כינוס אברכים- ראש חודש אדר תשפ"ה

כינוס אברכים- ראש חודש שבט תשפ"ה

היחס הנכון לעסקת החטופים ולהפגנות, והמבט הנכון על המשטרה במעשיה | השליחות שלנו בדור הזה – להיות מורים | שליחות בחו"ל – כשמועיל יותר | תרומתנו לכלל – בדברים הקטנים שביכולתנו

כינוס אברכים- ראש חודש כסליו תשפ"ה

דברים לזכרו של הרב שבתי זליקוביץ' | חשיבות בקביעות זמן ללימוד אמונה | תכנית הלימודים של הרב זצ"ל ושיטת לימודו | היחס לברכות מרבנים | האם מותר לקנות מחנות בבעלות ערבית

שו"ת סוף זמן אלול תשפ"ד / תשפ"ה

שמחת תורה בישיבה, הציבור החרדי, שחרור חטופים, לבוש ועבודת ה' חיצונית, תלמוד תורה מול צבא.

פעמי גאולה

אורות הקודש ג' ע"ה

בשיעור המשכנו את הפסקה של הרב קוק זצ"ל שמבאר את היחס בין הרצון לחוכמה ומסביר על ההבדלים בניהם והעמקנו להבין מדוע האמונה צריכה להתקיים דווקא במימד העמוק והנסתר של הרצון ולא במימד של החוכמה. ובסוף למדנו שהחוכמה והרצון משלימים זה את זה ומובילים את האדם אל השלמות.

חיי הרצון ואור החכמה

אורות הקודש ג' ע"ה

מה שאדם מציב בחדרים הפנימיים בביתו, הוא לא מציב בסלון, במקום בו הוא מארח. וגם אם את חבריו הקרובים הוא מכניס אל החדרים הפנימיים לפעמים, אל המרתף הוא כמעט לא מכניס אנשים, בקושי את עצמו. הנגלה, החכמה, המודע, הם המקום המואר, שנמצא בהכרה הפשוטה של האדם. אם הבנתי משהו במודע, אני יכול גם לשתף אותו עם חבריי. הנסתר, הרצון, התת מודע, הם המקום האפל יותר, העמוק יותר, הנמוך יותר מחד, והנשגב יותר מאידך. שם, אל המקום אליו הלב נסחף, קשה לקחת אחרים איתי. הרב לוקח אותנו לסקירה מלאת עומק של חלקי התורה, המלווה וכוללת גם התבוננות עמוקה באדם הלומד אותה.

נס וטבע

אורות ישראל ותחייתו יג, אורות התשובה ו' ז'

המשכנו להעמיק ביחס בין הנס לטבע, ביארנו בהארכה את שלושת המדרגות ביחס אל המוסריות: יחס של "אתקפייא" יחס של מוסר קדוש ויחס של מערכת קודש. למדנו והעמקנו איך התפיסות האלה מופיעות בצורות שונות ובמקורות שונים וחתמנו בחזון על הגאולה שבה הטבע יופיע את האלוקים בצורה בריאה וטבעית.

מוסר הקודש

ישראל ותחייתו י"ג

למדנו על שלוש מדרגות בעבודת ה': א. דרך הכובש - אדם שמונע מכוחותיו הרעים להופיע בכוח וכך הוא מונע גם את כוחותיו הטובים. ב. דרך הישר - הוא נותן לכוחות שלו להופיע בדרך שלהם אבל הוא מוודא כל הזמן שהם הולכים בדרך נכונה, הוא מקפיד ומדייק את הכוחות כדי שלא ילכו לאיבוד. ג. דרך הקודש - האדם מופיע את הכוחות שלו בצורה טבעית וחסרת מגבלות בגלל שהכוחות שלו באופן טבעי רוצים לעשות רק טוב. עלינו ללמוד ללכת בדרך הישר ולהבין שישנם מעטים שזוכים לדרך הקודש.

בין נשמה לטבע

ישראל ותחייתו י"ג

בשיעור למדנו על שלושה סוגי מוסר, על מוסר של יראה, מוסר בו האדם הולך על פי אידאולוגיות שבתוך העולם הזה. מוסר של אהבה, שבו האדם הולך רק על פי השכל ומתנזר מעט יותר מהטבע. ומוסר של קודש, שבו האדם חי את הקודש באופן טבעי ושליו. הרחבנו במוסר של קודש ואיך צדיקים שחיים על פיו נראים.

תמימות בעיניים פקוחות

נתיב התמימות פ"ב, עין אי"ה שבת פח ע"א "ההוא מינא".

בשיעור למדנו על חשיבותה של מידת התמימות כשהיא נעשית במודעות לסיכונים. למדנו על החשיבות של הביטחון בה' על אף שלפעמים בהתחלה זה נראה מנוגד לטבע ולסדר הקיים כי לרוב בסופו של דבר דווקא הביטחון ב' מופיע את הסדר בצורה ואת הטבע בצורה נעלה וגבוהה יותר.

משה רבנו

עולת ראיה על יגדל אלוקים חי:

עולת ראיה על יגדל אלוקים חי: "לא קם בישראל כמשה עוד" וכן על מסכת אבות "משה קיבל תורה" בשיעור למדנו דרך כתבי הרב קוק על ייחוד מדרגתו של משה רבנו עליו השלום, הרב ביאר את מדרגת ההקשבה וההתבטלות לריבונו של עולם שמשה רבנו ביטא בצורה השלמה והגדולה ביותר שאפשר.

ערך הניגודים

קבוץ א תתכ"ח, אורות התחיה ל"ב

למדנו על ערכו של הניגוד שמיוחד בכך שהוא מאפשר מקום וצמיחה של שני הצדדים. כלומר, דווקא ריחוק בין בני זוג, בין תלמידי חכמים, בין ישראל לקדוש ברוך הוא, נותנת מקום לכל צד לעמוד בפני עצמו ומתוך כך להשתוקק לקרבה גדולה יותר.

כינוס ר"ח אייר תשפ"ד

שו"ת סוף זמן חורף תשפ"ד

מקורבן העומר לשני הלחם - מפסח לשבועות

קבוץ א תתכ"ח, אורות התחיה ל"ב

הרב דיבר על המעבר בין פסח לשבועות, בין קורבן העומר שהוא מאכל בהמה לשתי הלחם שזה מאכל אדם, בין הנפש הבהמית ששלטה באדם האלילי לנפש הרוחנית שהתגלתה עם עם ישראל והולכת ומופיעה, הולכת ומתפשטת ובארץ ישראל היא מופיעה גם בטוב הנפש הבהמית.

ארבע רוחות מזווית נוספת

אורות התחייה כח, ל. אורות הקודש ב, כ"ג

הרחבנו וחזרנו על ארבעת הרוחות שמנשבות בהוויה הישראלית, רוח אלוקים, רוח האמונה, רוח המוסר ורוח הלאומיות העמקנו במלחמה הזמנית המתרחשת בין הקודש לטבע על אף שהם זקוקים זה לזה ומשלימים זה את זה.

ארבע רוחות כנגד ארבע תפיסות באומה הישראלית

טללי אורות, השקפה על טעמי המצוות פרקין ג-ד

במהלך השיעור התבוננו על ארבע רוחות שנושבות בעולם וכנגדן שלוש תפיסות באומה הישראלית דרך עיניו של הרב קוק זצ"ל. הרב ביאר איך על אף שהתפיסות האלה נראות כסותרות זו את זו הן בעצם משלימות.

חב"ד וההתרגשות השכלית שהביאה לעולם

הקדמה לקונטרס ההתפעלות לאדמור האמצעי

בתקופת כתיבת הקונטרס מסתובבת מחשבה בקרב חוגי חב"ד שהתפעלות היא דבר פסול ומבוזה, אם לא אסור. אדמו"ר האמצעי רואה בזה הפיכת אור לחושך, אם כי מתוך דבריו רואים שיש בסיס של אמת בדחיית ההתלהבות החיצונית. כנגד זה מלמד אדמו"ר האמצעי, שלא תמיד התרגשות חיצונית מעידה על תנועה שכולה חיצונית; לפעמים התנועה כל כך עמוקה עד שהיא מופיעה גם בחיצוניות. העניין הזה, מבחינת אדמו"ר האמצעי, הוא המפתח לתחיית עבודת ה' וחסידות חב"ד בכלל, לשיבה אל המגמה הגדולה שהביא אדמו"ר הזקן לעולם.

התפעלות וחסידות

קונטרס ההתפעלות לאדמו"ר האמצעי

בשנת הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, תחילת הדור השני של חב"ד, אדמו"ר האמצעי כותב איגרת לכלל החסידים, בה הוא מתבונן על מגמה של נפילה מסויימת אצל אנ"ש, המתנזרים מהתפעלות בלימוד ובעבודה, ומתחיל לסלול דרך לחזור לחיות החסידית, ולהתפעלות.

יפה שעה אחת בעולם הזה מכל חיי העולם הבא

מאמר "יפה שעה אחת" של האדמור האמצעי - המשך

למאמר יש שתי נוסחאות, בשיעור נעסוק בנוסח ב'. אדמו"ר הזקן אומר שיש שתי בחינות בחיי העוה"ב, בחינת יש – השכר העולם הבא בגלל העולם הזה, ובחינת אין. בבחינת אין, ע"י ביטול המדרגה הנמוכה עולים מדרגה. בהבנה עמוקה יש מעלה לבחינת האין כי היא מבטאת ביטול גמור לקב"ה.