yeshiva.org.il


מבחנים תנ"ך חומש בראשית וירא פרשת וירא ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת וירא

א. ששניים מהם יצאו מהאוהל והלכו כבר.
ב. שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות.
ג. למדנו דרך ארץ שאין לדבר שני בני-אדם אל אחד.
ד. לומר לך שכולם באחוה ושלום וכולם כאחד הם.

א. קדש.
ב. חול.
ג. מחלוקת.
ד. אי אפשר לדעת.

א. שהיה בית אברהם נקי ביותר.
ב. חשב שהם ערבים המשתחוים לאבק שברגליהם והקפיד שלא להכניס ע"ז לביתו.
ג. שהאכילה תהיה נעימה יותר.
ד. להעביר טומאת הרגליים.

א. הבשורה היתה בפסח ונולד בסוכות.
ב. הבשורה היתה בשבועות ונולד בפסח.
ג. הבשורה היתה בפורים ונולד בחנוכה.
ד. הבשורה היתה בפסח ונולד בפסח.

א. "וצדק משמיים נשקף" תהילים פה' 12.
ב. "מי זאת הנשקפה כמו שחר" שה"ש ו' 10.
ג. "וישקף ארונה וירא את המלך" ש"ב כד' 20.
ד. "השקיפה ממעון קדשך" דברים כו' 15.

א. שאין הכליון מוחלט עדיין, שאם לא יעמדו במרדם יפרע מהם ביסורים ולא יכלה אותם.
ב. לומר שנחתם כבר דינם ולא יצליחו לעשות הפסק למנוע הכליון שהוא כבר עשוי.נוי נפש.
ג. שאין הכליון על מה שעשו אלא על מה שיעשו בעתיד כעין בן סורר ומורה.
ד.

א. אם לא ניצולים הרשעים בעבור הצדיקים יש חילול ה'.
ב. אם לא ניצולים הצדיקים יש חילול ה'.
ג. אם לא ניצולים הרשעים יש חילול בדבר שיגידו שאינו מאריך אפו.
ד.

א. שמלאכי רחמים היו שלא רצו לסכן את לוט.
ב. למדנו שאין המלאך צריך לבית כדי ללון.
ג. שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול שלאברהם אמרו מיד כן תעשה כאשר דברת.
ד. שאין המלאכים אוהבי תענוגות.

א. רצה לעשות מסירות נפש ולהשאר בסדום אולי תנצל העיר.
ב. הלך שוב אל חתניו לשכנעם לצאת.
ג. כדי להציל את ממונו.
ד. אף לוט היה חסר אמנה ולא יצא עד שהתחילה לרדת גופרית מן השמיים.

א. איני יכול לטפס על ההרים וירא אני שמא אפגע מהגופרית.
ב. איני יכול לילך אצל אברהם שנקרא הר, ששם אני נחשב לרשע מפני צדקותו של אברהם.
ג. איני יכול להמלט אצל עוג מלך הבשן שמא אלמד ממעשיו.
ד. שחשש שבאויר ההרים הדליל יקשה עליו לנשום וח"ו...

א. 52
ב. 62
ג. 152
ד. 320

א. ארבע.
ב. חמש.
ג. שלוש.
ד. שש.

א. את השדים והרוחות.
ב. את העבדים, הגָמלים והחמָרים של שרה.
ג. את החמורים והגמלים (ע"י כישוף).
ד. שאל באובות ובידעונים.

א. אברהם אבינו נביא היה.
ב. מכיר היה בחכמת הפנים וראה שאין בהם יראת שמיים.
ג. שהיה להם לשאלו על עסקי אכילה ושתיה הרי בא להתאכסן שם והם שאלוהו על עסקי אשתו.
ד. ששאלוהו על עסקי אכילה ושתיה וראה שכולם בעלי תאוה בלי יראת שמיים.

א. שהרוצה שיולדו לו בנים צריך להתפלל על דבר זה.
ב. כל המרחם על הבריות הוין לו בנים תלמידי חכמים כיצחק.
ג. כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, לכן נפקדה שרה קודם שנתרפא אבימלך.
ד. כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר אמנם חברו יענה תחילה ברם מיד לאחריו הוא יקבל מבוקשו לכן נסמכה פקידת שרה שהיתה לאחר שנרפא אבימלך.

א. שהרבה מוזמנים היו שם.
ב. על שם אברהם שלו הגדולה שהוא החסד (ליודעי ח"ן).
ג. על שם ישראל שיהיו בגדולה.
ד. שהיו שם גדולי הדור, שם, עבר ואבימלך.

א. לא רצה אברהם להכביד עליהם במסע.
ב. לפי שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה.
ג. חשב אברהם שישמעאל יתקלקל יותר ע"י הכסף והזהב.
ד. לא היו זקוקים לזהב וכסף שהרי היתה בת מלכים וחזרה לאביה.

א. לילל ולגנוח על כאבים.
ב. לישון הרבה.
ג. לשתות הרבה.
ד. לאכול הרבה.

א. שצריך החולה להוציא קולו כדי שתשמע תפילתו.
ב. שצריך להתפלל בתמימות כנער קטן.
ג. שיפה תפילת החולה על עצמו מתפילת אחרים עליו.
ד. את לרבות בכיה שצריכה להיות עם הקול.

א. עד הנכד.
ב. עד הנין (של ימינו).
ג. עד הבן.
ד. עד ששה דורות.

א. אמרו כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו היא ועלו לקראת אברהם.
ב. אמרו מי שיצוף מטבע שלו על המים הבאר שלו וצף המטבע של אברהם.
ג. אמרו מי שיתפלל וירדו גשמים וימלאו הבאר היא שלו ואברהם התפלל וירדו גשמים ומלאו הבור.
ד.

א. 12 שנה.
ב. 43 שנה.
ג. 25 שנה.
ד. 26 שנה.

א. שלא ינזקו ע"י שדים.
ב. שאם יחלה אחד מהם יהיה השני עמו.
ג. שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא 2 אנשים שאם יצטרך האחד לנקביו יהיה השני עמו.
ד. שניים לאו דוקא אלא אפשר אחד או שלוש וכד'.

א. המלאך, שלא יברח האיל.
ב. השטן, שלא רצה שיגיע אל אברהם.
ג. אליעזר.
ד. אברהם

א. שהרהר אברהם ואמר שמא פגם יש בי שלא נתקבל יצחק כקרבן.
ב. שלקח קרניו של האיל והיה מהרהר היכן יחביאם.
ג. שלקח עורו של האיל והרהר איזו תופרת תוכל לעשותו כבגד ליצחק.
ד. שהיה מהרהר ואומר אילו היה בני שחוט היה הולך בלא בנים, היה לי להשיאו אשה מבנות ענר, אשכול וממרא.