מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוס' דפים כא-לג מסכת בבא מציעאדף כ"א.
1. כריכות שנמצאו ברשות הרבים - מה דינם כשיש בהם סימן וכשאין בהם סימן?
2. כריכות שנמצאו ברשות היחיד - מה דינם כשיש בהם סימן וכשאין בהם סימן?
3. ככרות של בעל הבית שנמצאו ברשות הרבים - מדוע חייב להכריז (ואין חוששים לדריסת הסימן)?
4. מצא פירות מפוזרים - מה דינם : א. בדרך נפילה? ב. דרך הינוח? ג. מכנשתא דבי דרי (שים לב למחלוקת אביי ורבא) !
5. מצא חצי קב פירות מפוזרים ב-2X4 אמות - מה דינם?
6. מצא דבר שיש בו סימן ואח"כ שמע שנתיאשו הבעלים - מה דינו לפי אביי ולפי רבא?
7. מדוע אין דין יאוש שלא מדעת ב: פירות מפוזרים, מעות מפוזרות, לשונות של ארגמן, עיגולי דבילה?
8. האם פירות חייבים במעשר:
9. הפקירן לאחר גמר מלאכה?
10. הפקירן קודם גמר מלאכה וזכה המוצא עוד לפני גמר מלאכה?
11. הפקירן קודם גמר מלאכה וזכה המוצא לאחר גמר מלאכה?
12. הקדישן קודם גמר מלאכה ופדאן, ואח"כ נגמרה מלאכתן?
13. מדוע תאנים שנשרו מותרות, ומדוע זיתים שנשרו אסורים? [אביי, רבא (ב' גרסאות)]
דף כ"ד.
14. האם צריך להכריז על: א. כלים חדשים ששבעתן העין? ב. כלים חדשים שלא שבעתן העין? היכן מצאן?
15. מה דין המוצא: א. מחרוזת אחת של קרדומות. ב. שתי מחרוזות כאלו. ג. מחרוזת אחת של דגים. ד. שתי מחרוזות של דגים.
16. מה דין המוצא במקום שהרבים מצויים שם, והרוב כנענים, אבל המוצא יודע שמישראל נפל?
17. האם יתכן לומר (כצד אחד בספק) שחכמים אינם חולקים כלל על ר"ש בן אלעזר, ואפ' ברוב ישראל?
18. האם יתכן לומר שר"ש בן אלעזר מתיר אפ' ברוב ישראל, וחכמים אוסרים אפ' ברוב כנענים?
19. מה הדין לפי חכמים ברוב כנענים, בהנחה שהם חולקים על ר"ש בן אלעזר. נמק!
20. היכן מצאנו שע"י סימנים אפשר להתיר איסור?
21. אבוה דשמואל אשכח הנך חמרי במדברא - מה היה צריך לעשות לפי הדין, ומה עשה לפנים משורת הדין?
22. מתי הגמרא מביאה את הפסוק "ואת המעשה אשר יעשון" כדי ללמוד על הצורך לנהוג לפנים משורת הדין? מתי אינה מביאה פסוק? ומתי נצרך הפסוק "למען תלך בדרך טובים"?
23. ההוא דיו דשקיל בשרא - באיזה אופן הבשר מותר באכילה, לפי רב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור? ובאיזה אופן הוא מותר לדידן דלא פסקינן כרב?
24. גנב ששחט - מה דין הבשר?
דף כ"ה.
25. האם צריך להכריז על המציאות הבאות: א. גיגית מוטלת ופשתן לפניה. ב. כיס ולפניו מעות. ג. כיס ולפניו מעות, ומקצתן בתוך הכיס. ד. כלי ולפניו פירות.
26. כלי ולפניו פירות.... הרי אלו שלו - האם מדובר במקרה שיש הוכחה שהפירות לא באו מהכלי, או מספיק שאין הוכחה שבאו ממנו?
27. מה דין המוצא מטבעות באופנים אלו: א. עשויות כמגדלים ג' מטבעות בקטרים שונים. ב. ג' מטבעות באותו קוטר מונחות זו על גב זו. ג. ג' מטבעות מונחות זו על גב זו כסולם. ד. ג' מטבעות מונחות זו על גב זו באופן שמקצת כל אחת נמצא ע"ג קרקע.
28. האם "עשויים כמגדלים" נחשב סימן?
30. המוצא מטבע ושם רשום עליה - האם חייב להחזיר, ומדוע?
31. הסבר את השם "מרקוליס"!
32. כיצד צריך לנהוג המוצא אבידה שאין בה סימן, שיש ספק אם הונחה? א. במקום המשתמר היטב. ב. במקום המשתמר קצת. ג. במקום שאינו משתמר כלל.
32. מה הדין במקרים הנ"ל אם נטל את האבידה?
34. זקן שהגביה אבידה שאין זה לפי כבודו להשיבה - האם מותר לו להחזירה למקומה?
דף כ"ו.
35. למי שייכת אבידה שנמצאה בכותל ישן, מחציו ולפנים? נמק!
35. מצא בכותל ישן - מדוע בעל הבית אינו קונה את האבידה בקנין חצר?
36. מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ - למי שייכת האבידה ומה יעשה בה?
38. מצא סכין בכותל חדש - מה דינו?
38. מה דין מעות שנמצאו, ומדוע:
40. לפני סוחרי בהמה בירושלים.
40. בהר הבית.
42. בירושלים.
43. מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה בירושלים - מדוע אמרינן שנפלו מהקונים לפני שנתחללו על הבהמה והם מעשר, הרי יתכן שנפלו מהמוכרים לאחר שנתחללו?
43. באיזה אופן מותר לאדם להכנס להר הבית עם מעותיו, ובאיזה אופן אסור?
44. א. מבוי שכבדוהו - האם נחשב בדוק לשרצים?
45. ב. מבוי שבדקוהו משרצים - האם נחשב בדוק לענין מעות?
46. מצא בתוך הבית - וליזיל בתר בתרא - מי הוא הבתרא?
47. עשאו פונדק לשלשה עובדי כוכבים - מה הוא הטעם לכך שבמקרה זה האבידה שייכת למוצא?
דף כ"ז.
48. הלוקח פירות ומצא בהן מעות, מה דין המעות: א. בלוקח מן התגר. ב. בלוקח מבעל הבית. ג. בלוקח שהוא תגר.
49. מה חידשה התורה בכל אחד מן הפרטים הבאים: שמלה, חמור, שור, שה?
50. מניין שיאוש קונה באבידה?
51. איזו הלכה התחדשה בדרשתו של רבינא "ומצאתה - דאתא לידיה משמע"?
52. מי שמצא שור, וגזז את זנבו ואין בגיזה שו"פ, האם חייב להשיב את הגיזה?
53. מנה שתי נפק"מ לשאלה אם סימנים דאוריתא או דרבנן!
54. איזה סימנים בגופו ובכליו אינם מועילים להתיר את אשתו אפ' למ"ד סימנים דאוריתא?
55. "מצאו (גט) קשור בכיס או בארנקי ובטבעת... כשר" - הסבר בריתא זו לפי מ"ד סימנים דרבנן!
56. "אין מעידין על השומא ואלעזר בן מהבאי אומר מעידין על השומא" - הסבר את מחלוקתם בארבעה דרכים!
57. הוכח מן הסוגיא: א. יש סימנים גרועים שאינם מועילים אפ' למ"ד סימנים דאוריתא! ב. יש סימנים מובהקים שמועילים להתיר אשה אפ' למ"ד סימנים דרבנן!
58. מדוע אין חוששים לשאלה ב: אוכף, כיס, ארנקי, טבעת?
דף כ"ח.
59. המוצא מציאה ולפניו שני אנשים שכל אחד מהם טוען שהוא המאבד - מה הדין כאשר:
60. כל אחד מהם אומר סימנים?
61. זה אומר סימנים וזה מביא עדים?
62. זה אומר סימנים וזה אומר סימנים וגם מביא עד אחד?
63. זה מביא עדים שהוא ארגה, וזה מביא עדים שנפלה ממנו?
64. זה אומר מדת ארכו וזה אומר מדת רחבו?
65. זה אומר מדת ארכו ורחבו, וזה אומר מדת גמיו?
66. זה אומר מדת ארכו ורחבו, וזה אומר מדת משקלותיו?
67. המוצא גט, ולפניו האיש והאשה - מה הדין כאשר האשה אומרת:
68. מדת ארכו ורחבו של הגט. ב. אורך החוט שהגט קשור בו. ג. נקב יש בו בצד אותו פלוני. ד. צבע החוט שהגט קשור בו. ה. הגט היה בחפיסה.
69. עד מתי חייב להכריז לפי ר"מ ולפי ר' יהודה?
70. כמה זמן צריך להכריז אחר הרגל השלישי, במקדש ראשון ובמקדש שני?
71. אמר את האבידה ולא אמר את סימניה - פרש לפי מד אבידה מכריז ולפי מד גלימא מכריז!
72. כל דבר שעושה ואוכל - יעשה ויאכל - מדוע אין מוכרים אותו מיד?
73. המוצא שמכר דבר שאינו עושה ואוכל - האם חייב באחריות על הדמים לפי ר' טרפון ולפי רע? א. כשנשתמש בהם? ב. כשלא נשתמש בהם?
דף ל.
74. האם מותר להשתמש באבידה לצורכו ולצורכה, ומדוע ב-: א.שיטוח כסות. ב. קריאה בספר תורה. ג. השתמשות בכלי נחושת וכלי כסף.
75. האם מותר להשתמש בכלי נחושת שהופקדו אצלו, לצורכו ולצורכה?
76. אלו עבודות פוסלות בעגלה ערופה?
77. ר' אליעזר מכשיר פרה מעוברת לפרה אדומה - באר את טעמו בשני אופנים!
78. פרה מעוברת - ר' אליעזר מכשיר - כיצד אפשר ליישב משנה זו עם ההלכה שעלה עליה זכר פסולה? (ג' פרושים!)
79. ראובן שעשה מלאכה בפרת חטאת של שמעון - האם הפרה נפסלה? נמק!
80. 'והתעלמת' - פעמים שאתה מתעלם נאמר בברייתא לענין ג' דברים - מה הם?
81. לפי מסקנת הגמרא יש צורך בלימוד זה רק לגבי דבר אחד מבין השלשה - מה הוא? ומניין שמותר להתעלם בשני הדברים האחרים?
82. לענין איזה איסורי כהונה יש גם מצות עשה "קדושים יהיו"?
83. היכן מצינו עשה דוחה ל"ת ועשה, ומה סיבת הדחייה?
84. האם איסור אלמנה לכהן גדול נחשב לאו השוה בכל, ומדוע?
85. מה הוא הגדר של זקן ואינה לפי כבודו?
86. היכן מצאנו שכבוד הבריות דוחה איסורי תורה, ומדוע צריך לימוד מיוחד לזקן ואינה לפי כבודו?
87. אין הפקר אלא בפני שלשה - היכן אין צורך בשלשה, ומדוע?
88. פרה וחמור רועים בדרך - האם זו אבידה כאשר:
89. מצאם ביום. ב. מצאם בלילה. ג. מצאם לפני עלות השחר או לאחר שהחשיך.
דף ל"א.
90. ראה מים ששוטפים ובאים הז גודר בפניהם - מה חידשה הברייתא לפי הסד ולפי רבא?
91. מה דין רצה בדרך ומה דין רועה בין הכרמים לפי אביי ולפי רבא?
92. מה התורה באה לרבות בפסוקים הבאים:
93. השב תשיבם. ב. שלח תשלח. ג. הוכח תוכיח. ד. עזוב תעזוב. ה. הקם תקים. ו. מות יומת המכה. ז. הכה תכה (יושבי עיר הנידחת). ח. השב תשיב (את העבוט). ט. חבל תחבול. י. פתח תפתח. יא. נתן תתן. יב. הענק תעניק. יג. העבט תעביטנו.
94. למה לי למיכתב רחמנא פריקה - הסבר את השאלה לפי התוספות!
95. נופלים בדרך, רובץ תחת משאו - האם ברור במה עוסקים פסוקים אלו (פריקה או טעינה)?
96. היכן אמר ר"ש דברה תורה כלשון בני אדם, והיכן הוא מודה שדורשים את כפילות הלשון?
97. מוצא אבידה שביטל ממלאכתו ע"מ להשיבה - כיצד מחשבים לו את שכרו?
98. שטף נהר את חמורו וחמור חבירו, הניח את שלו והציל את של חבירו - מה משלם לו חבירו, ומדוע?
99. מבריח ארי מנכסי חבירו - אימתי פטורים מלשלם לו, ואימתי חייבים לשלם לו שכרו?
100. מדוע פורע חובו של חבירו נחשב מבריח ארי מנכסי חבירו?
101. מה היא שיטת רבינו תם בפורע חובו של חבירו?
דף ל"ב.
102. בפני כמה אנשים אפשר: א. להתנות שמוצא האבידה יקבל שכרו משלם. ב. לחלק שותפות. ג. למכור מנכסי הבעל לשם מזונות האלמנה.
103. אלמנה המוכרת לעצמה או מוכרת לאחרים - האם צריכה בי"ד? איזה בי"ד?
104. המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו, האם יכול למוכרם לאחרים או לעצמו, בבי"ד או שלא בבי"ד?
105. מצאה ברפת אין חייב בה - באיזה רפת מדובר? מדוע?
106. מה הדין כאשר מצאה ברפת תוך התחום? ומה הדין חוץ לתחום?
107. מה הדין כאשר מצאה ברה"ר תוך התחום? ומה הדין חוץ לתחום?
108. מדוע אין כיבוד אב ואם דוחה השבת אבידה ("אמר לו אביו אל תחזיר")?
109. מה היא ההו"א שכיבוד אב ידחה השבת אבידה?
110. מה המקור לדברי חכמים שטעינה בשכר? מדעו ר"ש חולק עליהם?
111. האם, וכיצד, אפשר להסביר שהפסוק "נופלים בדרך" עוסק בפריקה?
112. האם, וכיצד, אפשר להסביר שהפסוק "רובץ תחת משאו" עוסק בטעינה? (עי' לעיל לא. תוס' ד"ה לר' שמעון).
113. כיצד "עוקרים על המלכים" לפי מ"ד צער בע"ח דאוריתא?
114. היה עליו משאוי שאינו יכול לעמוד בו - האם זקוק לו, לפי מ"ד צעב"ח דאוריתא ולפי מ"ד צעב"ח לאו דאוריתא?
115. "הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה לפרוק פרוק" - מה הדין במקרה זה לפי מ"ד צעב"ח דאוריתא ולפי מ"ד לאו דאוריתא?
116. בהמת עובד כוכבים - האם חייב עלה בפריקה ובטעינה? מדוע?
117. אוהב לפרוק ושונא לטעון - למי עדיף לעזור, ומדוע? א. בשונא ישראל. ב. בשונא עובד כוכבים. ג. בישראל שמותר לשנאותו.
דף ל"ג.
118. חמור רבצן, הרגיל בכך, האם יש לסייע לבעליו לפרוק ממנו?
119. אדם הרואה מרחוק את חמור חבירו רובץ בדרך - מאיזה מרחק חייב לגשת אליו?
120. אבידתו ואבידת אביו - אבידת מי קודמת? מניין?
121. אבידתו וכבוד אביו - מה קודם? נמק!
122. מי נחשב רבו של אדם: א. לענין השבת אבידה במקום אביו? ב. לענין קימה מבפניו וקריעה עליו?
123. מה ההבדל בין קריעה על מי שלמדו הלכה לבין קריעה על אדם כשר?
124. מה היא ה"גמרא"?
125. מדוע דוקא בימי רבי אמרו על הגמרא "אין לך מדה גדולה מזו"?
126. מדוע תלמידי-חכמים שגגות נעשות להם כזדונות?
127. מדוע בעלי משנה הם "שונאיכם", ובעלי מקרא הם "אחיכם"?