מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת מצורע1. "חיות" להוציא את מה? (ברש"י)
א. פרט לצפור של ע"ז שנעבדה.
ב. פרט לצפור של גויים.
ג. פרט לצפור שהיא טרפה.
ד. פרט לצפור בעלת מום.
2. "ועץ ארז" מדוע מביאו המצורע? (ברש"י)
א. שעץ ארז הוא גבוה כך צריך שיתעלה ממדרגתו ויפסיק לדבר לשון הרע.
ב. מה עץ ארז גבוה מכולם ואין שומעים אותו כך גם אתה…
ג. מה עץ ארז החזק סופו שנרקב אף כל מספרי לשון הרע.
ד. לפי שהנגעים באין על גסות הרוח (והארז גבוה ויפה מכל האילנות).
3. "על מים חיים" במה צריך לטבול את הדברים המצוינים בשאלה 7? (ברש"י או שפ"ח ט')
א. בדם הצפור ברביעית מים חיים.
ב. בדם הצפור בלבד.
ג. במים חיים בלבד.
ד. קודם בדם הצפור ואח"כ במים החיים.
4. "את כל שערו" כתב רש"י כלל ופרט וכלל, מה הם? (שפ"ח אות מ')
א. "את כל" כלל, "שערו" פרט, "את כל" חזר וכלל.
ב. "יגלח את כל שערו" כלל, "את זקנו ואת גבות עיניו" פרט, "ואת כל שערו יגלח" חזר וכלל.
ג. "יגלח" כלל, "את כל שערו" פרט, "יגלח" חזר וכלל.
ד. "יגלח" כלל, "שערו" פרט, "את זקנו ואת גבות עיניו" חזר וכלל.
5. "את כל שערו" לפי הכלל ופרט וכלל, האם צריך לגלח את שיער בית השחי ומדוע? (שפ"ח מ')
א. כלל ופרט וכלל דנים אותו לפי הפרט שהוא מקום כינוס שיער ונראה, ובית השחי אינו נראה ואין צריך לגלחו.
ב. כלל ופרט וכלל נדון לפי הכלל לכן צריך לגלח את כל שערו בכל מקום.
ג. זה תלוי בדעת המצורע אם ירצה או לא.
ד. זה תלוי בדעת הכהן אם ירצה או לא.
6. "ושלשה עשרנים" איזו הלכה יש לנו בנסכים של קרבנות? (שפ"ח אות ס')
א. הבא בנדר ונדבה מנסכים לפני השחיטה, שאינו בנדר ונדבה מנסכים לאחר השחיטה.
ב. הפך תשובה א'.
ג. הבא בנדר ונדבה טעון נסכים, שאינו בא בנדר ונדבה אין טען נסכים.
ד. הפך תשובה ג'.
7. "והניף" כבש האשם טעון תנופה, מתי מניפו? (ברש"י)
א. מניפו לאחר שחיטה כשהוא בין חיים למוות.
ב. מניפו לאחר שחלקו לאיברים.
ג. מניפו כשהוא חי.
ד. מניף את האיברים הנאכלים לכהנים לאחר הקטרת האימורים.
8. "לפני ה'" באיזה מצב נמצא המצורע בשלב זה (פס' יח')? (שפ"ח אות ב')
א. דינו כטמא מת.
ב. דינו כמי שנגע בשרץ.
ג. מחוסר כיפורים ואסור לו להכנס לעזרה.
ד. אינו מחוסר כיפורים ומותר לו להכנס לעזרה ולפנים.
9. "ואת המנחה" מה דינה של מנחה זו? (שפ"ח ג')
א. נקמצת ונאכלת לכהנים.
ב. כולה כליל (לאשים).
ג. אינה נקמצת ונאכלת לכהנים.
ד. חציה לכהנים וחציה למזבח.
10. "ולג שמן" לשם מה? (ברש"י)
א. לצורך המנחה.
ב. לצורך בישול הקרבן.
ג. לשופכן על אש המזבח.
ד. לתת ממנו על הבהונות וכו'.
11. "על מקום דם האשם" אם נתקנח הדם מהמקומות שהוזה בהם, האם רשאי להזות את השמן? (ברש"י)
א. מזה אפילו אם נתקנח הדם.
ב. אם נתקנח הדם אינו מזה.
ג. צריך להזות שוב מן הדם ואח"כ השמן.
ד. אם נתקנח בעצמו אינו צריך, ואם בידי אדם צריך להזות שוב מן הדם ואח"כ השמן.
12. 20. "כנגע נראה לי בבית" כתב רש"י אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי יאמר לשון ספק כנגע. מה לימדה תורה? (שפ"ח אות ח')
א. שיזהר תלמיד חכם בדבורו שלא להוציא דבר קללה מפיו.
ב. שאין אדם יכול לעמוד בברור על הנגעים מלבד הכהן.
ג. למדה תורה דרך ארץ שיאמר לשון ספק על טומאה.
ד. שינהג תלמיד חכם בענוה ולא יראה ברבים שהוא ת"ח היודע את הדין.
13. "ובא הכהן וראה והנה פשה" לא פשה בשבוע ראשון ולא בשבוע שני, מה דינו? (ברש"י ועיין גם רש"י "וראה והנה לא פשה")
א. נותן לו שבוע נוסף בלא כלום.
ב. נותן לו שבועיים נוספים ואם פשה נותץ הבית.
ג. חולץ קוצה וטח ונותן לו שבוע.
ד. נותץ את הבית כולו.
14. "ובא הכהן וראה והנה פשה" כמה שבועות יש בנגעים? (ברש"י)
א. שבועיים.
ב. שלושה שבועות.
ג. ארבע שבועות.
ד. שבועיים וחצי.
15. "יטמא עד הערב" כמה הוא זמן אכילת פרס? (מחלוקת) (שפ"ח אות ד')
א. זמן אכילת 2 ביצים.
ב. זמן אכילת 4 ביצים.
ג. זמן אכילת 5 ביצים.
ד. זמן אכילת ½ 4 ביצים.
16. "כל המשכב" מה פרוש עמוד ונעשה מלאכתנו שכתב רש"י? (שפ"ח אות נ')
א. אם יכול לעמוד ולעזור במלאכה סימן שיש בו כח ואינו טמא ואינו מטמא.
ב. אם אתה עומד בצד ואנו עושים מלאכתנו סימן שיודע אתה שהנך טמא ולא טמאת כלום..
ג. שאי אפשר בעת שהוא משתמש בה למלאכתו שיהיה הזב שוכב או יושב עליה.
ד. שזו דרך הזבים שהם עומדים בצד כשכולם עובדים כדי שלא לטמא את המלאכה.
17. "ואיש אשר יגע במשכבו" את מה מטמא ולד הטומאה? (ברש"י)
א. אדם וכלים.
ב. אוכלין ומשקין.
ג. כלי חד פעמי בלבד.
ד. כלים בלבד.
18. "ואיש אשר יגע במשכבו" זב שנוגע בסיר שהוא אינו מיוחד לשכיבה ולא לישיבה, את מה מטמא הסיר? (שפ"ח אות ס')
א. אדם וכלי חרס.
ב. כלי שטף (כלים שיש להם טהרה במקוה).
ג. אוכלין ומשקין בלבד.
ד. כלי חרס בלבד.
19. "וכל המרכב" כתב רש"י כגון התפוס על סרגא שקורין ארצו"ן. מה פרושו? (שפ"ח ק')
א. עץ שאחרי האוכף או לפניו שהרוכב מחזיק בו.
ב. זהו האוכף שיושב הרוכב עליו.
ג. אלו המושכות המכוונות את הסוס ותופס בהן הרוכב.
ד. זהו זנבו של הסוס שפעמים תופסים בו הילדים.
20. "וכל הנגע" איזו חומרה יש במשכב ממרכב? (ברש"י)
א. משכב מטמא הכל והמרכב מטמא אוכלין ומשקין בלבד.
ב. הנוגע במרכב (שנטמא בזב) טמא ואין טעון כבוס בגדים ובמשכב טעון כבוס.
ג. היפך תשובה ב'.
ד. אין בזה שום חומרה ודינם שווה.