yeshiva.org.il


תנ"ך חומש בראשית ויצא פרשת ויצא ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת ויצא

א. נחבאה לה מרוב התרגשות.
ב. שהיו ליסטים בקרבת מקום ונעשה חושך שלא ימצאוהו.
ג. שיעקב נקרא שמש וכשהגיע למקום נסתלקה לה השמש הגשמית.
ד. כדי שילין שם.

א. פרושו איתך, איתו וכו'.
ב. משמשים לשון על, עליו וכו'.
ג. משמשים להבנה טובה של הדיבור.
ד. משמשים לתפארת המליצה.

א. אלא שקפץ הר המוריה (מקום בית המקדש) עד בית אל (ולשני המקומות קרא בית אל).
ב. אלא שקפצה בית אל שהיא לוז עד להר המוריה (וקרא לשניהם בית אל).
ג. יש כניסה סודית לעיר לוז - והמנהרה מובילה עד ירושלים.
ד. יש שתי ערים שקוראים להם לוז.

א. המצפה לשולחן חברו.
ב. המבקש נעליים.
ג. המבקש לחם.
ד. המבקש שמלה.

א. כשהטעם בא' פרושו הולכת ומגיעה וכשהטעם בב' כבר הגיעה למקום.
ב. כשהטעם בב' פרושו הולכת ומגיעה וכשהטעם בא' כבר הגיעה למקום.
ג. כשהטעם בב' פרושו שכבר היתה באותו מקום וכשהטעם בא' אין משמעות לתיבה.
ד. כשהטעם בב' פרושו שבאה ודעתה לחזור וכשהטעם בא' פרושו שדעתה להשאר.

א. היה מדקדק במצות הכנסת אורחים.
ב. כסבור שממון הוא טעון.
ג. שהזהיר את רחל שלא לדבר עם זרים ורץ לקנאות לביתו.
ד. לבן זריז היה וכל מעשיו בריצה.

א. התיבה הופכת להבא.
ב. התיבה הופכת להווה.
ג. התיבה הופכת להווה עבר ועתיד.
ד. התיבה הופכת לעבר ועתיד בלבד.

א. 14 שנה.
ב. 8 שנים.
ג. 6 שנים.
ד. 7 שנים.

א. שהיתה מקטינה את עצמה.
ב. שמא יביא קטנה אחרת מן השוק תלמוד לומר הקטנה הידועה שהיא שלך.
ג. שמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל, תלמוד לומר הקטנה.
ד. שמא תאמר אין זו הקטנה שדיברנו עליה שהרי הגדילה בשבע שנים, תלמוד לומר הקטנה שהיתה מכבר.

א. לאחר 14 שנה.
ב. לאחר 7 שנים.
ג. לאחר שבעת ימי המשתה.
ד. לאחר 6 שנים.

א. תנא ושייר, כלומר לא כתב את כולם.
ב. כל ה-7 הכתוב העיד עליהם משא"כ רחל ולאה.
ג. כיוון שרחל ולאה היו מתנבאות על עצמן אבל מה שיבוא לעתיד על אחרים לא היו יודעות לכן לא החשיבום.
ד. תשובות ב' ג' נכונות.

א. שהיה קדוש.
ב. שהיה צדיק.
ג. שהיה מועט באוכלוסין.
ד. שהיה מרובה האוכלוסין.

א. בזכות התפילה.
ב. בזכות שאמרה שלאה צדיקה ממנה.
ג. בזכות צניעות שהיתה בה.
ד. בזכות שמסרה סימנים לאחותה כדי שלא תכלם.

א. אותם נקודים וטלואים בעיזים ושחומים בכבשים שהוציא לבן הם יהיו שכר יעקב, ומה שיוולד מכאן ואילך של לבן הם.
ב. אותם נקודים וטלואים בעיזים ושחומים בכבשים שיוולדו מעכשיו בעדרו של יעקב שייכים ליעקב.
ג. נקודים ושחומים בעיזים וטלואים בכבשים של לבן ומה שיוולד מעכשיו של יעקב.
ד. נקודים וטלואים בעיזים של לבן ושחומים בכבשים של יעקב.

א. כיוון שכעס עליה (ויחר אף...) רצה לרצותה.
ב. שהיתה עקרת הבית שבשבילה בא יעקב ללבן.
ג. משום כבודו של יוסף.
ד. כיוון שמסרה סימנים לאחותה היה מכבדה יותר.

א. גנבת את כספי שהוא כגופי.
ב. גנבת את בנותי שהן כגופי.
ג. גנבת את אלהי.
ד. גנבת את דעתי.

א. בלהה.
ב. לאה.
ג. זלפה.
ד. רחל.

א. כבש.
ב. פלגשֹ.
ג. איל.
ד. יחמור.

א. בנותיו של לבן מנשים אחרות.
ב. בנותיו של לבן מפלגש.
ג. בנותיו של בתואל מפלגש.
ד. בנותיו של בתואל מאשתו.

א. מחנה לויה ומחנה שכינה.
ב. מלאכים של חוצה לארץ ומלאכים של א"י.
ג. מחנה יעקב ומחנה עשו.
ד. מחנה יעקב ומחנה לבן.