מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת משפטים1. "לפניהם" מה דרשו חז"ל? (ברש"י)
א. לפניהם ולא לפני נשים.
ב. לפניהם ולא לפני עכו"ם.
ג. לפניהם ולא לאחריהם דהיינו שאסור לזלזל בדברי תורה.
ד. שיהיו נגד פניך תמי
2. "ויצאה" כשאדם קונה עבד עברי, במה מתחייב האדון? (ברש"י)
א. מתחייב שלא יקח עבד אחר על עבדו זה.
ב. מתחייב במזונות אשתו ובניו.
ג. מתחייב לאוהבו כגופו ולכבדו יותר מגופו.
ד. מתחייב לממן לו חתונה הראויה לו לפי כבודו.
3. "אל הדלת או אל המזוזה" האם רציעת אזנו של העבד כשרה במזוזה? (ברש"י)
א. ודאי, שהרי כתוב אל הדלת או אל המזוזה.
ב. אין המזוזה כשרה לרצוע עליה.
ג. אם הניח חצי אוזן בדלת ורצע במזוזה יוצא אף לכתחילה.
ד. רוב אזנו בדלת ורצע במזוזה לכ"ע יצא.
4. "לא תצא כצאת העבדים" אדון שהפיל את שן אמתו או עבדו העברי, האם יצא העבד לחפשי? (ברש"י)
א. כן, ק"ו ומה עבד כנעני יוצא בשן ועין עבד עברי לא כל שכן.
ב. אין יוצאים אלא משלם דמי השן.
ג. נותן לו חופשה קצרה של סוף שבוע וחוזר.
ד. הדין הוא שיוצא אלא שהיום שישנה אפשרות לשיניים תותבות לא יצא.
5. "והפדה" קטנה שנמכרה לשפחה בתחילת 6 שנים ב-6000 ₪ ולאחר שנתיים לא רצה בה האדון ולא לתיתה לבנו, כיצד משתחררת? (ברש"י)
א. משלמת 6,000 ₪ ויוצאת.
ב. משלמת 2,000 ₪ ויוצאת.
ג. משלמת 4,000 ₪ ויוצאת.
ד. משלמת 12,000 ₪ ויוצאת.
6. "ושמתי לך מקום" לאן צריך לנוס אדם שהרג בשוגג כשהיו ישראל במדבר? (ברש"י)
א. לנוס למצריים עד מות הכהן הגדול.
ב. לנוס לא"י עד...
ג. למחנה לויה.
ד. צריך לשבת מחוץ למחנה כמצורע.
7. "מות יומת" כל מקום שנאמר דמיו בו, איזו מיתה היא? (ברש"י)
א. סקילה.
ב. הרג (סיף).
ג. חנק.
ד. שריפה.
8. "בשבט" אדם שהכה את עבדו כנעני בשבט שאין בו כדי להמית ומת, האם מתחייב עליו?
א. חייב.
ב. אינו חייב.
ג. אם היה העבד כטבי עבדו של רשב"ג חייב עליו.
ד. מחלוקת רב ושמואל אם א' או ב'.
9. "וגם בעליו יומת" מה דין הבעלים של שור מועד שנגח אדם והמיתו?
א. מיתתו בחנק בידי בית דין שכתוב "וגם בעליו יומת".
ב. מיתתו בסיף בידי בית דין שכתוב "וגם בעליו יומת".
ג. מיתתו בידי שמיים.
ד. חייב לגלות לערי מקלט.
10. שור מועד שנגח עבד כנעני השווה 1000 זוז, מה הדין? (פשט הכתוב ורש"י)
א. בעל השור משלם 500 זוז ודיו.
ב. בעל השור משלם 30 שקלים בגזרת הכתו
ג. בעל השור משלם 20 שקלים בגזרת הכתוב.
ד. בעל השור משלם 1000 זוז שהרי מועד הוא.
11. חמור השווה 1000₪ וטעון מנורת זכוכית דורלקס השווה כ-200,000₪ נפל לתוך בור. החמור מת והמנורה התנפצה לרסיסים, מה דין? (רש"י ושפ"ח אות ה')
א. החמור אשם שהיה לו להסתכל לאן הוא הולך, לכן ישלם בעל החמור בעד ניקוי הבור מהרסיסים ועל הוצאת החמור.
ב. בעל החמור אשם שלא היה לו להניח כלי השווה 200,000₪ על דבר השווה 1000₪ וכיון שפשע לא ישלם בעל הבור מאומה.
ג. בעל הבור חייב על החמור בלבד ולא על הכלים שנאמר "חמור" ודרשו ולא כלים.
ד. בעל הבור משלם הכל.
12. "ומכרו את השור" שור תם השווה 1000₪ שנגח שור השווה 10,000₪ ומת והנבלה שווה 1500₪ , מה הדין? (רש"י בסוף)
א. מוסיף לו על הנבלה 3500₪ כדין שור תם המשלם חצי נזק.
ב. משלם נזק שלם דהיינו נוסף על הנבלה עוד 8500₪.
ג. נותן לו את השור החי ודיו שאין התם משלם מביתו, דהיינו מעבר לשוויו של השור התם.
ד. כתשובה א' אלא שכאן היות והשור הנוגח היה פשוט, שהיה שווה 1000₪ ביחס ל-10,000, משלם גם בושת לבעל השור.
13. "מיטב שדהו ישלם" אדם שהזיק שדה חברו ורוצה לשלם הנזק בכסף, האם רשאי? (רש"י ושפ"ח אות ר')
א. רשאי.
ב. אינו רשאי.
ג. רק מחצית הנזק יכול לשלם בכסף והשאר בקרקע.
ד. 80% מהנזק יכול לשלם בכסף אבל 20% חייב לשלם בקרקע.
14. "כי יתן איש אל רעהו חמור" באיזה שומר נאמרה פרשה שניה זו ומה הדין בגניבה ואבידה ובאונס? (ברש"י)
א. נאמרה בשומר חינם ופטור בגניבה ואבידה ואונס.
ב. נאמרה בשואל וחייב בגניבה ואבידה ובאונסין.
ג. נאמרה בשוכר וחייב בגניבה ואבידה ופטור באונס.
ד. נאמרה בשומר שכר וחייב בגניבה (ואבידה) ופטור באונס ע"י שבועה.
15. "הטרפה לא ישלם" שומר שכר שהביא עדים שהכבשה ששמר נטרפה ע"י שועל, מה דינו? (ברש"י)
א. באונס כזה משלם.
ב. אינו משלם בשום אונס.
ג. תלוי בסוג השועל.
ד. באונס זה פטור, שמלאך המוות מה לי הכא מה לי התם, וה"ה לשועל.
16. "כל אלמנה ויתום לא תענון" מי עוד נכלל בלאו זה? (ברש"י)
א. "כל" לרבות העניים.
ב. הוא הדין לכל אדם.
ג. "כל" לרבות גויים.
ד. "כל" לרבות קטנים שאינם יתומים.
17. "מלאתך ודמעך לא תאחר" מה פרושו? (ברש"י)
א. לא תאחר מליתנו.
ב. לא תשנה סדר הפרשתן.
ג. לא תאחר מלקטוף הביכורים בזמנם.
ד. לא תאחר מלאכלו, שעתיד האדם לתת את הדין על מה שלא נהנה מהעוה"ז.
18. "עזב תעזב עמו" בהמת נכרי ומשאו של ישראל והבהמה רובצת תחת משאה, האם יש חיוב על ישראל לעזור? (ברש"י למאן דאמר צער בעלי חיים דרבנן)
א. חובה עליו לפרוק.
ב. על זה נאמר "וחדלת".
ג. אם החמור נראה בריא וחזק אין שום חיוב.
ד. עליו לשלם לו דמי המשא, כמעשהו של ר' ישמעאל במסכת בבא מציעא.
19. "ובכל אשר אמרתי..." כלל גדול בידינו, מצות עשה דוחה את לא תעשה, מדוע? (רש"י ושפ"ח אות ב')
א. מצות מילה שהיא עשה נצטוה בה אברהם לכן היא נותנת כח לכל העשה וגוברת על כל לא תעשה.
ב. כי העשיה שייכת לצדיקים ולא תעשה לפחותים ולכן גובר העשה.
ג. שבכל מצות עשה ישנה מצות לא תעשה והם שניים הדוחים מצות לא תעשה יחידי.
ד. גזרת הכתוב היא.
20. "ואל משה אמר עלה" מתי נאמרה פרשה זו? (ברש"י)
א. נאמרה כסדר לאחר פרשת משפטים.
ב. נאמרה כבר במצרים שנאמר "תעבדון את...".
ג. לאחר עשרת הדברות בז' בסיון.
ד. קודם עשרת הדברות בד' בסיון.