yeshiva.org.il


גמרא כריתות מבחן דפים ב'-ט"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת כריתות, דפים ב'-ט"ז

א. הלכה למשה מסיני.
ב. מחלוקת: לרבנן ילפי' מאחותו דכ' בה כרת ולרבי יצחק מדכ' ואל אשה וכו'.
ג. ילפי' מאחותו דכ' בה כרת אף דכתיב כבר בכל העריות ונכרתו.
ד. ילפי' מדכ' ואל אשה וכו' לחלק על כל אשה ואשה.

א. תלוי: אם אמר שלבו לשמים פטור ואם הי' במחשבתו ולא אמר חייב.
ב. תלוי: אם הי' סבור שהוא ביהכנ"ס פטור ואם לאו חייב.
ג. אינו חייב חטאת.
ד. חייב חטאת.

א. שאכל ב' כזיתים כזית מבושל וכזית צלוי.
ב. שאכל כזית משעל הכוליא וכזית משעל הדקין.
ג. שאכל כזית מחלב של שור וכזית מחלב של כבש.
ד. שאכל כזית חלב של נותר, וחייב משום חלב ומשום נותר.

א. בשניהם חייב.
ב. בשניהם פטור.
ג. בקטורת חייב ובשמן פטור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו דמשמע שאם נמשח האב אין צריך למשוח את בנו.
ב. דכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו וחזי' דמלכות היא ירושה.
ג. דכתיב ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ולא הוזכר שם שמשחוהו.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. בכל גווני איכא איסור מעילה.
ב. בכל גווני ליכא איסור מעילה.
ג. תלוי: מדאורייתא ליכא איסור מעילה ומדרבנן איכא איסור מעילה.
ד. תלוי: אחר שתעלה תמרתו ליכא איסור מעילה וקודם לכן איכא איסור מעילה.

א. שכל תענית שלא חזרו לאחרי' בתשובה אפי' מקצת מישראל אינה תענית.
ב. שכל תענית שאין מבקשים בה על פושעי ישראל שישובו בתשובה אינה תענית.
ג. שכל תענית שאין נמנים בה אף מפושעי ישראל שמתענים בה אינה תענית.
ד. שכל תענית שאין עושין אותה על חטאים אינה תענית.

א. לכו"ע מכפר.
ב. מחלוקת: לרבי מכפר ולרבי יהודה אינו מכפר.
ג. לכו"ע אינו מכפר אך אין לו עונש כרת ע"ז.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. מחלוקת: לתנא דמתני' הכא אפשר ולתנא דמתני' לקמן אי אפשר.
ב. אם בא על חטא אי אפשר להביא על תנאי ובמחוסר כפרה אפשר.
ג. בכל גווני אפשר להביא על תנאי.
ד. בכל גווני אי אפשר להביא על תנאי.

א. דזב וזבה חלוקין בעיקר טומאתן משא"כ מצורע ומצורעת.
ב. כיון דכבר תנא זב וזבה שוב לא הוצרך לומר כן במצורע דממילא נשמע מיני'.
ג. ס"ל להאי תנא דמצורע ומצורעת דיניהם שוים לכל מילי.
ד. תנא ושייר.

א. לרבי יוסי ב"ר יהודה אינו מביא אלא אחד ולר' יהודה אינו מביא כלל.
ב. לרבי יוסי ב"ר יהודה אינו מביא אלא אחד ולר' יהודה מביא על כל אחד ואחד.
ג. לכו"ע מביא קרבן על כל טומאה וטומאה.
ד. לכו"ע אינו מביא אלא קרבן אחד.

א. כיון דהוה טומאה היוצאת מגופם.
ב. דכיון דלא שכיח דכל הציבור יהיו טמאים בזיבות וכו' לא תקנו להקריב בטומאה.
ג. דהא דילפי' שציבור אין נדחים הוא מדכ' איש כי יהי' טמא לנפש דהיינו טמא מת.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. אם בעלה כהן אסורה בכל גווני ואם בעלה ישראל מותרת בכל גווני.
ב. תלוי: ע"פ ע"א אסורה, ע"פ שני עדים מותרת, ואם בעלה כהן אסורה.
ג. בכל גווני אסורה.
ד. בכל גווני מותרת.

א. תלוי: אם הכחישם בפניהם חייב ואם הכחישם לאחר שיצאו מב"ד פטור.
ב. מחלוקת: לרבי מאיר חייב ולרבנן פטור.
ג. לכו"ע חייב.
ד. לכו"ע פטור.

א. לכו"ע מצטרפין.
ב. לכו"ע אין מצטרפין.
ג. מחלוקת: לרבי מאיר מצטרפין ולחכמים אין מצטרפין.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לכו"ע מורין.
ב. לכו"ע אין מורין.
ג. מחלוקת: לרבנן אין מורין ולרבי יוסי ב"ר יהודה מורין.
ד. מדאורייתא מורין ומדרבנן אין מורין.

א. לכו"ע מדאורייתא אין מלאכת הוצאה ומדרבנן יש איסור הוצאה.
ב. לכו"ע אין מלאכת הוצאה ביוה"כ.
ג. לכו"ע יש מלאכת הוצאה ביוה"כ.
ד. איבעיא דלא איפשטא וכיון דהוי ספק אזלי' לחומרא.

א. אשת איש.
ב. אחותו.
ג. אשת אח.
ד. כלת בנו.

א. מחלוקת: לרבה חייב שתים ולרב יוסף אינו חייב אלא אחת.
ב. לכו"ע חייב שתים.
ג. לכו"ע אינו חייב אלא אחת.
ד. לכו"ע עבר על ב' איסורים אבל אינו מביא אלא קרבן אחד.

א. ילפי' בהיקש מאחותו.
ב. הלכה למשה מסיני.
ג. דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.
ד. דכתיב ונכרתו שניהם מקרב עמם.