yeshiva.org.il


תנ"ך חומש ויקרא צו פרשת צו ב'

מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת צו

א. שהכהנים זוכים בקרבן העולה רק בחזה ושוק.
ב. שהכהן זוכה בקרבן העולה בעור בלבד ולא בבשר.
ג. שאין הכהנים זוכים בקרבן העולה במאומה.
ד. שאין הכהנים מקבלים מעות עבור שרותם.

א. קרבנות עולה בלבד.
ב. קרבנות חטאת בלבד.
ג. שהיה פיסולן בקודש שנפסלו לאחר שבאו לעזרה.
ד. שלא היה פיסולן בקודש אלא שנפסלו קודם שבאו לעזרה.

א. כשהדשן רבה על המיזבח ואין מקום למערכה, מוציאין הדשן אל מחוץ למחנה.
ב. היה חותה מלוא המחתה מן המאוכלות הפנימיות ונותנן במזרחו של כבש.
ג. היה חותה מלוא המחתה משריפת הקטורת במזבח הפנימי ונותנו במזרחו של המזבח.
ד. היה חותה מאפר שריפת הפתילות ונותנן במזרחו של מזבח הזהב.

א. שכתוב "עליה חלבי השלמים" ונדרש שלמים לשון השלמה, על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות שלא ישאר דבר לאחר תמיד של בין הערביים.
ב. שכתוב "בבקר בבקר" לדרוש שהכל נעשה בבקר ולא לאחר תמיד של בין הערביים.
ג. שכתוב "וערך עליה העולה" על עולת הבקר יערוך ולא על עולת בין הערביים.
ד. שרק קרבן פסח הותר להקריב אחר תמיד של בין הערביים מכאן שכל השאר אסורים.

א. להקטיר את המנחה על המזבח.
ב. שטעונה הגשה בקרן דרומית מזרחית.
ג. שטעונה הגשה בקרן דרומית מערבית.
ד. אותה אתה מקריב ולא את קומצה.

א. נקמצת אבל אין שייריה נאכלים.
ב. נקמצת ושייריה נאכלים.
ג. הקומץ נאכל לכהנים והשיריים למזבח.
ד. אין נקמצת ואין שייריה נאכלים אלא כולה כליל נקטרת על המזבח.

א. שאין להעלות על הדעת שיאכל כהן אחד כבש שלם.
ב. שהרי כתוב "כל זכר בכהנים יאכל אתה".
ג. שהרי כתוב "חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו".
ד. תשובות א' ג' נכונות.

א. כל אדם שנוגע בה נעשה פרוש וקדוש.
ב. כל אוכל שנגע בבשרה טעון שריפה שנדרש "יקדש" תוקד אש.
ג. כל אוכל שנגע בה נטמא.
ד. כל אוכל שנגע ובלע ממנה נהיה כמותה שאם פסולה יפסל ואם היא כשרה יאכל כחמור שבה.

א. אינה קריבה.
ב. קריבה.
ג. זורק דמה בלבד ואין מקטירה.
ד. שוחטה ואין זורק דמה.

א. הכהנים היו נחלקים לכד' משמרות וכל משמר נקרא בית אב.
ב. כל משפחות הכהנים נקראים בית אב כמו בית אהרון.
ג. כד' משמרות היו וכל משמר לשבוע שלם ואותו משמר נחלק לששה בתי אב לששת הימים.
ד. כתשובה ג' אלא שהיו בכל משמר 7 בתי אב לכל ימות השבוע.

א. 7 בתי אב.
ב. בית אב אחד.
ג. 2 בתי אב, היוצא והנכנס.
ד. 6 בתי אב ששמשו באותו שבוע.

א. בזריקת הדם.
ב. בגמר הקטרת האימורים.
ג. עד שישחט הזבח.
ד. כשנאפה הלחם שליש אפיתו.

א. כזמן אכילת בשר התודה.
ב. לשני ימים ולילה אחד.
ג. אין שיעור לזמן אכילתו.
ד. לשבוע אחד בלבד.

א. אם אכל הקרבן ביום השלישי נקרא פיגול למפרע.
ב. שחשב להקריבו לשם קרבן אחר.
ג. כיוון שהסיח דעתו ממנו נקרא כך.
ד. שחשב בעת השחיטה או זריקת הדם ... לאכלו חוץ לזמנו.

א. כל הבשר אסור באכילה.
ב. חציו שיצא אסור באכילה וחציו שלא יצא מותר.
ג. היות וחציו בפנים כל הבשר מותר באכילה.
ד. כל הבשר מותר באכילה אלא שצריך לקלוף כדי נטילה מחציו שיצא ודיו.

א. 4 כרתות, אחת לכלל אחת לפרט אחת לק"ו ואחת לגזרה שוה.
ב. 2 כרתות, אחת לכלל ואחת לפרט.
ג. אחת בלבד.
ד. 3 כרתות, אחת לכלל אחת לפרט ואחת ללמד על קרבן עולה ויורד.

א. מי שזרק את הדם והקטיר החלב זוכה בהם שנאמר המקריב את דם...לו תהיה שוק...
ב. כל המשמרה של אותו שבוע זוכים.
ג. מי שהיה טהור בשעת זריקה והקטרה שראוי לעבודות אלו חולק בבשר.
ד. לוי וכהן הטהורים זוכים בו.

א. חצר המשכן.
ב. פתח אוהל מועד.
ג. בין בדי הארון.
ד. על מזבח הנחושת.

א. לא ידע מדוע כתוב ממנו הרי ידוע שבשמן המשחה מדובר.
ב. לא ידע באיזה מזבח מדובר הפנימי או החיצון.
ג. לא ידע היכן נצטוה בהזאות הללו.
ד. לא ידע היכן הוזו ההזאות מעל או מתחת לחוט הסקרא.

א. הקריבו רק את הכליות.
ב. הקריבו את השוק ולא מצינו שוק של שלמים קרב בכל מקום חוץ מזה.
ג. שנקרב כולו כעולה.
ד. כתשובה ב' אלא שיש להוסיף שגם את העור הקריבו.