מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת בחוקותי1. "ועץ השדה" על מי מדובר? (ברש"י)
א. אלו עצי הזית.
ב. אלו עצי התאנה.
ג. אלו אילני סרק.
ד. כל אילני מאכל.
2. "והשיג לכם דיש את בציר" כתב רש"י שיהא הדיש מרובה ואתם עסוקים בו עד הבציר. מה היה קשה לרש"י שפרש כך? (שפ"ח ז')
א. איזו ברכה היא זו שהדיש מרובה מהבציר, לכן פרש...
ב. שאין זו ברכה אם יתעכב הדיש עד סמוך לבציר, לכן פרש...
ג. שרצה להבהיר שאין העיכוב נובע מעצלות, לכן פרש...
ד. שלא ברור מה הקשר בין הדיש שהוא בתבואה לבין הבציר שהוא בגפן, לכן פרש...
3. "ונתתי שלום" איזה פס' הביא רש"י לראיה שהשלום כנגד הכל?
א. משמיע שלום מבשר טוב (ישעיה נב).
ב. ברית שלום ברית עולם (יחזקאל לז).
ג. וענוים ירשו ארץ והתענגו על רב שלום (תהילים לז)
ד. עושה שלום ובורא את הכל (רע) (ישעיה מה).
4. "לפניכם לחרב" כיצד? (ברש"י)
א. איש בחרב רעהו.
ב. מועטים ינצחו את המרובים.
ג. יצאו מדעתם ויאבדו עצמם למוות איש בחרבו שלו.
ד. כמשמעו, יפלו ותכנס איש חרבו בליבו.
5. "והרביתי אתכם" מה פרושו? (ברש"י)
א. אעשה אתכם מרובים.
ב. בקומה זקופה, והרביתי לשון התרברבות.
ג. בבינה.
ד. בדעת.
6. "ונתתי משכני" כתב רש"י זה בית המקדש. מדוע פרש כך? (שפ"ח אות א')
א. שמשכן ומקדש היינו הך, פעם נקרא משכן ופעם מקדש.
ב. שהרי המשכן כבר היה להם אלא ודאי מבטיחם על המקדש.
ג. שמשכן הוא ארעי וא"כ מה הברכה שיהיה משכן?
ד. כי כך פרשו חז"ל במדרש.
7. "והתהלכתי בתוככם" היכן? (ברש"י)
א. בביתו של כל אחד ואחד.
ב. בליבו של כל אחד ואחד.
ג. בגן עדן.
ד. בעת מלחמה.
8. "ואם בחקתי תמאסו" מה פרש רש"י?
א. מואס וקץ במצוות התורה.
ב. מואס באחרים העושים.
ג. מואס בחכמים.
ד. מואס בעצמו.
9. "ואם את משפטי תגעל נפשכם" מה פרש רש"י?
א. שונא חכמים.
ב. מואס באחרים העושים.
ג. שונא את התורה.
ד. שונא את הגמרא.
10. "להפרכם את בריתי" כתב רש"י הרי שבע עבירות הראשונה גוררת השניה. מה הוא הסדר?
א. לא למד, לא עשה, שונא את החכמים, מואס באחרים העושים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר.
ב. לא למד, לא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר.
ג. לא עשה, לא למד, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר.
ד. כתשובה ג' אלא שיש להחליף את הסדר בין שונא את החכמים למונע את האחרים.
11. "שחפת" כיצד מראית פניו של חולי זה? (ברש"י)
א. מראית פניו בקעים בקעים.
ב. מראית פניו ירוקה.
ג. מראית פניו זעופה.
ד. מראית פניו חלקה.
12. "בהלה" כתב רש"י זו מכת מותן. מה פרושו? (שפ"ח אות ח')
א. לשון המתנה שהבריות ממתינות מתי יוקל לחולה חוליו וכשמת נבהלים.
ב. מכה המתחלת מהמותן ומבהלת אותו.
ג. לשון מתנה שחושב שדבר טוב בא לו ונהפך לו לרעה ונבהל.
ד. תשובות א' ב' נכונות.
13. "ונתתי את שמיכם כברזל" מה קורה כשיש יובש (חורב) בעולם והארץ מזיעה? (שפ"ח צ')
א. הפירות יוצאים מתוקים וגדולים.
ב. כיון שהיא לחה הפירות נרקבים.
ג. הפירות יוצאים קטנים אבל ראויים לאכילה.
ד. לא מוציאה שום פרי.
14. "ונשמו דרכיכם" מנה 7 פורענויות שנכתבו כאן? (ברש"י)
א. שן בהמה, שן חיה, מארה במעיים, ושכלה, והכריתה, והמעיטה, ונשמו.
ב. שן בהמה, שן חיה, פת נפולה, ושכלה, והכריתה, והמעיטה, ונשמו.
ג. שן בהמה, שן חיה, חרב, מצור, והכריתה, והמעיטה, ונשמו.
ד. שן בהמה, שן חיה, חמת זוחלי עפר, ושכלה, והכריתה, והמעיטה, ונשמו.
15. "את אשר לא שבתה" כמה שנים עשה מנשה תשובה? (ברש"י)
א. 17.
ב. 12.
ג. 22.
ד. 33.
16. מהיכן למדנו שתורה שבכתב ובע"פ ניתנו כולם מסיני? (ברש"י)
א. שכתוב בפרק כ"ו פסוק מ"ו - וְהַתוֹרֹת לשון רבים.
ב. מהפסוק "זיכרו תורת משה עבדי" אל תקרי תורת אלא תורֹת.
ג. "תורה ציוה לנו משה", תורה-זה בכתב, ציוה- בע"פ.
ד. טוב לי תורת פיך, טוב-בכתב, תורת פיך-בע"פ.
17. "בערכך" אדם שאמר ערך ידי עלי מה דינו? (שפ"ח אות מ')
א. צריך לשלם שווי ידו.
ב. אינו צריך לשלם מאומה כיון שצריך להעריך בדבר שהנפש תלויה בו.
ג. צריך לשלם זהב במשקל היד.
ד. צריך לשלם נחושת במשקל היד ודיו.
18. אדם שאמר ערך תלמיד חכם פלוני עלי וערך עם הארץ פלוני עלי ושניהם בני 50 כמה עליו לשלם? (שפ"ח אות נ')
א. הדין נותן-שלתלמיד חכם יתן הרבה יותר מעם הארץ וצריך שאלת חכם.
ב. משלם על כל אחד 50 שקלים שבערכים משלמים אך ורק לפי מספר השנים הקצובים בתורה.
ג. היות וסמך תלמיד חכם לעם הארץ אין בדבריו כלום.
ד. כיון שאמר שני בני אדם ניתנת לו הנחה של 20% ומשלם 80 שקלים.
19. ואם כל בהמה טמאה באיזו בהמה הכתוב מדבר ומה למדנו מפסוק זה?
א. מדובר בבעלת מום ולמדנו שבעלת מום בלבד נפדית.
ב. מדובר בבהמה טמאה ולמדנו מכאן שנפדית.
ג. מדובר בבהמת ע"ז ולמדנו שנפדית.
ד. מדובר בבהמה של נוכרי ולמדנו שנפדית.
20. "והיה ערכך לפי זרעו" אדם שהקדיש שדה כיצד מוערך על פי הכהן? (עיין היטב ברש"י ושפ"ח א')
א. תלוי לפי כמות הזרע שמוציאה שנאמר "לפי זרעו".
ב. אין זה תלוי אלא בגודל השדה לא שנא זבורית או עידית וגזרת הכתוב היא.
ג. תלוי במיקום השדה.
ד. תלוי בקרקע אם היא פוריה או לא.