yeshiva.org.il


גמרא סנהדרין מבחן דפים יח-לא

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוספות, על מסכת סנהדרין, דפים יח - לא

שאלות על גמרא ורש"י
א. מושיבין.
ב. כשדנים את הכהן גדול.
ג. אין מושיבין אלא כשדנים את בן המלך והכהן גדול יודע לו עדות ויושב רק בשעת קבלת העדות.
ד. אין מושיבין אלא בשעה שדנים על עיבור השנה.

א. כשמנחם אחרים - מימינו, וכשמתנחם - משמאלו.
ב. כשמנחם אחרים - מימינו, וכשמתנחם - לא הי' שם כלל.
ג. כשמנחם אחרים - משמאלו, וכשמתנחם - מימינו.
ד. כשמנחם אחרים - לא היה שם כלל, וכשמתנחם - מימינו.

א. נשא את מיכל אחרי מיתת מירב, א"נ קידושי מירב היו קידושי טעות.
ב. קידושי מיכל היו קידושי טעות ולא נשא אלא את מירב.
ג. נשא את מירב אחרי מיתת מיכל.
ד. לא נשאם כלל, אלא מירב נישאה לעדריאל ומיכל נישאה לפלטיאל.

א. הפרשת חלה, חלוקת הארץ לנחלה, ולהכרית זרעו של עמלק.
ב. להעמיד להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה.
ג. אשיריהן תגדעון, מזבחותם תתוצון, ואבדתם את שמם מן המקום הזה.
ד. להעמיד האבנים שהביאו מן הירדן, ברכות וקללות דהר גריזים, ולהכרית זרעו של עמלק.

א. לא ילדה לו בנים כי אם בנות.
ב. לא ילדה לו בנים כלל.
ג. עד יום מותה לא ילדה לו אבל ביום מותה ילדה.
ד. בחברון ילדה לו את יתרעם אבל בירושלים מאותה מעשה שוב לא ילדה לו.

א. הדיוט יוצא משל אבותיו, ומלך צריך לכתוב משלו.
ב. מלך יוצא משל אבותיו, הדיוט צריך לכתוב משלו.
ג. הדיוט כותב ס"ת אחת, מלך צריך לכתוב שני ס"ת.
ד. הדיוט כותב ס"ת בעצמו, מלך יוצא בשל אחרים.

א. אין מכניסין אותו במחיצתו של הקבה.
ב. אפי' מזבח מוריד עליו דמעות.
ג. אין לו חלק לעולם הבא.
ד. כאילו נחרב בית המקדש בימיו.

א. אחד לשלושים יום.
ב. כל יום.
ג. מערב שבת לערב שבת.
ד. פעם בשבועיים.

א. לר' מאיר בעלי הדין ולחכמים הדיינים, אבל גם ר' מאיר אומר שצריך הסכמת הדיינים.
ב. לר' מאיר בעלי הדין ואין צריך הסכמת הדיינים, ולחכמים צריך נמי הסכמת הדיינים.
ג. לר' מאיר בעלי הדין ולא הדיינים, ולחכמים הדיינים ולא בעלי הדין.
ד. כו"ע מודים בזה שצריך הסמכתם של בעלי הדין והדיינים.

א. נועם אלו הצדיקים, חובלים אלו הרשעים.
ב. נועם אלו תח שבבבל, חובלים אלו תח שבארץ ישראל.
ג. נועם אלו בעלי מקרא, חובלים אלו בעלי משנה.
ד. נועם אלו תח שבארץ ישראל, חובלים אלו תח שבבבל.

א. ירדו לסוף דעתו, שסופו בא לידי גזל ורצח.
ב. דאסמכתא לא קניא, א"נ לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם.
ג. פסול מה"ת משום דכ' "אל תשית ידך עם רשע" וכו'.
ד. דבאין לידי עדות שקר וחשוד להעיד עדות שקר.

א. שישלם לכל הקונים את הפסדם.
ב. שיגדל שערו וצפורניו ויעשה תשובה.
ג. כשיפסיק להיות טבח.
ד. ילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה חשובה, א"נ שיוציא טריפה מתחת ידו.

א. אם קיבל עליו לגמור לימודו מועיל הדבר שילמוד יותר.
ב. מחשבת דאגת פרנסה מפריע ללימוד, אנ מחשבה לסיים וללמוד כך וכך מועלת להשביתו מלימודו.
ג. טוב מעט בכוונה מהרבה בלי כוונה.
ד. אם לומד בלי להבין אין תלמודו מתקיים.

א. למ"ד דטעמו משום דחידוש הוא, וכגון דהעידו תרי בחד, או דפסלוהו בגזלנותא.
ב. למ"ד דטעמו משום פסידא דלקוחות, וכגון דאסהידו תרי בחד.
ג. למ"ד דטעמו משום פסידא דלקוחות, וכגון דפסלוהו בגזלנותא.
ד. כו"ע מודו דהיכא שנפסל בגזלנותא דלמפרע הוא נפסל.

א. פסולים מה"ת.
ב. פסולים רק מדרבנן.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. כשרים זה לזה.

א. לר' יהודה פסול לדין וכשר לעדות, לרבנן כשר לשניהם.
ב. לר' יהודה פסול לשניהם, לרבנן פסול לדין וכשר לעדות.
ג. לר' יהודה פסול לעדות וכשר לדין, לרבנן פסול לדין וכשר לעדות.
ד. לר' יהודה פסול לשניהם, לרבנן כשר לשניהם.

א. מדבריהם נזכה פלוני.
ב. זכאי.
ג. פלוני ופלוני מזכים ופלוני מחייב.
ד. הרוב מזכים.

א. מצטרפין לכו"ע.
ב. לר' יהושע בן קרחה מצטרפין ולחכמים אין מצטרפין.
ג. לכו"ע אין מצטרפין אא"כ אמרו "לדמי".
ד. לכו"ע אין מצטרפין ואפי' היכא דאמרו "לדמי".

שאלות על תוספות
א. משום צינה בשעת הטבילה ביוה"כ, א"נ משום צינה, ריצפת העזרה בשעת עבודת יוה"כ.
ב. משום אפסניא דהיינו שכר החיילות המשתלם לכל השנה.
ג. משום שנא' לא תענה על ריב - לא תענה על "רב".
ד. משום שנא' התקוששו וקושו, קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים.

א. כתב שנהג בו לבן הארמי.
ב. כתב שדרך המלכים להשתמש בו, א"נ כתב הנהוג בלבנון.
ג. אותיות גדולות כעין שכותבין בקמיע, א"נ כתב הדומה לחק תוכות, א"נ כתב ממקום רישמא ליבונאה.
ד. כתב שנכתב בדיו לבן.

א. בשביעית בזה"ז דהוי רק מדרבנן, א"נ שהי' בגדר פיקוח נפש.
ב. דעשה דוחה לא תעשה.
ג. כיון דהקרקע שייך למלך ואין איסור לישראל לעבוד בשל גוי.
ד. דדבר שאינו מתכוין מותר.

א. פסול, ואפי' אשתו פסול דאשתו כגופו.
ב. כשר.
ג. פסול, אבל לאשתו כשר, דלא אמרינן כאן אשה כבעלה כיון דאיתפלג דרא.
ד. לר"ת כשר, לר"י פסול, ואפי' אשתו פסול.

א. להעיד על בכור שפדאו אביו כדי לפטרו מפדיון הבן.
ב. לרשי להעיד על בכור בהמה ביד כהן שלא הטיל בו מום, לתוס' ששמעו מאביו שאיש פלוני בכור הוא.
ג. להעיד על בהמה שכבר ביכרה וממילא אין על הולד דין בכור.
ד. לרש"י לחייב את הבכור לשלם דמי פדיונו, לתוס' להתיר את הבכור שיש בו מום לשחיטה ולאכילה.

א. שדומה לכהן גדול שנאמר בו הוד.
ב. שדומה למשה שקרן עור פניו והי' בן בתיה בת פרעה, א"נ שנאמר בו "בכל ביתי נאמן הוא".
ג. שדומה לדוד מלך ישראל, ומאן מלכא רבנן.
ד. שהי' בעל תשובה כמו בתיה בת פרעה ששבה מגילולי בית אביה.