מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת קדושים1. "איש אמו ואביו" מנין שאשה ג"כ חייבת במצוה זו? (ברש"י)
א. שהקיש מורא אב לשבת ובשבת אשה חייבת.
ב. שנאמר תיראו הרי כאן שניים.
ג. שאשתו כגופו, מה האיש חייב אף האשה.
ד. נדרש מאימו שהיה יכול לכתוב הוריו.
2. "איש אמו ואביו" מדוע נאמר איש ע"פ המדרש? (ברש"י)
א. איש, להוציא את הטומטום שאין ידוע אם איש הוא או אישה.
ב. שהאיש סיפק בידו אבל אישה רשות אחרים עליה.
ג. להוציא את העכו"ם שאינם בכלל אנשים ואינם חייבים במצוה זו.
ד. להוציא את הקטנים שאינם עדיין בכלל אנשים.
3. "אני ה' אלקיכם" איזהו מורא אב ואיזהו כבוד? (ברש"י)
א. מורא – מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא, כבוד – לא ישב במקומו לא ידבר במקומו ולא יסתור דבריו.
ב. הפך תשובה א'.
ג. מורא – מלביש ומנעיל ולא יסתור דבריו, כבוד – לא ישב במקומו מאכיל ומשקה.
ד. הפך תשובה ג'.
4. "אני ה' אלקיכם" איזה מחלוקת יש בענין מקומו של אב? (שפ"ח אות ט')
א. י"א דוקא כסא שליד השולחן אסור לישב אבל בשאר מקומות הבית אין קפידא, י"א אין הבדל.
ב. י"א דוקא אם הכסא גדול וניכר אבל אם הוא קטן לית לן בה, י"א אין לחלק.
ג. י"א דוקא כורסא של ספה אבל שאר כסאות לא, י"א אין לחלק.
ד. יש מפרשים כל מקום שמיוחד לו בבית וי"מ מקום מיוחד שיש לו אצל הזקנים.
5. "לרצנכם" כהן שזרק סכין לנעצו בכותל ונשחטה בהמת קדשים, מה דינה? (רש"י ושפ"ח אות ע')
א. פסולה כיון שלא התכוון לשחוט.
ב. כשרה אע"פ שלא התכוון.
ג. כשרה אלא שצריך להטיף ממנה דם.
ד. כשרה ובלבד שיסיר את ראש הבהמה בסכין.
6. "ואם אכל יאכל" במה מדובר? (רש"י ושפ"ח אות פ')
א. שאם אכל הזבח חוץ לזמנו פגול הוא.
ב. בשתי אכילות דיבר הכתוב, אכילת חוץ לזמנו וחוץ למקומו.
ג. אם חישב בזמן שחיטה על מנת לאכלו חוץ למקומו.
ד. אם חישב בזמן שחיטה על מנת לאכלו חוץ לזמנו.
7. "ואם אכל יאכל" כהן ששחט קרבן על מנת לאכלו חוץ למקומו, האם חייב כרת באכילתו? (ברש"י)
א. חייב כרת.
ב. אינו חייב כרת.
ג. חייב חצי כרת דהיינו ימיו נכרתים.
ד. חייב חצי כרת דהיינו זרעו נכרת.
8. "ולקט קצירך" כתב רש"י 3 אינן לקט. מנין נלמד? (שפ"ח אות א')
א. שכתוב תעזוב אותם – מיעוט רבים שניים, אבל שלוש לא.
ב. שלוש אינם נקראים לקט אלא אגודה.
ג. לקט – אחד, קצירך – שניים, אבל שלוש לא.
ד. תשובות א' ב' נכונות.
9. "ופרט כרמך" מה פרושו? (ברש"י)
א. אלו העוללות.
ב. זהו מעשר רבעי.
ג. גרגרי ענבים הנושרים בשעת הבצירה.
ד. גרגרי ענבים שלא התבשלו.
10. אדם שנשבע לשקר באחד מכנויי ה' האם עבר בלאו? (ברש"י)
א. לא עבר.
ב. עבר בלאו.
ג. עבר בלאו הניתק לעשה.
ד. עבר על עשה בלבד.
11. "לא תלין" איזו לשון היא? (ברש"י בלבד)
א. לשון זכר.
ב. לשון נקבה.
ג. לשון שינה.
ד. לשון תליה.
12. "עד בקר" כמה זמן הוא עונה אחת? (שפ"ח כ')
א. 24 שעות.
ב. 4 שעות.
ג. 12 שעות.
ד. 2 שעות.
13. "לא תקלל חרש" מדוע דוקא חרש, הרי כל אדם אסור לקלל? (ברש"י)
א. להוציא את העכו"ם.
ב. להוציא את הטומטום.
ג. להוציא את השוטה.
ד. להוציא את המת.
14. "לא תעשו עול במשפט" כיצד קרוי דיין המקלקל את הדין? (ברש"י)
א. עול.
ב. שנאוי ומשוקץ.
ג. חרם ותועבה.
ד. כל התשובות נכונות.
15. "לא תלך רכיל" כתב רש"י כל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו. מה פרושו? (שפ"ח אות ק')
א. דהיינו מא' עד י' שהם עשרת, מכ' עד ק' וכו' כל קבוצה מתחלפות האותיות זו בזו.
ב. ממוצא אחד הכוונה כל שפה, עברית, צרפתית, אותיותיהן מתחלפות.
ג. שיש מקצת אותיות שמוצאן בשפה, וקצתן בלשון, שקצתן בגרון וכל קבוצה אותיותיה מתחלפות.
ד. כתשובה א' אלא שהקבוצות הם לפי חמישיות.
16. "לא תלך רכיל" כיצד נקראת הלעטה של דברי רכילות? (ברש"י)
א. אביסה לשון אבוס.
ב. אכילת קורצין.
ג. אכילה גסה.
ד. פסיעה גסה (מלשון "לא תלך רכיל")
17. "ובגד כלאים" האם מותר ללבוש בגד פשתן ועליו בגד צמר, ומהיכן נלמד? (ברש"י)
א. אסור שכתוב "לא יעלה עליך".
ב. מותר שכתוב בגד (שהוא אריגת חוטים יחד).
ג. אסור שמא תכנס נימה של זה בזה.
ד. אסור שכתוב כלאים, הכל אפילו נגיעה.
18. "שלש שנים יהיה לכם ערלים" פרי שגדל בתוך השלוש שנים ועברו חמש שנים האם מותר באכילה? (ברש"י)
א. מותר שהרי ודאי עברו שלוש שנים.
ב. אסור, שכתוב "יהיה" בהוויתו (באיסורו) יהיה לעולם.
ג. מותר לאחר 6 שנים, שאלו שגדלו בתוך השלוש צריכים 6 שנים.
ד. אסור שכתוב "ערלים" משמע לעולם.
19. "פאת זקנך" בכמה מקומות יש איסור השחתה בזקן? (ברש"י)
א. שבע.
ב. שלוש.
ג. חמש.
ד. שמונה.
20. "ואם העלם יעלמו" אם סנהדרי קטנה מעלימה עינה מעברה אחת, למה תגרום? (ברש"י)
א. תגרם ששאר בתי דין ברחבי העיר יעלימו עיניהם.
ב. תגרום לחילול השם.
ג. תגרם שגם סנהדרי גדולה יעל
ד. תגרום לגלות.