דפים י"ז-ל"דמקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת ערכין, דפים י"ז-ל"ד1. מצורע שהביא מקצת קרבנותיו עני והעשיר או עשיר והעני מה דינו? (יז:)
א. לכו"ע הכל הולך אחר חטאת.
ב. לכו"ע תלוי: עני והעשיר מביא כעני, עשיר והעני מביא כעשיר.
ג. מחלוקת: לרבנן בכל גווני מביא כעני ולר' יהודה מביא כעשיר.
ד. לר' שמעון הכל הולך אחר חטאת לר' יהודה אחר אשם ולר' אלעזר אחר צפרים.
2. והוא "עד" - מה נלמד מכאן? (יח.)
א. דבעי' עד כשר בשעת ראי' ובשעת הגדה.
ב. שאין חיוב קרבן שבועת העדות אלא בייחד עדים.
ג. לרבנן דבעי' לייחד עדים ולר' יהודה דבעי' עד כשר מתחילתו ועד סופו.
ד. למעוטי מופלא הסמוך לאיש.
3. עד היכן נקרא יד ורגל בלשון בני אדם? (יט:)
א. ביד עד האציל, ברגל עד הארכובה.
ב. ביד עד הפרק, ברגל עד הארכובה.
ג. ביד עד הפרק, ברגל עד מקום חיבור הרגל עם כף הרגל.
ד. ביד עד מעט ולמעלה מן האציל, ברגל עד הארכובה.
4. האומר דמי עלי ומת האם חייבין היורשים ליתן דמיו? (כ.)
א. בכל גווני חייבין ליתן.
ב. בכל גווני אין חייבין ליתן.
ג. עמד בדין ואמדוהו חייבין ליתן לא אמדוהו יתנו בכדי לצאת ידי שמים.
ד. עמד בדין ואמדוהו חייבין ליתן לא אמדוהו אינן חייבין ליתן.
5. עולתו של פלוני עלי האם בעי' דעת בעלים? (כא.:)
א. לכו"ע בעי' בשעת הפרשה.
ב. לכו"ע בעי' בשעת כפרה.
ג. לשמואל בעי' בשעת הפרשה ולעולא בעי' בשעת כפרה.
ד. לשמואל בעי' אף בשעת הפרשה ולעולא סגי בדעת בעלים בשעת כפרה.
6. אמר תנו שדה זו האם נזקקין לנכסי יתומים ומעמידין להם אפוטרופוס למסקנא? (כב:)
א. לרבא נזקקין ואין מעמידין אפוטרופוס ולנהרדעא ולרב אשי נזקקין ומעמידין.
ב. לרבא אין נזקקין כלל ולנהרדעא נזקקין ומעמידין.
ג. לכו"ע נזקקין ומעמידין אפוטרופוס.
ד. לכו"ע נזקקין ואין מעמידין אפוטרופוס.
7. במה נחלקו ר"א ור' יהושע אם צריך לידור הנאה כשמגרשה - למסקנא? (כג.)
א. לר"א אדם עושה קנוניא על הקדש ולר' יהושע אין אדם עושה קנוניא על הקדש.
ב. לר"א אין נשאלין על ההקדש וחיישי' לקנוניא ולר' יהושע נשאלין על ההקדש.
ג. לר"א נדר שהודר ברבים אין לו הפרה ולר' יהושע יש לו הפרה.
ד. לר"א נדר שהודר על דעת רבים אין לו הפרה ולר' יהושע יש לו הפרה.
8. הי' הקדשו פחות מפלגא מחובו האם פודה בהקדש בדבר מועט? (כג:)
א. מחלוקת: לרשב"ג אינו פודה ולרבנן פודה.
ב. לכו"ע תלוי: בכתובת אשה פודה ובבע"ח אינו פודה.
ג. לכו"ע פודה.
ד. לכו"ע אינו פודה.
9. מכר או הקדיש כל נכסיו האם הוו תפילין בכלל? (כד.)
א. בשניהם לא הוו תפילין בכלל.
ב. בשניהם הוו תפילין בכלל וצריך לפדותו בדמים.
ג. תלוי: בהקדש הוו תפילין בכלל ובמכר לא הוו תפילין בכלל.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
10. נקעים שאינן עמוקים י' טפחים האם נמדדין עם השדה? (כה.)
א. תלוי: יש בהם מים אין נמדדין, אין בהם מים נמדדין.
ב. תלוי: מדאורייתא אין נמדדין, ומדרבנן נמדדין.
ג. בכל גווני אין נמדדין.
ד. בכל גווני נמדדין.
11. בת מהו שתעמיד שדה לאבי'? (כה:)
א. תלוי: יש שם בן אינה מעמידה, אין שם בן מעמידה.
ב. בכל גווני מעמידה.
ג. בכל גווני אינה מעמידה.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
12. בעלים ביובל שני - האם הוו כאחר ויצא מהם ביובל או הוו כבעלים? (כו:)
א. לרבי יהודה ור"ש כאחר, ולרבי אליעזר ללישנא קמא כאחר וללי"ב כבעלים.
ב. מחלוקת: לר' יהודה ור"ש כאחר ולרבי אליעזר כבעלים.
ג. לכו"ע דינם כאחר.
ד. לכו"ע דינם כבעלים.
13. חזר בו של חמישים ושל ארבעים - כמה יתן כל אחד מהם להקדש? (כז:)
א. בכל גווני יתן כל אחד י' סלעים.
ב. בכל גווני של נ' יתן ט"ו ושל מ' יתן ה'.
ג. לתנא דמתני' יתן כל אחד י' ולתנא דברייתא של נ' יתן ט"ו ושל מ' יתן ה'.
ד. תלוי: בבת אחת של נ' יתן ט"ו ושל מ' יתן ה', בזה אחר זה כל אחד יתן י'.
14. האם יכולים לויים להחרים קרקעות? (כח.)
א. לכו"ע מחרימין.
ב. לכו"ע אין מחרימין.
ג. מחלוקת: לר' שמעון אין מחרימין ולר' יהודה מחרימין.
ד. מחלוקת: לת"ק אליבא דר' שמעון מחרימין ולרבי לכו"ע אין מחרימין.
15. האם יכול אדם למכור את בתו כשהיא נערה? (כט:)
א. לכו"ע אין יכול למכור כשהיא נערה.
ב. לכו"ע יכול למכור כשהיא נערה.
ג. מחלוקת: לרב יכול למכור ולשמואל אינו יכול.
ד. תלוי: אם מכרה כשהיתה קטנה אינו יכול ואם לא מכרה יכול למוכרה.
16. כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה ...? (ל:)
א. שוב אינו רואה סימן ברכה בלימודו.
ב. סופו שיעבוד ע"ז שהיום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו עבוד ע"ז.
ג. סופו יורש גיהנם.
ד. נעשית לו כהיתר.
17. צד אחד בריבית - מה הכוונה? (לא.)
א. שלא היתה קציצת הריבית בשעת ההלואה.
ב. שהלוהו סאה בסאה.
ג. באופן שאינו מוכרח שיהי' ריבית כיון שיש כאן צד מכר.
ד. שהמלוה מתרבה אך אין הלוה נחסר.
18. שדה העומדת לזריעה האם יש לה דין כבתי ערי חומה? (לב.)
א. לכו"ע דינה כבתי ערי חומה.
ב. לכו"ע אין דינה כבתי ערי חומה.
ג. לר' יהודה אין לה דין בתי ערי חומה ולר' מאיר יש לה דין כבתי ערי חומה.
ד. אם עדיין אינה זרועה דינה כבתי ע"ח, ואם היא זרועה אינה כבתי ערי חומה.
19. ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים - מה הטעם בזה? (לג:)
א. שמא לא ימצא הרוצח את העיר מקלט.
ב. כדי שלא יוכל גואל הדם לארוב שם את הרוצח.
ג. בכדי שיהא שם ישוב לרוצחים שנמלטים לשם.
ד. כיון דאין ללוים נחלה בארץ, לכן נותנים להם עיירות גדולות.
20. מנין שכהן המקריב קרבנותיו יכול ליקח העור והבשר לעצמו? (לד. רש"י ד"ה ואיש)
א. משום שמעיקר הדין הבשר שייך לבעלים ורק שזיכתה תורה לכהנים.
ב. דכ' ואיש את קדשיו לו יהיו.
ג. ילפי' משדה אחוזה דכ' שם כי אחוזת עולם היא להם.
ד. הלכה למשה מסיני.
