מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת ויגש1. מהיכן למדנו שדיבר יהודה קשות אל יוסף? (ברש"י)
א. שכתוב "ויגש יהודה" ומצינו הגשה למלחמה.
ב. שכתוב "באזני אדוני" ולא רצה שישמעו אחרים את דבריו הקשים.
ג. שכתוב "ואל יחר אפך" שעל מה יכעס עליו? אלא שדיבר עימו קשות.
ד. שכתוב "ידבר נא" ואין נא אלא לשון בקשה, כיון שידבר עימו קשות רצה גם לפייסו.
2. מה עשה יהודה מפני היראה? (ברש"י מפורש)
א. החל לדבר ברכות.
ב. לא החריב את מצרים שידע שהכל מאיתו.
ג. הוציא דבר שקר מפיו שאמר "ואחיו מת".
ד. אמר ליוסף שהוא חשוב בעיניו כמלך.
3. "ועזב את אביו ומת" מדוע היה חשש שבנימין ימות בדרך? (ברש"י בלבד)
א. כיון שאימו מתה בדרך.
ב. שהיה חלש מכל אחיו שנולד לעת זקנה.
ג. שהיה אוהב את אביו ואם יעזבנו יש חשש שימות מתוך געגועיו.
ד. כיון שעשו היה יודע שיפול ביד בניה של רחל היה מחפש את בנימין להרגו.
4. "והורדתם את שיבתי" כיצד מתנחם יעקב על רחל ויוסף? (ברש"י)
א. מאמין שיראה את נשמתם לאחר מותו.
ב. כיון שבנימין נמצא איתו מתנחם בו.
ג. מתנחם בבלהה שפחת רחל.
ד. מתנחם בבני בלהה דן וגד.
5. "כי נבהלו מפניו" מדוע?
א. פחדו שמא יספר יוסף ליעקב את כל מה שאירע.
ב. פחדו שמא יהרגם.
ג. שלא ידעו מה להשיב לו.
ד. מפני הבושה.
6. "כי זה שנתים הרעב" מה פרושו? (ברש"י)
א. יש עוד שנתיים של רעב, דהיינו שנמצאים אנו בסוף השנה החמישית.
ב. שנתיים כבר עברו משני הרעב.
ג. זה – שנה אחת, שנתיים – עוד שתיים, דהיינו עברו שלוש שנים.
ד. זה – אחד, שנתיים – שתיים, של רעב – אחד, סה"כ 4, דהיינו נמצאים בשנה הרביעית.
7. על איזה פסוק כתב רש"י שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות?
א. על הפסוק "ועלו אל אבי".
ב. על הפסוק "עלו לשלום אל אביכם".
ג. על הפסוק "והנער יעל עם אחיו".
ד. על הפסוק "רדה אלי".
8. כיצד ניסה יוסף להעביר לאחיו שאין בליבו שנאה עליהם? (ברש"י)
א. אמר להם "כי פי המדבר אליכם" שאם היתה לי שנאה לא הייתי מדבר עמכם כמו שמצינו אצל האחים "ולא יכלו דברו".
ב. שהשוה את כולם (בנימין עם שאר אחיו) לומר שכשם שאין לי שנאה על בנימין שהרי לא היה במכירתי כך אין בליבי שנאה עליכם.
ג. שאמר להם "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים".
ד. שאמר להם שיכלכל אותם.
9. "ובנימן בכה על צואריו" על מה? (ברש"י)
א. על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו להחרב.
ב. על משיח בן יוסף שעתיד לחיות.
ג. ראה בני אפרים שיצאו לפני הזמן ומתו.
ד. ראה את ירבעם מעמיד ע"ז.
10. מהו "טוב ארץ מצרים"?(ברש"י)
א. היאור.
ב. הפירמידות.
ג. הנפט.
ד. ארץ גושן.
11. "יעקב יעקב" איזה לשון הוא? (ברש"י)
א. לשון עכבה.
ב. לשון חיבה.
ג. לשון זריזות.
ד. לשון הקודש.
12. "ואנכי אעלך" מה הבטיחו הקב"ה? (ברש"י)
א. אעלה אותך למדרגת אדם הראשון.
ב. אני אעלה אותך ולא מלאך.
ג. הבטיחו להיות נקבר בארץ ישראל.
ד. כשיון שיעלה לא תהיה לו ירידה.
13. "ובנות בניו" מי היו? (ברש"י)
א. סרח בת אשר ויוכבד בת לוי.
ב. סרח בת אשר ודינה.
ג. יוכבד בת לוי ותמר כלתו.
ד. תמר כלתו ודינה.
14. "כל הנפש הבאה ליעקב" לדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים הרי החשבון עולה ליותר מ-70 נפש, כיצד יש לישב? (ברש"י)
א. לא החשיב במנין את התאומות.
ב. מתו לפני ירידתם למצרים.
ג. לא החשיב את הנשים במנין.
ד. האומר שתאומות נולדו עם השבטים חזר בו מכח קושיה זו.
15. "כל הנפש הבאה ליעקב" אצל עשו כתוב "נפשות" ואצל יעקב "נפש" מדוע? (ברש"י)
א. בעשו שהיתה נפשו רחבה כתוב נפשות וביעקב שהיה צנוע כתוב נפש.
ב. אצל עשו היו הרבה יותר נפשות ואצל יעקב רק 70.
ג. אצל עשו היו עובדים לאלוהות הרבה קורין אותם נפשות ואצל יעקב שהיו עובדים לקל אחד קורא אותם נפש.
ד. בעשו שהיו במחלוקות כתוב נפשות וביעקב כתוב נפש שהיו כאיש אחד בלב אחד.
16. "להורת לפניו" מדוע שלח יעקב את יהודה לפניו? (ברש"י)
א. לפנות לו מקום ולהורות היאך יתישב שם.
ב. לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה.
ג. לבדוק שוב אם אכן זה יוסף.
ד. תשובות א' ב' נכונות.
17. "ויברך יעקב" איזו ברכה קיבל פרעה מיעקב? (ברש"י)
א. ברכו בבנים תלמידי חכמים.
ב. שיעלה הנילוס לרגליו.
ג. שיקבל רק 10 מכות ולא יותר.
ד. ברכו באריכות ימים.
18. מה התכון יוסף כשהעביר את המצריים מקצה לקצה? (ברש"י)
א. שלא יטכסו עצה למרוד בפרעה.
ב. להסיר חרפה מעל אחיו שלא יהיו קוראים אותם גולים.
ג. ליגעם שלא יחשבו הרבה על מאכל ומשתה.
ד. כדי להחלישם כדי שלא ישעבדו את בני ישראל הרבה.
19. המילה כהן מה פרושה?
א. משרת לכל מטרה.
ב. משרת לפני עשירים בלבד.
ג. משרת לאלוהות הוא חוץ מאותן שהם לשון גדולה כמו כהן מדין.
ד. לשון גדולה הוא כמו "והוא כהן לאל עליון".
20. "והיינו עבדים לפרעה" מה פרש רש"י? (עיין גם שפ"ח אות ה')
א. שיוסף קנה אותם לעבדים לפרעה כמו שאמר למעלה "ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה".
ב. לא שקנה אותם עבדים בקנין הגוף אלא שיהיו מעלים לו מס בכל שנה.
ג. שאין אנו עבדים לך אלא לפרעה.
ד. ספרו לו שהיו פעם עבדים לפרעה ועכשיו רוצים הם להיות לו (ליוסף) לעבדים