כתבות בנושא מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרעיון של נס פך השמן
מאמרי הראי"ה מאמר "פך השמן"
הסברו של מרן הרב זצ"ל לרעיון העומד מאחורי נס פך השמן: הפך הקטן מבטא את הנקודה הפנימית שבכל יהודי, וגם אם הינה טמונה וגנוזה, סופה לצאת. אך ישנו חשש שאם הפך ישאר בקטנותו=האמונה תשאר רק בלבבות ולא תתגלה בחוץ כיצד תוכל להחזיק מעמד, והרי כל שטף החיים ישטפוה? תשובתו של מרן הרב זצ"ל שזה הפלא שעשה הקב"ה שנשמת האומה לא תנוח ולא תשקוט עד אשר תלבה ותגלה את הניצוץ האלוהי הטמון בתוכה ותשיב את את לב ישראל לאביהם שבשמים. והנס שנעשה בפך השמן אע"פ שהאומה לא היתה מוכנה באותו זמן שיתפשט בם אור האמונה עשה הקב"ה נס אשר האמונה נאחזה באומה עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א טבת התשפ"ד
מרן הרב זצ"ל על משיח בן יוסף ובן דוד
מאמר "המספד בירושלים"
שאלת מרן הרב זצ"ל מדוע יש צורך בשני משיחים מדוע לא מספיק שיהיה רק את משיח בן דוד? תשובת מרן הרב זצ"ל שמשיח בן יוסף ומשיח בן דוד מבטאים שני חלקים בעמ"י את חלק החומריות ואת חלק הרוחניות. עשרת השבטים היו צריכים לבטא את משיח בן יוסף, ושבט יהודה היה לו את כח הרוחניות שקיים אצל משיח בן דוד, אבל בעוונותינו התפרדה הממלכה ולכ"א היה חסר את חלקו של השני.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז כסלו תשפ"ד
הרבנים כנגד הרפורמים
המשך המאמר "פרק בהלכות ציבור"
הסברו של מרן הרב זצ"ל מדוע יצאו הרבנים נגד הרפורמים, מכיוון שרצו לפגוע באחדות ישראל". אדם שהנו מאמין באחדות ישראל אין לרחקו קושיית מרן הרב על הרבנים כיצד העלימו עיניהם מן דברי המהר"ל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' כסלו תשפ"ד
הרשעים הנם חלק מן הציבור, וא"א להוציאם מן הכלל
המשך המאמר "פרק בהלכות ציבור"
בקורת צריכה להיעשות בתורה שקולה ומחושבת האם היא תביא תועלת או שמא תביא רק נזק. "שמוע בין אחיכם" פסיקת דין וחוות דעת יכולה להיעשות אך ורק לאחר שמיעת שני הצדדים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב כסלו תשפ"ד
היחס הנכן לחילוקי דעות
מאמר "פרק בהלכות ציבור"
תגובת מרן הרב זצ"ל על הפגיעה ברב גלזנר רב העיר קלויזנבורג שבהונגריה עקב עיותו ציוני. תמיהת הרב מדוע אף אחד מן הרבנים שם לא מחה על הפגיעה בת"ח. מחלוקת הרמב"ם ו"בעל העיקרים האם ביאת המשיח הנה חלק משלוש עשרה העיקרים או לא. פגיעה בת"ח יחיד הנה פגיעה בכלל ת"ח אפילו אם אדם טעה באחד מעיקרי האמונה אינו נהפך למין בגלל זה, ואינו נפגע כבודו וחוכמתו. ולכן תמה הרב כיצד העיזו בני העיר לפגוע ברב גלזנר ,אפילו אם לשיטתם הציונות הנה דעה נגד תורתנו הקדושה.,וק"ו שזה לא נכון ויש בכך חילוקי דעות. מהי התוכנית האידיאלית שכך צריך להראות ת"ח. מהי שיטת הלימוד שרצה מרן הרב שתהיה במרכז הרב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה חשוון תשפ"ד
הלכה או פלפול?
מאמר "לשני בתי ישראל"
שתי הקדמות : א: התחיה הלאומית חייבת להקיף את כל ערכי חיינו, וערכי חיינו מורכבים משני ערכים קודש וחול. ב: כרגע התחיה הלאומית תופסת מקום מרכזי בחיינו והננו נדרשים להופיעה ולגלות גם את הקודש. ההבדל בצורת הלימוד בין ביהמ"ד הספרדי לבין ביהמ"ד האשכנזי, ואילו הדגשים שם כ"א מבתי המדרש. וההבדל בדברים הנצרכים לכ"א מן שיטות הלימוד. ביהמ"ד הספרדי הבליט את הפסיקה והקביעה איזו דעה נפסקה להלכה, לעומת ביהמ"ד האשכנזי שהדגיש את צד הפלפול וישוב הסתירות בין הסוגיות. הרמב"ן והגאון הנם יוצאים מו הכלל הנ"ל, והנם איחדו את שתי התפיסות יחד. העבודה המוטלת עלינו בקיבוץ הגלויות הנה לאחד את שני בתי המדרש האשכנזי והספרדי, ושכל בית מדרש ילמד את הדברים הטובים מן ביהמ"ד השני אך לא יאבד את יחודו. ומתוך כך יתאחד כל עמ"י יחדיו ויהיה גוי אחד בארץ. הסבר מרו הרב זצ"ל לדברי הגמרא "ת"ח מרבים שלום העולם שנא,.. ורב שלום בניך"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז חשוון תשפ"ד
העליות והירידות שבארץ שראל
מאמר "שובו לביצרון"
כמות היהודים בארץ ישראל לאורך השנים החל משנת תר"י ועד לשנת תש"ח. בכל משבר וירידה צומחים לעלייה חדשה שמקדמת אותנו עוד ועוד בדרך לגאולה השלמה, כך היה בשואה וכך היה במאורעות תרפ"ט. גם עולם התורה הולך וגודל ומתעצם במהלך השנים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ד
גאולת עם ישראל
מאמר "לתחיית הקודש" - פסקה י"א - י"ב
גאולת עם ישראל אינה כדי שעם ישראל ימצא "מקלט בטוח" בארצו מפני הצקות הגויים אלא כפתיח והכנה להבאת העולם למגמתו האידיאלית בהכרה במציאות ה' בעולם הזה והאמנתו בו. כרגע רק התחייה הלאומית מתגלה בעוה"ז ותפקידנו הינו להעצים את התחיה הלאומית ולהוסיף אליה את תחיית הקודש.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג חשוון תשפ"ד
תחיית הקודש
מאמר "לתחיית הקודש" - פסקה ח'
ע"ג התחייה הלאומית החולית צריכה לבוא תחיית הקודש, תחיית הקןדש היינו השורש והתוכן של תחיית החול, לא תחיית הקודש החול לא יחזיק מעמד. מה הסיבה לכך שבתחיית האומה קודם כל הופיע התחייה החילונית והחולית ורק לאחר מכן תופיע תחיית הקודש.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז אלול תשפ"ג
