתפירה לזמן קצר (סעיף ג).
יש קשרים שאדם קושר בסתמא ואסרו אותם חכמים שמא אדם יבוא לקשור קשר האסור מהתורה (סעיפים ב, ד, ו, ז). נחלקו האחרונים לפי השו"ע מתי גזרו חכמים, האם רק כשקושר קשר אומן או גם בקשר הדיוט (אחרונים בסעיף ד).
קשר שלפעמים אדם נמלך להשאירו לעולם, אסור לקושרו אפילו ליום אחד (משנ"ב).
במקום מצווה או צורך התירו חכמים קשר שאיסורו מדרבנן (גמרא ואחרונים).
פותל חייב משום תולדת קושר (רמב"ם).