מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט ורש"י לפרשת חוקת1. מדוע כתוב חקה בפרשה זו? (כל התשובות נכונות, ציין מה כתב רש"י)
א. ששלוש מינין (עץ ארז ואזוב ושני תולעת) ושבע הזאות שבפרה מעכבין זה את זה.
ב. שצריכה עבודה בבגדי לבן (לכהן) מגזרה שווה מ"והיתה זאת לכם לחקת עולם".
ג. לפי שהשטן ואומות העולם מונין (מקנטרים) את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה.
ד. שאסור שיהיו בה מחלוקות שהיא חק מוגדר.
2. את מה ציוה ה' להשליך לתוך שריפת הפרה? (פשט הכתוב)
א. עץ ארז, אזוב ושני תולעת.
ב. עץ זית, אזוב ושני תולעת.
ג. עץ ארז, עץ אלון ושני תולעת.
ד. מלבד הפרה והעצים אין להשליך דבר נוסף.
3. "אל נכח פני" את מה צריך הכהן לראות בשעת הזאת הדם? (ברש"י)
א. את הפרה השרופה.
ב. את פתח ההיכל.
ג. את הכרובים.
ד. את השער המערבי שבחומה.
4. על מי מזים מאפר פרה אדומה? (ברש"י)
א. על הנוגע בשרץ מת.
ב. על הנוגע בנבלת בהמה.
ג. על הנוגע בזב.
ד. על הנטמאים בטומאות מת.
5. "וכל כלי פתוח" מה דינו של כלי חרס סגור היטב בצמיד פתיל שהיה באוהל שהמת בתוכו, ומדוע? (ברש"י)
א. נטמא שהרי באוהל המת הוא וצריך הזאת שלישי ושביעי.
ב. טהור שהרי כלי חרס אינו מטמא מגבו.
ג. צריך שבירה שהרי אין לו תקנה.
ד. נטמא אך דינו קל שכיון שהיה סגור דיו בטבילה במקוה ובהערב שמש.
6. "ומזה מי הנדה" על מי מדובר? (ברש"י)
א. מדובר על מזה אפר הפרה שנטמא כפשטות המקרא.
ב. מדובר על היוצק מים חיים לכלי שנקרא "מזה".
ג. מדובר על נושא מי החטאת שנטמא, ונכתב בלשון מזה לומר לך שאינו נטמא עד שישא שיעור הזאה.
ד. מדובר על הכהן שמזה מדם הפרה לכוון דלתות ההיכל.
7. "ולא היה מים לעדה" מדוע? (ברש"י)
א. לא ירדו מספיק גשמים.
ב. שמתה מרים והבאר היתה בזכותה.
ג. היתה תקלה במערכת צנורות המים.
ד. לראות כיצד ישאלו ישראל את בקשתם.
8. "להקדישני" מה היה חטאם של משה ואהרון בהוצאת המים שעל ידו לא נכנסו לארץ? (ברש"י בלבד)
א. שה' אמר להכות פעם אחת במטה והם הכו פעמיים.
ב. שאמר לעם ישראל "מורים" (שוטים).
ג. שה' אמר לאסוף את העדה והם הקהילו את הקהל.
ד. שלא קדשו שם שמים בדיבור אל הסלע.
9. "כה אמר אחיך ישראל" מה ראה משה להזכיר כאן אחוה? (ברש"י)
א. מכיון שעשו ויעקב שניהם בני יצחק מאותה האם לכן הזכיר...
ב. אמר לו, אחיך קבל ברכה ואתה את איטליה של יון ומה מעשיך פה לפיכך תן לנו לעבור.
ג. אמר לו משה אחים אנחנו ועל שנינו היתה גזרת גר יהיה זרעך, ולא פרעת את חובך, ואין לך לערער על ארץ ישראל. כעת עזור לנו מעט לעבור בארצך.
ד. שחשב שאם יקרא לו אח יתן לו לעבור שאין נהוג להתאכזר לאחים.
10. "הר ההר" כיצד נשאר הר זה, הרי היה הענן משווה את ההרים? (ברש"י)
א. הר זה בלבד לא השווה הענן כדי שישאר לקבורתו של אהרון.
ב. כיון שהיה הר זה בקרבתו של רשע (אדום) לא רצה הענן להתקרב.
ג. שלושה הרים לא השווה הענן: הר סיני לתורה, הר נבו – לקבורת משה, הור ההר – לקבורתו של אהרון.
ד. כיון שהבטיח לו הקב"ה שלא יושווה.
11. "ישב הנגב" מדוע לא הזכירו ישראל את שמו של העם שכתוב "העם הזה"? (ברש"י)
א. כיון שהיה בזוי ביותר.
ב. שכך מתקבלת התפילה כראוי.
ג. שאותו עם שינה לשונו ולא ידעו ישראל מי הוא.
ד. כיון שראו אותו שנאמר "הזה", אין צורך להזכיר את שמו.
12. "וינשכו את העם" מדוע לקו העם דוקא בנחשים?
א. יבוא נחש שלקה על הוצאת דיבה ויפרע ממוציאי דיבה.
ב. יבוא נחש שהולך על גחונו ויפרע מהנישאים על כנפי נשרים.
ג. יבוא נחש שכל המינים נטעמים לו טעם אחד ויפרע מכפויי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים.
ד. תשובות א' ג' נכונות.
13. "ואשד הנחלים" מהו הנס העיקרי שקרה בנחל ארנון? (ברש"י)
א. שהיו שני הרים בשני צידי הנחל. אמרו אמוריים, כשיעברו ישראל בדרך שבנחל נזרוק עליהם אבנים וחיצים מהמערות שבהרים ונהרגם. והיו להר אחד בליטות ולשני נקעים ונתחברו שני ההרים בליטות בנקעים והרגום.
ב. כתשובה א' אלא שלא היו בליטות, בכל הר היו נקעים ונתכווצו ההרים ונתמעכו כולם.
ג. שהיו שני נחלים בשני צידי ההר ותכננו האמוריים שכאשר יעברו בני ישראל ויישר הענן את ההר, מיד יתקיפו אותם מהמארב, אלא שבדרך נס התמלאו הנחלים במים וטבעו האמוריים.
ד. כתשובה ג' אלא שלא תכננו שיתישר ההר אלא תכננו להתקיף את ישראל כאשר יתפסו על ההר ויתעייפו.
14. "אעברה בארצך" מדוע לא נתן סיחון שיעברו בנ"י בארצו? (ברש"י)
א. פחד מבנ"י שילחמו בו בארצו.
ב. לא יכל לארחם כראוי לכן העדיף שלא יעברו.
ג. שהיה שומר של מלכי כנען.
ד. דרש ממון רב ולא הגיעו לעמק השווה.
15. "אבד חשבון עד דיבון" מה פרוש המילה "ניר"? (בפרשה)
א. ניר לכתיבה.
ב. מלכות.
ג. חריש.
ד. פרח.