מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת ואתחנן1. "ואתחנן" מהם עשרה לשונות של תפילה? (שפ"ח אות ד')
א. שועה, צעקה, נאקה, רנה, פצור, קריאה, נפול, פלול, פגיעה, תחינה.
ב. שועה, צעקה, נאקה, רנה, צהלה, קריאה, נפול, פלול, פגיעה, תחינה.
ג. שועה, צעקה, פצור, רנה, , קריאה, נפול, פלפול, פגיעה, תחינה.
ד. צהלה, צעקה, נאקה, רנה, פצור, קריאה, נפול, פלול, פגיעה, תחינה.
2. "לאמר" באלו שלושה מקומות אמר משה לפני המקום איני מניחך וכו'? (שפ"ח אות ז')
א. 1) לגבי מרים, 2) שיעבור את הירדן, 3) במלחמת עוג.
ב. 1) לגבי מרים, 2) שירשו בניו גדולתו, 3) שיעבור את הירדן.
ג. 1) לגבי חטא העגל, 2) שירשו בניו גדולתו, 3) שיעבור את הירדן.
ד. 1) לגבי חטא המרגלים, 2) שירשו בניו גדולתו, 3) שיעבור את הירדן.
3. "למענכם" מי גרם למשה שלא יכנס לארץ? (רש"י ושפ"ח אות ר')
א. שבירת הלוחות שהיו מעשה אלוקים.
ב. עם ישראל, כיון שגרמו לו לומר להם שמעו נא המורים.
ג. קרח, דתן ואבירם, שהוצרך להטביעם באדמה.
ד. שהרג את המצרי וטמנו בחול.
4. "רק השמר לך" למה נחשב אדם המעוות דברי תורה מתוך שכחה? (ברש"י)
א. עדיין נחשב לחכם.
ב. נחשב לשוטה.
ג. נחשב לעובד ע"ז.
ד. נחשב למסכן.
5. מה פרוש "אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים"? (ברש"י)
א. להאיר להם.
ב. לאלוהות, לא מנעם מלטעות אחריהם.נדרי ענוי נ
ג. תשובות א' ב' נכונות.
ד. שעתידים כל האומות להחלק.
6. "ונושנתם" איזו צדקה עשה עמנו ה'? (ברש"י)
א. הזהיר אותנו בעדים לבל יעבודו ע"ז.
ב. נתן לנו את התורה.
ג. נתן לנו את א"י.
ד. הגלה אותנו שנתיים לפני הזמן.
7. "לא ירפך" מה פרוש "הרפה לה" שהביא רש"י?
א. תרפא אותה.
ב. תן לה רפיון.
ג. אני ארפא אותה.
ד. הוא ריפא אותה.
8. "ולמקצה השמים" מה היה שעור קומתו של אדם הראשון? (ברש"י מדרשו)
א. 6 אמות.
ב. מן הארץ עד השמים.
ג. 5 אמות.
ד. 45 אמות כמנין אדם.
9. "הנסה אלהים" ההין בניקוד חטף פתח בראש מילה, מה פרושם? (ברש"י)
א. כל ההין הללו תמיהות הן.
ב. כל ההין הללו לשונות ודאי הן.
ג. פרושו שהמילה היא מבנין הפעיל.
ד. פרושו שהמילה אינה משתמעת לשני פנים.
10. "ויוצאך בפניו" בפני מי? (ברש"י)
א. בפני המלאכים.
ב. בפני האבות.
ג. בפני האמהות.
ד. בפני אדם הראשון שהרי לשון יחיד הוא.
11. "מזרחה שמש" כתב רש"י לפי שהוא דבוק נקודה הרי"ש בחטף. לאיזה ניקוד התכון רש"י? (שפ"ח אות ר')
א. סגול.
ב. שווא.
ג. קמץ.
ד. חיריק.
12. "כאשר צוך" היכן ציוה ה' עוד על השבת ועל כבוד אב ואם? (ברש"י עיין גם פס' טז')
א. במצרים.
ב. על ים סוף.
ג. לאחר מתן תורה במרה.
ד. קודם מתן תורה במרה.
13. "ולא תתאוה" כתב רש"י אף הוא לשון חמדה. מה אין להקשות? (שפ"ח אות ח')
א. הרי בפ' יתרו כתוב לא תחמוד בית רעך ומדוע שינה כאן, לכן פרש...
ב. אין להקשות מדוע כפל איסור לא תחמוד שהרי נכתב כבר בפרשת יתרו.
ג. אין להקשות למה כפל לא תחמוד ולא תתאוה כשם שאין להקשות על הכפילות בפרשת יתרו.
ד. אין להקשות למה כתב רש"י לשון חמדה שהוא משורש ח.מ.ה. ולא לשון חימוד שהוא משורש ח.מ.ד.
14. "והיו הדברים האלה" כיצד היא הדרך לאהוב את הבורא? (דעת רש"י עיין גם שפ"ח אות צ')
א. ע"י מצוות ה'.
ב. שיתבונן במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים.
ג. ע"י שילמד בספרים הפנימיים כמה ה' אוהב אותנו - בני ישראל.
ד. שיכון היטב בקריאת שמע.
15. "אשר אנכי" מה פרוש דיוטגמא, סופנה? (ברש"י עיין גם שפ"ח אות ק')
א. דיוטגמא - מצות המלך הבאה במכתב, סופנה - לשון חשיבות הוא.
ב. סופנה – מצות המלך הבאה במכתב, דיוטגמא – לשון חשיבות הוא.
ג. דיוטגמא - מתנה שנותן המלך למי שחפץ ביקרו. סופנה - עונש שמעניש המלך את עוברי רצונו.
ד. סופנה- מתנה שנותן המלך למי שחפץ ביקרו. דיוטגמא- עונש שמעניש המלך את עוברי רצונו.
16. "ובשמו תשבע" מי יכול להשבע בשם ה'? (ברש"י)
א. כל אדם.
ב. מי שבקי בש"ס ופוסקים.
ג. אם הוא בעל חסד גדול.
ד. אם הוא ירא את שמו ועובד אותו.
17. " ולא תחנם" איזה שני פרושים מביא רש"י?
א. 1) אסור לומר כמה נאה גוי זה, 2) אסור למכור קרקע לגוי בא"י.
ב. 1) אסור לומר כמה נאה גוי זה, 2) אסור ללמד גוי תורה.
ג. 1) אסור לומר כמה נאה גוי זה, 2) אסור להחזיר אבדתו של גוי.
ד. 1) אסור למכור קרקע לגוי בא"י, 2) אסור ללמד גוי תורה.
18. "כי יסיר את בנך מאחרי" על איזה בן מדובר? (ברש"י)
א. מדובר על בנו של יהודי שנשא גויה ואביה של אותה גויה יסיר את בנך.
ב. מדובר על בת יהודי שנשאה לגוי וילדה לו בן (ואותו גוי יסיר את נכד היהודי מאחרי ה').
ג. מדובר בכל מקרה שיש איזה גוי או גויה באבות אותו בן יהודי - והוא עלול להסיר את הבן.
ד. מדובר ביהודי שנשא גויה שבנו אינו יהודי ובעצם מוסר מאחרי ה'.
19. "כי אתם המעט" אלו שלושה גויים שנתגאו מביא רש"י?
א. נבוכדנצאר, פרעה, חירם.
ב. חירם, סנחריב, גלית.
ג. נבוכדנצאר, סנחריב, גלית.
ד. נבוכדנצאר, סנחריב, חירם.
20. מה פרוש "משלם לשונאיו אל פניו להאבידו"? (ברש"י)
א. משלם לשונאיו אולי יחזרו בתשובה ואינו רוצה להאבידו.
ב. משלם לשונאיו בעולם הזה על מעוט המצוות שעשו כדי להאבידם מן העולם הבא.
ג. משלם לשונאי היצר הרע שכר טוב כיון שרוצה ה' בהכחדתו.
ד. משלם לשונאיו בעוה"ז כדי שיראו שה' לא ותרן ויחזרו בתשובה.