אגדתות

בספר יהושע יש סתירות לגבי כבוש חברון, שקשורות למחלוקת שבין עמלי המלאכות לבין לומדי התורה מי מעורר את זכות האבות. הסתירות הללו קשורות למחלוקת שבתנ"ך בין המספרים "שלוש" ו"ארבע"; וההבנה הזו מהווה מקור לדברי הרמב"ם ביד החזקה לגבי אברהם אבינו.

יש מחלוקת בין עמלי המלאכות שהם משורש יוסף הצדיק לבין עמלי התורה שהם משורש דויד ויהודה בזכות מי מתגלים חידושי תורה שבעל-פה. יש בתנ"ך ארבעה תיאורים סותרים כיצד נכבשה "דביר". "דביר" מסמלת חידושי תורה שבעל-פה, והמחלוקת הזו מרומזת בספורי התנ"ך וגם בספורי התלמוד.

בתנ"ך נמצאים תיאורים סותרים לקרב שהתרחש בגיא מלח, וגם בספר תהילים יש מזמורים כמעט זהים שמתייחסים לקרבות של דויד המלך באופן סותר. זו שפה פנימית של התנ"ך שדנה בשאלה האם לומר הלל על נצחונות גשמיים או להיות שרויים בעצבות.

בין עמלי המלאכות לבין עמלי התורה קיימת מערכת יחסים של "אבות" ו"בנים". חטא העגל משמעותו העדפת המלאכות על פני התורה. משה אמר ללויים בשם ה' להתייחס אל עמלי המלאכות כאל "הרוגים". אליהו מעיד שהקב"ה לא ציווה זאת את משה, והוא ישיב לב "אבות" על "בנים".

חז"ל מספרים שתלמידי שמאי גזרו על י"ח דברים, ותלמידי שמאי היו הורגים את תלמידי בית הלל שהתנגדו להם. הרמב"ם סבור שזהו משל שמרמז שהתקבלה שיטת בית שמאי שצריך לצאת לעולם המעשה כדי להביא את הגאולה, ומי שנשאר בבית המדרש נחשב ל"הרוג". ואילו בית הלל סבורים שזו חזרה על חטא העגל.

חכמי ישראל שימחו אחרים באמצעות משחקי זריזות ידיים בשמונה אביזרים. המספר "שמונה" מסמל רפואה, וזהו משל שהחכמים הללו יצאו לעולם המעשה כדי לרפא את החסרון שקיים בעולם. לעומת זאת המספר "שלוש" מסמל "תינוק הבורח מבית הספר", ואילו המספר "שתים עשרה" מסמל מיתה מבחינה רוחנית.

האמורא לוי הטיח דברים כלפי מעלה ולכן כשהחווה "קידה" לפני רבי, ונעץ את בהונותיו בקרקע ונישק אותה, לא הצליח לקום והפך לצולע. הרמב"ם סבור שזהו משל על מי שיצא מבית המדרש לעולם המעשה, שמבוסס על כתוב מספר יהושע.

הרמב"ם השמיט שכאשר הגיע זמן המשמר לעלות לירושלים, חצי היו עולים לשם וחצי היו עולים מיריחו, מפני שהבין שזה משל שבנוי על פסוק מיהושע. וגם המשנה שמיריחו היו שומעים את מה שהיה נעשה במקדש היא משל.

בקרב עם ישראל היו נפוצות שמועות, ש"בני משה" שמעבר לסמבטיון הם "יהודים אדומים", ושהם יושיעו אותנו. המון העם הפשוט היה סבור שצבע עורם של בני משה הוא אדום, ושהם יבואו ביום מן הימים להושיענו. אולם מפיצי המסורת לא התכוונו לכך.

שמירת השבת היא היא נהר הסמבטיון אשר שמר על יהודי גלות סוריה מלהתבולל. כך על פי עדויות של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו המזהה את נהר הסבטיקוס בגלות סוריה, ואשר הצליח להצפין את המידע הזה באופן שטיטוס לא ישים לב לכך.