yeshiva.org.il


גמרא ערכין מבחן דפים ב'-ט"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת ערכין, דפים ב'-ט"ז

א. לאתויי טומטום ואנדרוגינוס, ותני הדר מפרש.
ב. איידי דתני נידרין תני נמי נודרין.
ג. לאתויי כהנים, ותני והדר מפרש.
ד. לאתויי עבדים, ותני והדר מפרש.

א. לכו"ע איכא דין תמורה באשה.
ב. לכו"ע ליכא דין תמורה באשה.
ג. מחלוקת: לרבנן ליכא דין תמורה ולר' יהודה איכא דין תמורה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. למעוטי קטן שאינו מטמא בנגעים.
ב. למעוטי אשה שאינה מטמאה בנגעים.
ג. שגדול פורע ופורם ואין קטן פורע ופורם.
ד. שאיש פורע ופורם ואין אשה פורעת ופורמת.

א. לאתויי לויים דאע"ג דנמצאים במקדש חייבים בסוכה.
ב. לאתויי כהנים דחייבים בסוכה שלא בעידן עבודה.
ג. לאתויי כהנים דבשעת "הליכתן" למקדש חייבין.
ד. לאתויי כהנים דחייבין בסוכה אף בעידן עבודה.

א. לאתויי כהנים דאע"ג דלבן בוכרי פטורים משקלים איתנהו בערכין.
ב. לאתויי כהנים דאע"ג דליתנהו בפדיון הבן איתנהו בערכין.
ג. לאתויי כהנים, דלא דרשי' והעמידו לפני הכהן ולא כהן לפני כהן.
ד. איידי דתני נערכין תני נמי מעריכין.

א. שאמר ערכי ודמי עלי.
ב. שאמר ערך דמי פלוני עלי.
ג. שאמר ערך פלוני עלי והלך הלה למדינת הים ואין ידוע בן כמה הי'.
ד. שאמר הרי עלי ערך.

א. דאפי' לרבנן חייב בכה"ג כיון דליכא למטעי.
ב. דטעמו של ר' מאיר בפחות מבן חודש הוא משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה.
ג. הא קמ"ל דרב דאמר מימרא זו ס"ל דהלכה כר' מאיר.
ד. דסד"א דבכלי לא שייך כלל להתחייב באומר דמי כלי זה עלי.

א. לכו"ע תלוי: לעצמו מותר לשנותה ולאחר אסור לשנותה.
ב. מחלוקת:לרבה בר אבהו מותר לשנותה ולרבא אסור לשנותה.
ג. לכו"ע אסור לשנותה בין לעצמו בין לאחר.
ד. לכו"ע מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר.

א. תלוי: מתה מעצמה הוא מת קודם, הרגוה היא מתה קודם.
ב. בכל גווני הוא מת קודם.
ג. בכל גווני היא מתה קודם.
ד. לא קים להו לחז"ל דבר זה ובכל מקום אזלי' לחומרא.     לא קים להו לחז"ל דבר זה ובכל מקום אזלי' לחומרא.

א. שצדקה עשה הקב"ה עם המנוגע שהסגירו ז' ימים בכדי שיוכל לשוב בתשובה.
ב. שע"י הנגעים רואים שיש משפט צדק.
ג. שצדקה עשה הקב"ה עם האדם שנגעיו נבררים בשבוע אחד אם לטהר אם ליחלט.
ד. שע"י הנגעים רואים שלא הי' המנוגע צדיק במעשיו.

א. מחלוקת: לת"ק ל' יום ולר"ש בן גמליאל חודש דהיינו כ"ט יום.
ב. מחלוקת: לת"ק ל' יום ולר"ש בן גמליאל חודש דהיינו רצו עושים כ"ט רצו ל'.
ג. לכו"ע ל' יום.
ד. לכו"ע כ"ט יום.

א. שלא יפסיק בין פשוטה לתרועה ובין תרועה לפשוטה שאחרי' ואליבא דר' יהודה.
ב. שאם שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום לא יצא.
ג. שלא יפסיק בין פשוטה לתרועה ובין תרועה לפשוטה שאחרי' ואליבא דרבנן.
ד. שאין חילוק בין סוג התקיעות בין תרועה לתקיעה אלא שזה קצר וזה ארוך.

א. לכו"ע אומרים.
ב. לכו"ע אין אומרים.
ג. מחלוקת: לרב יצחק אין אומרים ולרב נחמן בר יצחק אומרים.
ד. תלוי: נס שהי' קודם שנכנסו לארץ אומרים - אחר שנכנסו לארץ אין אומרים.

א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור.
ג. מחלוקת: לר' יהושע בן חנני' מותר ולר' יוחנן בן גודגדא אסור מדרבנן.
ד. מחלוקת: לר' יהושע בן חנני' מותר ולר' יוחנן בן גודגדא אסור מדאורייתא.

א. שגלות יהויכין היתה בשנה שביעית לנבוכדנצר וגלות יהויקים היתה בשנה שמינית.
ב. שגלות יהויכין היתה בשנה שביעית לכיבוש יהויקים שהיא שמינית לנבוכדנצר.
ג. שחלק מישראל גלו בשנה שביעית לנבוכדנצר וחלק גלו בשנה שמינית לנבוכדנצר.
ד. שגלות בבל התחילה בשנת השמיטה שהיא שנה שביעית והמשיכה בשנה שמינית.

א. של מקדש חמשה, של ימות המשיח ששה, ושל עוה"ב עשר.
ב. של מקדש ושל ימות המשיח שבעה, ושל עוה"ב עשר.
ג. של מקדש ושל עוה"ב שבעה, ושל ימות המשיח עשר.
ד. של מקדש שבעה, של ימות המשיח שמונה, ושל עוה"ב עשר.

א. משום דס"ל לר' שמעון דבכל גווני אזלי' בתר פדיון.
ב. דכ' אשר לא "משדה" אחוזתו דבעי' שדה שאינה ראוי' להיות שדה אחוזה.
ג. דכ' אם את שדה מקנתו ומשמע דבעי' שדה מקנתו לבד והכא הוי מקנתו ואחוזתו.
ד. מדרבנן, גזירה שמא יבואו לומר דשדה מקנה הרי הוא כשדה אחוזה.

א. שלא אמרתי דבר לתלמידי ושבתי מיד לביתי, אלא נתתי להם לישא וליתן בדברי.
ב. שלא אמרתי דבר לתלמידי וחזרתי בי.
ג. שלא אמרתי דבר וחזרתי לראות מי יעמוד שם משום שאף בפני הבעלים אני אומרה.
ד. שלא אמרתי דבר בשם אומרו אלא באופן שידעתי בבירור שהוא בעל המאמר.

א. כתונת: על רוצח במזיד ללא התראה - עגלה עריפה: בנמצא הרוג ואין ידוע מי הרגו.
ב. כתונת: על הרהור הלב - עגלה עריפה: על שפיכות דמים.
ג. כתונת: על לשון הרע - עגלה ערופה על שפיכות דמים.
ד. כתונת: על רוצח שהוא כהן - עגלה ערופה: על ישראל שהוא רוצח.

א. לכו"ע עד הכאה.
ב. מחלוקת: לרבי אליעזר עד הכאה ולר' יהושע עד קללה ולבן עזאי עד נזיפה.
ג. מחלוקת: לר' אליעזר עד הכאה ולר' יהושע עד קללה ולבן עזאי עד שיפסיק מחטאו.
ד. תלוי: אם עובר על איסור תורה עד הכאה, ואם עובר על איסור דרבנן עד נזיפה.