פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט מו ו

סעיף ו[עריכה]

אע"פ שהוא מקויים, צריך שיכירו חתימת שני העדים או שני הדיינים; ואם לאו, אין לו דין מקויים. ומיהו נפקא מינה בקיום, כיון שחתומים עליו שני עדים וג' דיינים, יותר בקל ימצא מי שיכיר החתימות (תוס',ר"ן).

התוס' והר"ן למדו כן מדיון הגמ' האם עד ודיין מצטרפים (כתובות כא,א), ודברי התוספתא בשביעית שמעשה בי"ד אינו צריך קיום נאמרו דוקא לגבי פרוזבול ששם יש סברא שלא שביק איניש היתרא ואכל איסורא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.