אגדתות
גודל טקסט
ר' יוחנן היה מנחם אבלים בכך שסיפר להם על מות בנו העשירי. כיצד ניחם אותם ר' יוחנן? האם לא די במות הנפטר עליו יושבים שבעה?
x
-
בחישת קדרה בידיים
מסופר שבנות רב נחמן בחשו את הקדרה בידיהן באמצעות כשפים, זהו מעשה סמלי הדן בלימוד תורה שלא לשמה. -
המרד בכרם ביבנה
התלמידים מרדו ברבן גמליאל בעקבות שאלת רשב"י אם תפילת ערבית רשות. לפי מסורת הגאונים והרמב"ם רשב"י לא היה בתקופה זו. מדובר במעשה סמלי שקשור לשיטת אליהו הנביא. -
כסוי הירח וכנסת ישראל
בדף כ,ב בראש השנה מובאים עניינים הנראים כקשורים לאסטרונומיה, שכבר במסורת הגאונים ורוב החכמים ידוע שאינם מתאימים למציאות, מדובר במשל על כנסת ישראל שנמשלה ללבנה. -
הרמב"ם וספיחי מוצאי שביעית
הרמב"ם מזכיר ארבעה זמנים שונים להיתר ספיחי מוצאי שביעית. ההבנה לאלו ספיחים מכוונים דברי הרמב"ם תלויה בהבנת אגדות חז"ל. -
הלוויה הפלאית של רַבִּי לְבֵית שְׁעָרִים
בירושלמי מסופר שהלווייתו של רבי יהודה הנשיא נערכה במסע פלאי שהחל בצִפּוֹרִי והסתיים בבֵית שְׁעָרִים, אך מסורת הדורות מציינת את קברו בצִפּוֹרִי. המעשה שבירושלמי הוא מעשה סמלי שמתייחס להיתר הירק של רבי יהודה הנשיא במוצאי השביעית. -
אונקלוס ו"חכמת העופות"
אונקלוס משמיט את תרגום המילה 'את' מרוב העופות הטמאים, וגם מהירקות החריפים שמגרים לאכילת לחם. אונקלוס רוצה שנלמד מהעורב והיענים להשיג מזון חילופי ללחם; אולם התרגומים האחרים חולקים עליו. רבי יהודה הנשיא חשש לתרגום אונקלוס ולא רצה להתיר את הקפלוטא(=חציר) במוצאי השביעית.
המשך לקרוא...
<
12111098
>