מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת מטות1. "ראשי המטות" האם פרשה זו נאמרה גם לכלל ישראל וכיצד נלמד? (ברש"י)
א. פרשה זו יש בה סודות נשגבים ונאמרה רק לראשי המטות.
ב. נאמרה גם לכלל ישראל, ונלמד בג"ש נאמר כאן בני ישראל ובשחוטי חוץ (ויקרא יז') נאמר בני ישראל.
ג. נאמרה גם לכלל ישראל, ונלמד בג"ש "זה הדבר" שנאמר גם בשחוטי חוץ.
ד. פרשה זו יש בגלל פשטותה נאמרה רק לראשי המטות והם העבירו אותה הלאה לכלל.
2. במה מוסף משה על שאר הנביאים? (ברש"י בלבד)
א. שנתנבא בלשון הקודש.
ב. שנתנבא גם בלשון "זה הדבר".
ג. שנתנבא באספקלריה מאירה.
ד. שהיה עשיר מכולם.
3. "זה הדבר" חכם שהתיר את הנדר בלשון הפרה, ובעל בלשון התרה, האם הותר הנדר? (ברש"י)
א. בדיעבד הותר הנדר.
ב. אפילו לכתחילה מותר בלשונות אלו.
ג. אינו מופר ואינו מותר.
ד. רק בשעת הדחק יש להקל.
4. "בנעריה" מאיזו שנה צריכה הקטנה בדיקה לנדריה? (ברש"י)
א. כל יג' שנה.
ב. בת יב' שנה ויום אחד.
ג. בת יא' שנה ויום אחד.
ד. יא' ומחצה עד יב'.
5. "ואם היו תהיה" באיזה מצב צריכים האב והבעל להפר? (ברש"י)
א. בנשואה.
ב. בגרושה.
ג. בבוגרת.
ד. בארוסה (כשהיא נערה).
6. "כל נדר וכל שבעת אסר" איזה נדרים מפר הבעל לאישתו? (ברש"י)
א. נדרי הבאי בלבד.
ב. נדרי ענוי נפש.
ג. כל הנדרים.
ד. נדרי חלומות בלבד בגזרת הכתוב.
7. "מיום אל יום" בעל ששמע נדר אישתו סמוך לשקיעה ושתק עד שתחשך, האם יכול להפר? (רש"י או שפ"ח אות ז')
א. יכול להפר 12 שעות מרגע ששמע.
ב. יש להקל עד שעתיים וחומש לאחר השקיעה.
ג. אינו יכול להפר יותר.
ד. יכול להפר שיש לו 24 שעות מיום ששמע.
8. "אחרי שמעו ונשא את עונה" מהיכן למדנו שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין? (ברש"י)
א. שאם אמר הבעל על נדר של אישתו אפשי בו (רצוני בו) ואחר כך הפר לה, הוא נכנס תחתיה לעונשין, כיון שחשבה אשתו שהפר לה ואין בהפרתו כלום.
ב. הסברה נותנת שאם אדם הוא הגורם לתקלה, שיקבל את העונש.
ג. שכתוב "ונשא את עוונה".
ד. שכתוב "לפני עוור לא תתן מכשול" ודורשים לפני עוור בדבר.
9. "נקמת ה'" העומד כנגד ישראל כנגד מי הוא עומד? (ברש"י)
א. כאילו עומד נגד הקב"ה.
ב. כנגד יצחק.
ג. כנגד אברהם.
ד. כנגד רבי שמעון בר יוחאי.
10. "וכלי הקדש" כיצד פרחו מלכי מדין ובלעם באויר?
א. כל אחד עשה לו כדור פורח והיה בתוכו.
ב. נטרפה דעתם ועלו למגדל גבוה וקפצו.
ג. הפריחו את עצמם עם שמות טומאה שהיו בידם.
ד. בלעם הפריח אותם בכשפיו.
11. "חמשת מלכי מדין" מה עשה בלעם במדין שהרגוהו שם?
א. קבל עליו להיות מדיני והלך להתגייר.
ב. הלך לקלל שוב את ישראל.
ג. הלך לטול שכר 24,000 שנהרגו בעצתו.
ד. טעה בדרך והאתון לקחתו למדין.
12. "ויקחו את כל השלל" על מי נאמר "שיניך כעדר הרחלים" וגו'? (ברש"י)
א. על אנשי המלחמה שלא שלחו ידם בביזה.
ב. על שלמה.
ג. על משה ואהרון.
ד. על דוד ויוסף.
13. "מחוץ למחנה" מה פרושו ומדוע? (רש"י ושפ"ח אות ט')
א. חוץ למחנה ישראל שהרי טמאי מתים הם.
ב. חוץ לעזרה שהרי טמאי מתים מותרים אפילו במחנה לויה.
ג. חוץ למחנה לויה שטמאי מתים אסורים בו.
ד. שהיו בנידוי כיון שכעס עליהם.
14. "תתחטאו" האם נבלת עו"ג מטמאה באהל, במגע ובמשא? (ברש"י)
א. במגע מחלוקת, במשא ובאהל מודים שמטמא
ב. במשא מחלוקת, במגע ובאהל מודים שמטמא
ג. באהל מחלוקת, במגע ובמשא מודים שמטמא.
ד. במגע ומשא מחלוקת, באהל מודים שמטמא.
15. איזו כמות קבלו הלויים מן הצאן? (יש לחשב)
א. 337.5.
ב. 6750.
ג. 6700.
ד. 5760.
16. "אצדעה" היכן נתנו צמיד זה? (ברש"י)
א. ביד.
ב. ברגל.
ג. באף.
ד. באוזן.
17. "הקנזי" מי היה קנז? (ברש"י או שפ"ח אות ב')
א. אביו של כלב.
ב. אביו של יפונה.
ג. אביו של עתניאל אחי כלב מאימו.
ד. אחי כלב.
18. היכן נחלו בני גד ובני ראובן וחצי המנשי? (פשט- הכתוב)
א. בעבר הירדן לצד מערב.
ב. מעבר הירדן לצד מזרח.
ג. רובו בצד מערב וחלק קטן במזרח.
ד. מעבר הנילוס לצד מזרח בהסכמת משה והצדדים.
19. "ויקרא אתהן" כמה בנים היו ליאיר בן מנשה? (ברש"י)
א. שני בנים.
ב. שלושה בנים.
ג. בן אחד.
ד. לא היו לו בנים.
20. "ויקרא לה נבח" מדוע אין מפיק באות הא? (ברש"י)
א. בדפוסים שלנו יש טעות.
ב. תחת המילה "לה" יש טעם שנקרא תרי טעמי שהוא כמין תעלה וירד שם המפיק ונעלם.
ג. כיון שלא נתקים שם זה, לכן הוא רפה שהוא כמו לא.
ד. כיון שעיר זה בלשון זכר, היה צריך להיות ויקרא לו.