מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט ורש"י לפרשת פקודי1. " המשכן משכן" מדוע נכתב פעמיים?
א. ללמד שמקדש של מטה מכוון כלפי מקדש של מעלה.
ב. דברה תורה כלשון בני אדם.
ג. רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין.
ד. רמז למשכנים שהיו בגלגל ובשילה, השייכים לאותה בחינה כשל משכן משה, כידוע ליודעי ח"ן.
2. כיצד ידענו שויתר הקב"ה לישראל על עוון העגל? (ברש"י)
א. שהרי לא כילם.
ב. הסברה נותנת, כיון שהרגו את החוטאים ושבו בתשובה.
ג. כיון שנתן להם את הלוחות.
ד. כיון שהשרה שכינתו ביניהם.
3. מה היה תפקידו של איתמר? (ברש"י)
א. למנות את כל מה שהביאו בני ישראל.
ב. למסור לכל בית אב עבודה שעליו.
ג. ממונה על סדר המסעות.
ד. להיטיב את הנרות.
4. כמה זהב נתרם בסך הכל? (פשט הכתוב)
א. 30 כיכר, 520 שקל בשקל הקדש.
ב. 42 כיכר, 750 שקל בשקל הקדש.
ג. 29 כיכר, 730 שקל בשקל הקדש.
ד. 20 כיכר, 730 שקל בשקל הקדש.
5. כמה נלקח מחצאי השקלים לצקת את האדנים? (פשט הכתוב)
א. מאה כיכר ו-1775 שקל.
ב. 1775 שקלים.
ג. מאה כיכר בלבד.
ד. 75 כיכר ו-1232 שקלים.
6. "את אדני הקדש" אלו אדנים נעשו מהשקלים? (ברש"י)
א. אדני החצר.
ב. אדני החצר והמשכן.
ג. אדני קרשי המשכן ואדני הפרוכת.
ד. אדני הפרוכת בלבד.
7. "וירקעו" במה היה מעורב זהב? (ברש"י)
א. במעיל ובחושן.
ב. בכתונת ובאפוד.
ג. במעיל ובכתונת.
ד. בחושן ובאפו
8. כיצד היה הטור הרביעי באבני החושן? (פשט הכתוב)
א. תרשיש שהם וישפה.
ב. אודם פטדה וברקת.
ג. לשם שבו ואחלמה.
ד. נפך ספיר ויהלום.
9. "ויביאו את המשכן אל משה" מדוע? (ברש"י)
א. שרצו לכבד את משה בהקמתו.
ב. שרצו שתשרה שכינה במעשה ידיהם.
ג. שלא היו יכולים להקימו.
ד. שלא העיזו להקימו לבד כי פחדו שלא הגיע הזמן.
10. "ויביאו את המשכן אל משה" כיצד הרים משה את הקרשים שהיו מאוד כבדים? (ברש"י)
א. משה היה גיבור ויכל להרימם.
ב. היה נראה כמרים והקרש נזקף וקם מאליו.
ג. בשמות הקדש שהיו ברשותו.
ד. יחסית לגודלו של משה לא היו הקרשים כבדים כלל.
11. מתי הוקם המשכן? (פשט הכתוב)
א. ב- ח' באייר.
ב. ב- כח' בניסן.
ג. ב- א' בסיון.
ד. ב- א' בניסן.
12. את מה נתן משה קודם בארון, את העדות או את הבדים? (פשט הכתוב)
א. קודם העדות ואח"כ הבדים.
ב. קודם הבדים ואח"כ העדות.
ג. נתן שניהם כאחד.
ד. בד אחד אח"כ את העדות ואח"כ את הבד שני.
13. מתי יכל משה להכנס לתוך אוהל מועד? (ברש"י)
א. כשהיה הענן שוכן עליו.
ב. כשנסתלק הענן.
ג. כשעמוד אש וענן שוכנים על האוהל.
ד. כשהענן קשור והאש מלחכת סביב.