שאלה
שלום וברכה,
האם נהוג בחזרת השץ שהחזן יאמר את הפתיח: "א-דני שפתי תפתח וכו’", ובנוסף במנחה: "כי שם ה’ אקרא וכו’", וכן בסיום שמונה עשרה לפני הקדיש: "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך"? האם פסוקים אלה הם חלק מחזרת הש"ץ? ואם כן, האם יש לקוראם בקול או בלחש?
ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה!
בעניין זה ישנם חילוקי מנהגים כבר מתקופת הראשונים. למעשה, המנהג המקובל בימינו הוא כדלהלן:
ספרדים, וכן אשכנזים הנוהגים כגר"א - אומרים את הפסוקים "א-דני שפתי תפתח" ו"יהיו לרצון אמרי פי" בתחילת החזרה ובסופה, בקול רם כמו שאר החזרה.
לעומת זאת, אצל רוב האשכנזים המנהג הוא לומר את הפסוקים הללו בלחש.
[הנימוק: לגבי הפסוק "א-דני שפתי תפתח", מוסכם שיש לאומרו לפני חזרת הש"ץ, אבל מכיוון שאין זה חלק מן התפילה עצמה, אלא זו בקשה אישית של האדם שעומד לדבר לפני ה', הרי זה שייך דוקא לש"ץ ולא לכל הציבור, ולכן אומרים בלחש. לגבי הפסוק "יהיו לרצון..." ישנה מחלוקת האם צריך לאומרו בחזרת הש"ץ או שקדיש תתקבל מהווה תחליף לבקשה זו, ולפיכך נוהגים בדרך ביניים בין הדעות, ואומרים בלחש.]
כאשר הציבור מורכב מאשכנזים וספרדים, מסתבר שהש"ץ יאמר את הפסוקים הללו בקול, גם אם הוא אשכנזי. שכן גם למנהג האשכנזים אין הפסד באמירת הפסוקים הללו בקול, בעוד שאם יאמר בלחש, הספרדים יפסידו את שמיעת הפסוקים הללו, שעל פי מנהגם הם חלק מן החזרה וצריך לשומעם מפי הש"ץ.
לגבי הפסוק "כי שם ה' אקרא" - הדרך המקובלת היא שלא לאומרו בחזרת הש"ץ.
[הספרדים אינם אומרים אותו כלל, גם לא בתפילת הלחש. האשכנזים נוהגים לאומרו במנחה ומוסף, אך דוקא בתפילת הלחש ולא בחזרת הש"ץ. ויש שכתב שראוי לאומרו גם בחזרת הש"ץ.]
מקורות:
מנהג הספרדים: בית יוסף קכ"ג, ו. שו"ע קי"א, ב; קכ"ג, ו. ילקוט יוסף תפילה ב', סימן קכ"ד, סעיפים ב', כ"א.
מנהג הגר"א: ביאור הגר"א לשו"ע קכ"ג, ו. מעשה רב הל' תפילה מ"ב. שו"ת תשובות והנהגות ג', מ.
מנהג רוב האשכנזים: דרכי משה קכ"ג, ה. הגהת הרמ"א לשו"ע קכ"ג, ו. מגן אברהם קי"א, ד. משנה ברורה קי"א, י. ביאור הלכה קי"א, ב, ד"ה "חוזר". מגן אברהם קכ"ג, יד. שו"ע הרב קכ"ג, ח. משנה ברורה קכ"ג, כא. ערוך השולחן קי"א, ד.
הפסוק "כי שם ה' אקרא": עיין תרומת הדשן ק"י. מגן אברהם קי"א, ד. שו"ע הרב קי"א, ג. פסקי תשובות קכ"ג, ז.