מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת וארא1. "וידבר אלקים אל משה" כתב רש"י דבר איתו משפט – מדוע?
א. שרצה משה שמידת הדין תדבר איתו כיון שהוא צדיק גמור ואינו רוצה מתנות ממידת הרחמים.
ב. שהיה צורך להכות את מצרים לכן מדבר עימו במידת הדין.
ג. שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה.
ד. ששוב לא רצה משה לבוא אל פרעה שאמר ואני ערל שפתיים לכן דבר עימו במידת הדין.
2. "נשאתי את ידי" כתב רש"י הרימותיה להשבע בכסאי, על מה מורה המילה כסא? (שפ"ח אות כ')
א. על גדולה.
ב. על חוזק.
ג. על זריזות.
ד. על מלכות.
3. על מה הביא רש"י איסור אכילת פירות בשלוש שנים ראשונות?
א. חיפשנו בכל רש"י בפרשה ולא מצאנו.
ב. על פרעה שהיה אטום ומכוסה מלשמוע, כן הפירות הללו מכוסים ומובדלים מלאוכלם.
ג. על בנ"י שהיו מכוסים ומובדלים מהמצרים שלא שינו את שמם וכד' כך הפירות הללו...
ד. שמשה אמר על עצמו שהוא ערל שפתיים, מסביר רש"י לשון ערלה מהו.
4. "אלה ראשי בית אבותם" מדוע יחס כאן הכתוב את שלושת השבטים ראובן שמעון ולוי? (תרוץ שני ברש"י)
א. ראובן שלא פשט ידו בגזל, שמעון ולוי שמסרו נפשם על דינה.
ב. כיון שקנטרן יעקב חזר הכתוב ויחסם כאן לומר שחשובים הם.
ג. ראובן שרצה להציל את יוסף, שמעון ולוי שהיו תמיד באחדות.
ד. משום ששלושתם באו אל יוסף באחרית ימיו כדי לבקש סליחה.
5. "ושני חיי לוי שבע ושלשים" כמה שני שעבוד בפועל השתעבדו ישראל? (שפ"ח אות ו')
א. 210 שנה.
ב. 400 שנה.
ג. 116 שנה.
ד. 220 שנה.
6. "ושני חיי לוי שבע ושלושים..." מדוע נמנו שנותיו של לוי?
א. להודיע שאע"פ שקנטרו יעקב צדיק גמור הוא והאריך ה' ימיו והוציא ממנו צדיקי עולם.
ב. להודיע כמה ימי השעבוד, שכל זמן שאחד מן השבטים היה קיים לא היה שעבוד, ולוי האריך ימים על כולם.
ג. להודיע מתן שכרם של מלמדי תורה, על הפס' "יורו משפטיך ליעקב ותֹרתך לישראל" האריך ה' ימיו והוציא ממנו צדיקי עולם.
ד. משום ששנות חייו היו כשנות חיי אבותיו.
7. "ויבלע מטה אהרון" מתי בלע מטה אהרון את מטות החרטומים? (רש"י-שפ"ח)
א. כשהיה תנין בלע את התנינים של החרטומים.
ב. כשהיה תנין בלע את מטותם.
ג. כשהיה מטה בלע את התנינים.
ד. כשחזר להיות מטה בלע את מטותם.
8. "עד כה" מהו מדרשו? (ברש"י)
א. עד כה בניסן לא תשמע לי.
ב. עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה ב"כה".
ג. ראוי אתה לקבל עוד 25 מכות.
ד. אתה לא תשמע לי, אך בחג אחר יישמעו הגויים לי, וזהו חג החנוכה (שחל ב כ"ה בכסלו).
9. מה ההבדל בין "לטיהם" ובין "בלהטיהם"?
א. לטיהם- מעשה כשפים, להטיהם- מעשה שדים.
ב. הפך תשובה א'.
ג. לטיהם- אחיזת עיניים, להטיהם- מעשה אוב וידעוני.
ד. לטיהם- מעשה חרטומים, להטיהם- מעשה חכמים.
10. כמה זמן היה משה מתרה בפרעה וכמה זמן היתה המכה משמשת? (ברש"י)
א. 14 יום מתרה ו-14 יום היתה משמשת.
ב. 24 יום מתרה ו-7 ימים היתה משמשת.
ג. 20 יום מתרה ו-11 יום היתה משמשת.
ד. 18 יום מתרה ו-13 יום היתה משמשת.
11. "ובכה ובעמך" היכן נכנסו הצפרדעים? (ברש"י בלבד)
א. נכנסו דרך החוטם אל הראש ומקרקרים שם.
ב. בתוך מעיהם נכנסים ומקרקרים.
ג. עלו על הדקלים ומקרקרים שם ולא בקול חזק כדי לא להעיר את בנ"י בארץ גושן.
ד. לתוך מיטותם נכנסו, ולא יכלו המצרים לישון.
12. "למתי אעתיר לך" מה פרושו? (ברש"י)
א. מתי אתפלל שיכרתו הצפרדעים.
ב. היום אתפלל עליך, אמור לאיזה יום תרצה שיכרתו.
ג. עד מתי אתפלל עליך, שמא לא תתקבל תפילתי.
ד. מתי אתפלל שייכרת הערוב.
13. "ולא יכלו" מדוע לא יכלו החרטומים להוציא כינים (הכונה להוציאם ממקום אחר ולהביאם)?
א. אין מעשה כשפים תופסים בעלי חיים.
ב. השדים פוחדים מיצורים בגודל פחות מכשעורה.
ג. שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה.
ד. אין מעשי כשפים תופסים בעלי חיים מעופפים.
14. "ויעתר אל ה'" מה כתב רש"י?
א. התפלל תפילת שחרית.
ב. צעק בתפילתו.
ג. תפילה זו התפלל משה בנחת לאחר שהתל פרעה במכות הקודמות.
ד. נתאמץ בתפילה.
15. איזה מועד (זמן) שם ה' למכה זו? (פשט הכתוב)
א. בחצות הלילה.
ב. למחר.
ג. לשבוע הבא.
ד. באשמורת הבוקר.
16. "וזרקו משה" איזה ניסים מנה רש"י?
א. שזרקו משה לכיוון הארץ ועלה השמימה.
ב. איתא במדרש שהחזיק קומצו של משה 40 סאה.
ג. שהחזיק קומצו של משה מלוא חפנים שלו ושל אהרון ושהלך האבק על כל ארץ מצרים.
ד. שהלך האבק על כל ארץ מצרים ושזרקו משה לכיוון הארץ ועלה השמימה.
17. "באדם ובבהמה" והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצרים, ומאין היו להם בהמות? (ברש"י)
א. מדובר על בהמות כחמורו של ר' פנחס בן יאיר שלא מתו.
ב. הספיקו לקנות בהמות מישראל.
ג. לא נגזרה מכת הדבר אלא על אותן שבשדות בלבד.
ד. "באדם ובבהמה" מקיש אדם לבהמה דהיינו שנפגעו רק אנשים שעושים מעשה בהמה ולא הבהמות.
18. "עודך מסתולל" כל תיבה שתחילת יסודה סמך והיא באה לדבר בלשון מתפעל, היכן תנתן ת' של שימוש? (ברש"י)
א. בראש התיבה.
ב. בסוף התיבה.
ג. באמצע התיבה.
ד. לפני התיבה.
19. שרט לו שריטה בכותל – ברש"י, על מה מדובר?
א. עשה לו סימן בכותל שלא ישכח פרעה שצריכה לבוא המכה.
ב. שרט לו שריטה בגובה חצי מטר לומר שעד גובה זה ימלא הברד.
ג. אמר לו למחר כשתגיע חמה לכאן תנתן לך שעה קלה לחזור בך ואח"כ ירד הברד.
ד. אמר לו למחר כשתגיע חמה לכאן ירד הברד.