מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוספות, על מסכת סנהדרין, דפים ב - יזשאלות על גמרא ורש"י
1. האם מעברין את השנה בגלל גדיים וטלאים שלא גדלו עדיין? (יא.)
א. אין מעברין אבל עושין אותן סעד להצטרף אחד משלושת הסיבות העיקריות.
ב. מעברין.
ג. באחד מהם אין מעברין על גדיים וטלאים מעברין.
ד. אין מעברין וגם אינם מצטרפים לסעד לסיבות אחרות.
2. העיד שפלוני רבע שורי - האם נאמן להרוג הרובע והשור? (י.)
א. נאמן להרוג פלוני ואינו נאמן על השור דאדם קרוב אצל ממונו.
ב. נאמן להרוג פלוני וגם השור נהרג.
ג. אינו נאמן, לא על פלוני ולא על השור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
3. מהיכן ילפינן דהנטפל לעושה מצוה מקבל שכר כעושה המצוה? (ט.)
א. מדכתיב חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
ב. מדכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.
ג. ק"ו ממדת פורעניות, ובעבירה מצינו שעדת קורח נענשו כולם כיון דנטפלו לקורח.
ד. ק"ו מעוברי עבירה, ועד השלישי המצטרף לעדים פסולים נענש עמהם.
4. ואצוה אתכם בעת ההיא - מה צוה? (ח.)
א. שימנו שופטים בכל עיר ועיר.
ב. אזהרה על הציבור שתהא אימת דיין עליהם.
ג. אזהרה לדיין שיסבול את עול הציבור.
ד. אזהרה לבעלי דינים שלא יטעימו את דבריהם לפניו שלא בפני בעל דין חבירו.
5. כה אמר ה' דינו לבוקר משפט - מה דרשו מקרא זה? (ז:)
א. אם ברור לך הדבר כבוקר אמרהו ואם לאו אל תאמרהו.
ב. שאין מתחילין את הדין אלא בשעות הבוקר.
ג. שאין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה שנמשלה לבוקר.
ד. שדיין אסור לו לאכול בבוקר לפני שיושב בדין.
6. נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע - היכי דמי גמר דין? (ו:)
א. משאמרו "צא תן לו".
ב. משאמרו "איש פלוני אתה חייב איש פלוני אתה זכאי".
ג. משעה שקבלו את העדים אף שעדיין לא הוציא פסק.
ד. משעה שכבר שילם מה שפסקו לו הבי"ד לשלם.
7. היכי דומה טועה בשיקול הדעת? (ו.)
א. שודא דדיינא.
ב. היכא דפליגי תנאים ונאמר הלכתא כחד מהם והוא פסק כאידך.
ג. היכא דפליגי תנאים ולא נאמר הלכתא כחד מהם והוא פסק כאידך.
ד. היכא שדן את הדין ולא חקר העדים בדרישה וחקירה וטעה עי"ז במסקנת הדין.
8. למה לא נסמך רב להתיר בכורות כמו שנסמך רבה בר חנא? (ה:)
א. לחלק כבוד לרבה בר חנא, א"נ כי הי' בקי מאוד במומים ויחשבו שהתיר גם מום עובר.
ב. כי לא הי' בקי במומים כמו רבה בר חנא.
ג. כי רבה בר חנא הי' חכים ממנו.
ד. שאין מתירין להתיר בכורות בחוץ לארץ.
9. מה נקרא "מומחא לרבים" שדינו דין אפי' יחידי? (ה.)
א. גמיר וסבר ונקיט רשותא.
ב. גמיר וסבר אע"פ דלא נקיט רשותא.
ג. גמיר אע"פ דלא סבר ולא נקט רשות.
ד. נסמך איש מפי איש עד משה רבינו.
10. וטמאה שבעיים - מנין שהכוונה לארבעה עשר יום ולא 70 יום? (ד.)
א. דכפלים מימי נדתה.
ב. דימי טהרה תמיד יותר מימי טומאה, וימי טוהר הם ששים ושש.
ג. ילפינן מזכר דימי טוהר הם כפלים מימי טומאה, א"נ יש אם למקרא.
ד. הלכה למשה מסיני.
11. אין דורשין תחילות - מה הכוונה? (ג:)
א. דדבר שהי' בכלל ויצא אין אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש.
ב. דלא דרשנין קרא למניינא אלא לגופיה למילף מיני' דין, וי"א אפי' אם אין למדין ממנו אין דורשין למניינא.
ג. אין דורשין גזירה שוה אא"כ קיבלה מרבו.
ד. אין למדין מכללות אפי' היכא שנאמר בהן חוץ.
12. הודאות והלואות - מה הכוונה? (ב: ברשי דה הודאות)
א. הודאות של הלואות.
ב. הודאות - מלוה על פה, הלואות - מלוה בשטר.
ג. הודאות - בדליכא עדים, הלואות - בדאיכא עדים.
ד. הודאות - שבא לתבוע בעד הודאה, הלואות - שתובע בעדי הלואה, א"נ הודאות - מודה במקצת, הלואות - כופר הכל.
13. האם מעברין את השנה בערב שביעית ובמוצאי שביעית? (יב.)
א. אין מעברין בערב שביעית אבל במוצאי שביעית מעברין.
ב. אין מעברין לא בערב שביעית ולא במוצאי שביעית.
ג. בערב שביעית מעברין, ובמוצאי שביעית לת"ק אין מעברין ולרבנן גמליאל מעברין.
ד. במוצאי שביעית אין מעברין, ובערב שביעית לת"ק אין מעברין ולרבן גמליאל מעברין.
14. איזה טעות טעה חזקיה מלך יהודה בענין עיבור השנה - לר' שמעון? (יב:)
א. שעיבר את השנה מפני הטומאה.
ב. שעיבר את השנה בתחילת חודש ניסן.
ג. שעיבר את השנה לפני ראש השנה.
ד. שעיבר את השנה ביום שלושים של אדר שראוי לקובעו ניסן.
15. מאיזה תנא קיבל ר' מאיר סמיכה? (יד.)
א. רבן גמליאל.
ב. מר' עקיבא ולא קבלוהו ואח"כ נסמך מר' יהודה בן בבא.
ג. מר' יהודה בן בבא ולא קבלוהו ואח"כ נסמך מר' עקיבא.
ד. רבן יוחנן בן זכאי.
16. באיזה אופן ניתן לפגוש את כל סנהדרין הגדול יחד מחוץ ללשכת הגזית? (יד:)
א. כשיצאו לקראת המלך.
ב. כשיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות.
ג. בשריפת פרה אדומה.
ד. בשמחת בית השואבה.
17. ואדם כיוצא בהן - אדם מי קדוש? (טו.)
א. באומר ערכי עלי.
ב. במקדיש עבדו.
ג. בפדיון בנו הבכור.
ד. באומר דמי עלי.
18. באיזה בי"ד דנים ממונו או שורו של כהן גדול? (טו.)
א. בבי"ד של כ"ג.
ב. ממונו - בבי"ד של ג', שורו - איבעיא דלא איפשטא.
ג. ממונו - איבעיא דלא איפשטא, שורו בבי"ד של כ"ג.
ד. איבעיא דלא איפשטא, בין בממונו ובין בשורו.
19. היכא משכחת לן לרעה עפ"י שנים - בבי"ד של כ"ג? (יז.)
א. כגון שאמר אחד איני יודע והוסיפו עוד שני דיינים.
ב. כגון שמת אחד מן הדיינים.
ג. כגון שהיו עשר מזכין ושלוש עשרה מחייבין.
ד. כגון שהיו אחד עשרה מזכין ושלוש עשרה מחייבין.
20. שלחו מתם - לאיזה תנא התכוונו - למסקנא? (יז:)
א. רב פפא בר שמואל.
ב. ר' יוסי ב"ר חנינא.
ג. רב אמי ורבי אסי.
ד. ר' אלעזר.
שאלות על תוספות:
21. "לא תבשל גדי בחלב אמו" - מנין שהכוונה לחלב ולא לחלב? (ד: ד"ה דרך)
א. דדרך בישול אסרה תורה ואין דרך לבשל בחלב.
ב. ילפינן בגז"ש.
ג. דאינו דרך בישול אלא טיגון, א"נ דאינו נאסר ע"י בישול כי גם בלי בישול אסור באכילה.
ד. כי חלב מותר בהנאה ובשר בחלב אסור בהנאה.
22. מה הוא תחילת דינו של אדם לעתיד לבא? (ז. ד"ה אלא)
א. על הגזל.
ב. על דברי תורה, אם לא עסק כלל, ואם עסק ולא קבע עתים, על מו"מ באמונה, א"נ שואלים על מו"מ ודנים על דברי תורה.
ג. אם לא עסק כלל בתורה, על משא ומתן באמונה, ואם עסק ולא קבע עתים, על דברי תורה.
ד. על עיוות הדין.
23. למה עיבר ר' עקיבא את השנה בנהרדעא שהוא חוץ לארץ? (יא: ד"ה אין)
א. שלא הניח כמותו בארץ ישראל.
ב. בבל דינו כארץ ישראל לענין עיבור השנה.
ג. עיבור דהתם היינו חישוב העיבור אבל העיבור עצמו נעשה בארץ ישראל.
ד. שהי' שעת הסכנה ובדיעבד מהני גם בחוץ לארץ.
24. "אל יחסר המזג" - היכא ילפינן מכאן שיישארו תמיד כ"ג סנהדרין בלשכת הגזית? (יד: ד"ה אל)
א. ילפינן גז"ש "חסר חסר" מסנהדרי קטנה.
ב. "המזג" מרמז על תערובת, וסתם תערובות יש בו רוב דהיינו שני שליש ושליש.
ג. "המזג" לשון מזיגת יין שהי' על חד תרין, א"נ "המזג" בגימ' 50 ואם יחסרו 49 סגי.
ד. "המזג" לשון מזיגת יין שהי' תמיד על חד תלת דהיינו שלשה חלקי מים ואחד יין.
25. "אמרי בי רב" - למי הכוונה למסקנא? (יז: ד"ה אלא)
א. רבי אמי ורבי אסי.
ב. לרש"י רב המנונא ולר"ת רב הונא.
ג. לרש"י ר' אלעזר ולר"ת רב המנונא.
ד. רב פפא בר שמואל.