מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת ויחי1. מדוע פרשת ויחי סתומה בלא רווח כלל (דהיינו שאין בין פרשת ויגש לויחי שום רווח)? (ברש"י)
א. כיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד.
ב. שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו.
ג. שכתוב בסוף ויגש "ויפרו וירבו מאד" וסמך את ויחי יעקב מיד ללמדך שפרו ורבו בזכות יעקב לכן נסמכה בלא הפסק.
ד. תשובות א' ב' נכונות.
2. "ויקרבו ימי ישראל למות" מי שנאמר בו קריבה מה פרושו? (ברש"י)
א. הרי הוא צדיק.
ב. שלא הגיע לימי אבותיו.
ג. פרושו שהצליח להתקרב למקום העליון ביותר.
ד. שעבר את ימי אבותיו.
3. "חסד ואמת" באיזה אופן נקרא חסד של אמת? (ברש"י ושפ"ח אות ו')
א. אם לא הוציא דבר שקר בכל בקשתו נקרא חסד של אמת.
ב. כל מקום שאינו מצפה לתשלום גמול נקרא חסד של אמת.
ג. חסד שעושים עם אנשי אמת דהיינו הצדיקים.
ד. אם עשית חסד והכל היה לטובה נקרא חסד אמת, ואם עשית חסד ויצא קלקול מתוכו נקרא חסד של שקר.
4. "תעלא בעידניה סגיד ליה" מה פרושו? (שפ"ח אות ל')
א. תעלא בעידינה הוא האריה שמתעדן ברוב נחת וצריך להשתחוות לו.
ב. תעלא בעידינה – כשעליותיך הם בזמן המתאים אזי ישתחוו לך.
ג. תעלא הוא השועל השפל שבחיות שיש חודש אחד שהשועל הוא מלך על החיות ועל אותו חודש אמר תעלא...דהיינו כשהשועל בחדשו ואתה צריך לו השתחווה לו.
ד. תעלא דהיינו תעלה, בעידינה דהיינו בחורף כשהיא מלאה מים, סגיד ליה דהיינו מותר לך לשחות בה, שדרך המשתחוים לפשוט ידיים ורגליים וכן דרך השוחים.
5. מהיכן למד יעקב שעתיד אחד השבטים להיחלק? (ברש"י)
א. שאמר לו "והיה זרעך כעפר הארץ" מיעוט רבים שניים, "ופרצת ימה" ל-4 רוחות הרי לך 6, "ונברכו" הוכפל המס' ל-12, "כל משפחות" מיעוט רבים שניים, הרי לך 14 בנים.
ב. שאמר לו הקב"ה לקהל עמים, קהל-1, עמים-עוד 1, ושוב לא נולד לו בן אלא שעתיד שבט אחד להיחלק
ג. מהמילה "מפרך" מיעוט רבים שניים, ושוב לא נולד לו...
ד. מהמילה "והרביתך" מיעוט רבים שניים, ושוב לא נולד לו...
6. "לי הם" בחשבון שאר בני – לצורך איזה דבר היו בחשבון בניו? (ברש"י)
א. לענין כבוד בלבד.
ב. ליטול חלק בביזת המלחמות.
ג. ליטול חלק בארץ איש כנגדו (לענין שיהיה לכל אחד תחום משלו כשאר השבטים).
ד. לענין 70 זקנים שהיה צריך ליקח מהשבטים כל אחד בשווה.
7. "כברת ארץ... ואקברה שם" כיצד פרש רש"י בשם רבי משה ואונקלוס?
א. רש"י – מידת ארץ והם 2000 אמה, אונקלוס – כרוב ארעא, כדי שיעור חרישת יום.
ב. היפך תשובה א'.
ג. רש"י – מידת ארץ והם 1000 אמה, אונקלוס – כרוב ארעא, כדי שיעור חרישת שעה קלה.
ד. רש"י – מידת ארץ והם 12,000 אמה, אונקלוס – כרוב ארעא, כדי שיעור חרישת חודש שלם (חסר).
8. "ואקברה שם" מדוע קבר יעקב את רחל בדרך? (ברש"י)
א. שהלכה היא שקוברים את המת במקום המצאו.
ב. שראה ברוח קדשו שאינה נקברת עימו (כדאיתא ברש"י).
ג. שבשעה שיגלו ויעברו דרך קברה תתפלל עליהם.
ד. שראה שכשימכר יוסף יעבור דרך קברה ותתפלל עליו (כדאיתא במדרש).
9. "וידגו לרב" מדוע ברכם כדגים? (ברש"י)
א. כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם.
ב. מה דג חיותו במים ואין מים אלא תורה כך בניו של יוסף.
ג. אם יבואו בגלגול יהיו בדגים שהצדיקים מתגלגלים בדגים.
ד. מה דג אין קולו נשמע והולך למרחוק כך בניו של יוסף.
10. "ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו" איזה דברים טובים מנה רש"י שהיו ביהושע?
א. שיחלוש את עמלק וינחיל את הארץ.
ב. שיחלוש את עמלק וילמד תורה לישראל.
ג. שיחלוש את עמלק ושיעמיד את החמה.
ד. שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל ושיעמיד את החמה.
11. "לקחתי מיד האמרי" מי הוא האמורי? (ברש"י)
א. לבן.
ב. שכם בן חמור.
ג. עם האמורי.
ד. עשו.
12. "יתר שאת ויתר עז" את מה הפסיד ראובן בחטאו? (ברש"י)
א. כהונה ומלכות.
ב. בכורה כהונה ומלכות.
ג. מלכות בלבד.
ד. בכורה בלבד.
13. "שמעון ולוי אחים" - ויאמרו איש אל אחיו... ועתה לכו ונהרגהו, מדוע אי אפשר לומר שהיו אלו יששכר וזבולון?
א. כשביקש אחשורוש שידונו בני יששכר את ושתי בדיני נפשות לא רצו, מלמד שאביהם לא אמר דברים אלו, וזבולון שהיה חברו, באותה דעה.
ב. לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם.
ג. משום שיששכר וזבולון עסקו בתורה, ולא היו רוצים להורגו.
ד. משום שיששכר וזבולון היו מבני השפחות שלא שנאו את יוסף.
14. "לא יסור שבט מיהודה" במי מדובר?
א. זהו מלך המשיח.
ב. אלו מלכי יהודה עד חורבן הבית הראשון.
ג. אלו מלמדי תינוקות שרודים אותם בשבט.
ד. אלו ראשי גלויות שבבבל שרודים את העם בשבט.
15. "ויט שכמו לסבל" את מה?
א. עול ערב רב.
ב. עול פרנסה.
ג. עול תורה.
ד. עול דרך ארץ.
16. "הנשך עקבי סוס" מהו "חורמן"?
א. סוג של חמור.
ב. סוג של צבי.
ג. סוג של נחש שאין רפואה לנשיכתו.
ד. סוג של כלי שמסוגל להרוס ולהחרים.
17. "ברכת אביך גברו" מה פרושו?
א. אביך הכונה לאברהם שברכותיו גברו, דהוא בעל החסד שאין לו גבול.
ב. הברכות שברכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שבירך את הורי.
ג. ברכות שקיבלתי גברו על ברכות עשו.
ד. הברכות שברכתי אותך גברו על הברכות שברכוני הורי.
18. "ולערב יחלק שלל" על מי מדובר לפרוש רש"י?
א. על שמעון ולוי שחילקו שלל העיר של חמור.
ב. על משה שחילק שלל סיחון ועוג.
ג. על פנחס שחילק שלל מדין.
ד. על מרדכי ואסתר שחילקו שלל המן.
19. למה משמשת המילה לוּ?
א. בקשה, הלואי, מתי, אולי.
ב. בקשה, לא, כן, אולי.
ג. בקשה, הלואי, כמה, אולי.
ד. בקשה, הלואי, אם, אולי,שמא.
20. "וידבר על לבם" עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד וכו', מה פרושו? (שפ"ח)
א. שהרי נר דרכו להאיר ולהדליק נרות אחרים.
ב. שהשבטים הם כנגד 12 כוכבים המאירים העולם, וכשרצו להרגו לא יכלו שהשבטים דומים למזלות שאי אפשר לאבדם, כ"ש שהוא יחיד שלא יוכל לאבדם.
ג. שטבע הנרות הוא לשאוב את החמצן ולכבות עצמם, ובכ"ז אם יש עשרה נרות-יש מספיק חמצן גם לנר הנוסף.
ד. תשובות א' וב' נכונות.