מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת וישלח1. "גרתי" מדוע אין כדאי לעשו לשנוא את יעקב? (ברש"י)
א. שיעקב כנגד מידת האמת ואין ראוי לשנאו.
ב. סופו שמהשמים גם ישנאוהו.
ג. כיון שלא נתקימה הברכה הוי גביר…(מטל השמים..).
ד. השנאה מקלקלת השורה.
2. "שור וחמור" איזו דרך ארץ יש בענין התרנגול? (ברש"י)
א. לפני שמתחיל בסעודה מקרקר לבת זוגו לבוא.
ב. אדם אומר קרא התרנגול ולא קראו התרנגולים.
ג. שעד חצות הלילה לא שומעים אותם.
ד. יש בהם צניעות.
3. "המחנה האחת והכהו" - "רוּח" האם היא לשון זכר או נקבה? (ברש"י)
א. לשון זכר.
ב. לשון נקבה.
ג. פעמים זכר פעמים נקבה.
ד. כיוון שאין ברוח ממשות לא שייך בה לשון זכר או נקבה.
4. "ואתה אמרת... ושמתי את זרעך כחול הים" והרי אמר לו "והיה זרעך כעפר הארץ"?(ברש"י)
א. כל עפר הארץ נקרא חול הים מזמן המבול שהציף את העולם.
ב. אל תקרי ים אלא יום, כחול היום שנראה כל גרגר ברור וקיים.
ג. אלא שאמר לו "את אשר דיברתי לך" (והכונה מה שדיברתי לאברהם עליך) ולאברהם אמר "כחול אשר על שפת הים".
ד. הברכה שונתה מחול הים המכוסה לעפר הארץ המגולה.
5. איזה מרחק היה בין יעקב לעדרים? (ברש"י)
א. דרך 3 ימים.
ב. דרך 2 ימים.
ג. דרך יום או פחות.
ד. דרך יום או יותר.
6. "ורוח תשימו בין עדר ובין עדר" מדוע? (ברש"י)
א. שלא תהיה התנגשות בין העדרים.
ב. שלא יראה כעדר אחד גדול אולי לא ירצה לקבלו.
ג. להשביע עינו של אותו רשע.
ד. אין דרך ארץ לערב גמלים עם פרות וחמורים.
7. "למה זה תשאל" מדוע לא גילה המלאך את שמו ליעקב?
א. שיש למלאכים שם קבוע ואסור להם לגלותו.
ב. שאין למלאכים שם קבוע שמשתנים שמותיהם לפי מצות עבודת השליחות.
ג. המלאך כעס על יעקב ולכן לא גילה.
ד. אין שמות למלאכים.
8. "ויזרח לו השמש" היכן מיהרה השמש לשקוע ליעקב? (ברש"י)
א. לאחר שנאבק עם המלאך.
ב. כשיצא מבאר שבע.
ג. כשיצא מבית-אל.
ד. כשיצא משכם.
9. "ויחבקהו" מדוע? (ברש"י)
א. סבר שמא אבנים טובות הוא טעון בחיקו.
ב. נאבק עימו ורצה להפילו.
ג. נתגלגלו רחמיו שראה שמשתחוה כל ההשתחויות הללו.
ד. מוסב על יעקב ולא על עשו.
10. מהיכן זכה יוסף לברכת עלי עין? (ברש"י)
א. כיון שהתגבר על יצרו.
ב. שעמד לפני אימו כדי שלא יתלה בה עשו את עיניו.
ג. משהומלך על מצרים.
ד. שמעולם לא קינא במה שלחברו.
11. איזה שינוי או רמאות עשה חמור אבי שכם כשדיבר אל בני עירו? (ברש"י)
א. אמר להם, את בנותינו יקחו הם כפי רצונם ואת בנותיהם יתנו לנו, הפך התנאים שסיכמו.
ב. אמר להם, את בנותיהם נקח לנו לנשים (כאשר נחפוץ) ואת בנותינו נתן להם (לפי דעתנו), הפך התנאים שסיכמו.
ג. "מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם" שרצו לגזול אותם.
ד. "וישבו בארץ ויסחרו אותה" נעשה מהם סוחרים (לא יהיו מהם אנשי מעמד).
12. "עכרתם" איזו מסורת היתה ביד הכנענים? (ברש"י)
א. שיכלו ביד בני עשו.
ב. מסורת של עבודה זרה.
ג. כל מי שמגלה מסירות נפש במלחמה עם ישראל מקבל מפתח ונכנס לגהינם.
ד. שיפלו ביד בני יעקב.
13. "והחליפו שמלותיכם" מדוע? (ברש"י)
א. כדי להתכונן לתפלה.
ב. שמא יש בידכם כסות של עבודה זרה.
ג. שמא יש בהם שעטנז.
ד. כדי לבלבל את השטן (על פי הסוד).
14. "תחת האלון" מדוע העלימו את יום מותה של רבקה? (ברש"י)
א. לא ידע יעקב בדיוק באיזה יום מתה.
ב. לא רצתה רבקה שיספידו אותה.
ג. שלא יקללו הבריות כרס שיצא ממנה עשו.
ד. שלא ישבחו את בתואל הרשע שיצאה ממנו צדקת זו.
15. "וקהל גוים" על מי מדובר? (ברש"י)
א. שאול ואיש בשת.
ב. פרץ וזרח.
ג. בנימין ומנשה.
ד. מנשה ואפרים.
16. "גוי וקהל גוים" מה פרושו? (ברש"י)
א. עתידים בניו להעשות כמנין הגוים שהם 70 אומות (בשבעים נפש...) וכן הסנהדרין.
ב. עתידים בניו להקריב בשעת איסור הבמות כגוים, בימי אליהו.
ג. עתידים בניו לירש את כל הגוים.
ד. תשובות א' ב' נכונות.
17. "בכור יעקב ראובן" מה מלמדנו? (ברש"י)
א. שיעקב הוא הבכור ולא עשו.
ב. אפילו בשעת הקלקלה (שבלבל יצועי אביו) קראו בכור.
ג. אל תקרי בכור אלא בכיר שיעקב בחיר האבות.
ד. שורש נשמתו של ראובן כיעקב.
18. "ויגוע יצחק" והרי מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק? (ברש"י)
א. אין מוקדם ומאוחר בתורה.
ב. תיקון סופרים יש כאן.
ג. שהיה אמור יצחק למות לפני מכירתו של יוסף שלא יראה בצערו של יעקב אלא שבקש רחמים.
ד. לומר לך ששקולה מכירת יוסף כמיתת הצדיקים לכן הקדימה.
19. מי היו בני שעיר החורי? (ברש"י)
א. בני עשו שנקרא שעיר.
ב. תושבי ארץ אדום לפני שבא עשו לשם.
ג. בני אדם שהיו חופשים מיצר הרע והחורי מלשון חרות.
ד. שדים בצורת אדם ושעירים אלו השדים.
20. איזו עיר מערי מואב עתידה ללקות עם אדום?
א. מגדיאל.
ב. עוית.
ג. דינהבה.
ד. בצרה.