yeshiva.org.il


גמרא מנחות מבחן דפים י"ז-ל"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת מנחות, דפים י"ז-ל"א

א. לכו"ע ילפי' מקרא ואם האכל יאכל
ב. לחד מ"ד מ"ואם האכל יאכל" ולחד מ"ד גזירה משום דבר שדרכו לאכול
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. משום דאף דבר שאין דרכו לאכול אם אכלו הרי המנחה כשירה

א. לא יצק כהן אלא זר, לא בלל כלל
ב. לא יצק כהן אלא זר, לא בלל כהן אלא זר
ג. לא יצק כלל, לא בלל כלל.
ד. לא יצק כשיעור ולא בלל כשיעור

א. בין חוקה בלבד ובין תורה בלבד הרי הוא לעיכובא
ב. בין חוקה בלבד ובין תורה בלבד אינו לעיכובא.
ג. בקדשים חוקה בלבד או תורה בלבד אינו לעיכובא ובכל התורה לעיכובא
ד. חוקה בלבד לעיכובא, תורה בלבד אינו לעיכובא

א. עצים משום דא"א להקריב בלי עצים, ודם משום דכ' דם הוא הנפש
ב. עצים דכ' והגורלות הפלונו על קרבן העצים, ודם משום דהוא עיקר הזבח
ג. עצים משום דהוקשו לדם, ודם משום דהוא עיקר הזבח
ד. הלכה למשה מסיני שנקראו קרבן

א. הא דנפק מתורת דם הוא רק לענין איסור אכילת דם ולא לענין קדשים
ב. אי לאו דמיעט קרא דם ממלח הי' הדין דאף אחר מליחה לא נפק מתורת דם
ג. הא דממעטי' דם ממלח הוא ממשהו מלח דבכה"ג לא נפק מתורת דם.
ד. האי מ"ד דבעי קרא למעוטי דם ממלח ס"ל דדם שמלחו לא נפק מתורת דם.

א. קרבנות שהביא הכהן מותר לו למלוח וקרבנות שהביא ישראל אסור
ב. חטאות מותר ואשמות אסור
ג. בכל גווני אסור
ד. בכל גווני מותר

א. עצים משל ציבור, ונסכים יביא מביתו
ב. שניהם צריך להביא מביתו
ג. שניהם משל ציבור
ד. שניהם יביא מביתו ואם אין לו יביא משל ציבור

א. בכל גווני אינו מטמא
ב. בכל גווני מטמא.
ג. ראוי לגר מטמא, אין ראוי לגר אינו מטמא
ד. נבילת חולין אינו מטמא, נבילת קדשים מטמא

א. מועיל לטמא אף מה שבחוץ
ב. איבעיא דלא איפשטא
ג. אינו מועיל לטמא מה שבחוץ
ד. אם חיבור המים ע"י ניצוק מטמא מה שבחוץ, ע"י צינור אינו מטמא

א. משום דכ' לרצון להם לפני ה' עוון דלפני ה' אין, עוון דיוצא לא
ב. משום דילפי' יוצא מנותר ובנותר כ' לא ירצה
ג. משום דכ' את עוון הקדשים ויוצא אינו בכלל קדשים
ד. משום דלא מצינו ביוצא שהותר מכללו

א. שציץ מרצה על טומאת דם בקרבנות שנאכלים
ב. שציץ מרצה על אכילת קדשים שלא בזמנם
ג. שציץ מרצה אף על טומאת בשר ושיירי מנחה שנאכלים
ד. שציץ מרצה על אכילת קדשים קלים מחוץ לעיר

א. לכו"ע פסול
ב. לכו"ע כשר
ג. מחלוקת: לר' יהודה כשר ולר' נחמן פסול
ד. מחלוקת: לר' יהודה ורב נחמן כשר ולרב ינאי פסול

א. לכו"ע כשר כיון דכל דין אגידת לולב ילפי' מ"ואנוהו" ואינו לעיכובא.
ב. לר' יהודה פסול דיליף מאגודת אזוב ולרבנן כשר דהוי מדין "ואנוהו".
ג. לכו"ע פסול משום דילפי' מאגודת אזוב
ד. לכו"ע כשר משום דילפי' מאגודת אזוב והתם נמי לא הוי אלא לכתחילה

א. מבית לפרוכת שנכנס להיכל, פני הכפורת שנכנס לפני ולפנים
ב. מבית לפרוכת שעמד במקום אמה טרקסין, פני הכפורת שנכנס לפני ולפנים
ג. מבית לפרוכת שהגיע עד אמה טרקסין, פני הכפורת שנכנס לאמה טרקסין
ד. מבית לפרוכת שנכנס לפני ולפנים, פני הכפורת שהלך עד לפני הארון

א. כשר ועלו לבעלים לשם חובה.
ב. פסול ואין שיירי הלוג נאכלים ולא עלו לבעלים לשם חובה.
ג. שיירי הלוג מותרים באכילה ולא עלו לבעלים לשם חובה
ד. עלו לבעלים לשם חובה ואין שיירי הלוג מותרים באכילה

א. שהראהו הקב"ה למשה מנורה ועשה כנגדה.
ב. שבעשיית המנורה נזהרו שיהו המתכות טהורים.
ג. שבעשיית המנורה נזהרו העושים להיות טהורים
ד. שהמנורה שהיתה במשכן ירדה מן השמים.

א. שכל הרוצה לצאת ממנו דהיינו שאינו אוכל ושותה הרי הוא מת
ב. שכל הבא ליטהר מסייעין אותו.
ג. שכל הרוצה לצאת ממנו לתרבות רעה יוצא
ד. שכל הרוצה לזכות בשכר עוה"ב הרי הדבר מסור בידו

א. שקנה ס"ת ולא הוא עצמו כתבו
ב. שקנה ס"ת ולא הגיהו מחסירות ויתירות
ג. שגנב ס"ת.
ד. שמצא ס"ת בשוק ולא קיים בו השבת אבידה

א. . רק ביום לידתו
ב. אפי' בן ה' שנים ויותר
ג. עד שיתמלא לו שנה.
ד. עד ז' ימים מלידתו.

א. לכו"ע הרי הוא שלישי לטומאה
ב. לכו"ע הרי הוא ראשון לטומאה
ג. מחלוקת: לר"מ וחכמים הוא ראשון ולר"ש שזורי הוא שלישי
ד. אבעיא דלא איפשטא