פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רז יט
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יט[עריכה]
נדר ושבועה ותקיעת כף, מהני אפילו באסמכתא (מהר"ם[1]). הגה: ועיין לקמן סימן ר"ט סעיף ד'. וכן אם כתב בשטר שקבל עליו בח"ח ובש"ד =בחרם חמור ובשבועה דאורייתא=, וכמו שנתבאר לעיל סימן זה סעיף ט"ו לענין בית דין חשוב, כן נראה לי, אף על פי שיש מי שחולק (ריב"ש סימן שפ"ז). ואם נדר איזה דבר באסמכתא לצדקה או להקדש, קונה, כמו שנתבאר בי"ד סימן רנ"ח סעיף י' (מהר"ם[2]).
המהר"ם למד לגבי נדר ושבועה מכך שמצאנו הרבה שבועות שנאמרו בתנאי כגון "אם יהיה אלוקים עימדי". לגבי הקדש כתב שאמירה לגבוה כמסירה המועלת להדיוט דמי. עוד כתב, שמהתורה אסמכתא קונה, ולכן בהקדש וצדקה קונה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.