yeshiva.org.il


גמרא מעילה מבחן דפים ב'-ט"ז

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת מעילה, דפים ב'-ט"ז

א. מחלוקת: לרבי יהודה תרד ולרבי שמעון לא תרד.
ב. מחלוקת: לרבה תרד ולרב יוסף לא תרד.
ג. לכו"ע תרד.
ד. לכו"ע לא תרד.

א. מועלין בהן מדרבנן.
ב. אין מועלין כלל.
ג. חטאות המתות מועלין מדרבנן, ובשאר קדשים מועלין מדאורייתא.
ד. חטאות המתות אין מועלין כלל ובשאר קדשים מועלין מדרבנן.

א. שאף לאחר זריקה אסור להקטיר האימורין.
ב. שכיון שאין הזריקה מתרת הרי אסור אף לכהן לאוכלו דהוי פיגול.
ג. שאף לאחר זריקה יש דין מעילה כיון שאין בו היתר לכהנים.
ד. שאף לאחר זריקה יש דין מעילה באימורין.

א. לכו"ע אינו חייב כרת.
ב. לכו"ע חייב כרת.
ג. לתנא דמתני' מחלוקת: לרבי יהודה חייב וחכמים פטור ולאילפא לכו"ע פטור.
ד. מחלוקת: לרב יהודה חייב ולחכמים פטור.

א. שקיבלו פסולין וזרקו פסולין את דמה.
ב. שלנה ושנטמאת או שיצאה.
ג. שנשחטה חוץ למקומה.
ד. שנשחטה חוץ לזמנה.

א. מחלוקת: לר' אליעזר אינה מועלת ולרבי עקיבא מועלת.
ב. לכו"ע מועלת.
ג. לכו"ע אינה מועלת.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. על דבר שנאבד או שנשרף.
ב. על העומד ליאבד ועומד לישרף דהיינו שלאחר מכן נאבדו או נשרפו.
ג. על דבר שדינו ליאבד ועל דבר שדינו לישרף.
ד. על דבר שטעון שריפה או איבוד מחמת דין צדדי כגון שנאסר מחמת ע"ז.

א. להתירו באכילה.
ב. שאין צריך לשורפו לאלתר אלא להמתין עד שתעובר צורתו.
ג. שאין צריך שריפה כלל אלא מפרר וזורה לרוח.
ד. שמותר באכילה רק לכהנים ואפי' בשר קדשים קלים.

א. שאף שיש בו דין פיגול וטמא, מ"מ אין בו דין נותר ולא יצא ידי חובתו.
ב. שאף שיש בו דין פיגול וטמא ונותר, מ"מ לא יצא ידי חובתו.
ג. שלא יצא ידי חובתו ואין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא.
ד. שאף שיצא ידי חובתו מ"מ לא הוה כפרה מעליא.

א. לפני תרומת הדשן מועלין ולאחר מכן לרב אין מועלין ולר' יוחנן מועלין.
ב. לכו"ע תלוי: לפני תרומת הדשן מועילין ולאחר מכן אין מועלין.
ג. מחלוקת: לרב אין מועלין ולרב יוחנן מועלין.
ד. לכו"ע אין מועלין כלל.

א. חייב משום מעילה.
ב. אינו חייב משום מעילה.
ג. מחלוקת: לחד מ"ד מועלין בהן ולח"ד מ"ד אין מועלין בהן.
ד. לכו"ע מדאורייתא אין מועלין בהן ומדרבנן מועלין.

א. לכו"ע מועלין בהן.
ב. לכו"ע אין מועלין בהן.
ג. מחלוקת: לחד מ"ד מועלין בהן ולחד מ"ד אין מועלין בהן.
ד. לכו"ע מדאורייתא אין מועלין בהן ומדרבנן מועלין.

א. ס"ל דילפינן ממחוסר זמן ובאמת הם קדושים לפני זמנן ואעפ"כ אין בהם מעילה.
ב. מחוסר זמן שקודש הוא רק בבהמה, ששייך בה קדושה כשהיא בעלת מום.
ג. מחוסר זמן יליף מבכור ובכור נוהג רק בבהמה ולא בעופות.
ד. מחוסר זמן שקדוש בבהמה חידוש הוא ואין לך אלא חידושו.

א. לכו"ע אין מועלין בו.
ב. לכו"ע מועלין בו.
ג. מחלוקת: לתנא דברייתא אין מועלין ולרב הונא אמר רב מועלין.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. הלכה למשה מסיני.
ב. דכ' לא תחסום שור בדישו ודרשי' בדישו ולא דישו של הקדש.
ג. דכ' כי תבא בכרם רעך ודרשי' רעך ולא של הקדש.
ד. בפועלין דכ' בכרם רעך ולא של הקדש, ובשור דכ' בדישו ולא דיש של הקדש.

א. מדאורייתא אין שיעור ומדרבנן בעי' שלא יפחות מג' לוגין.
ב. לר"ל בעי' רק ג' לוגין ולר' יוחנן ולמנחם יודאפה אין שיעור למים.
ג. לכו"ע יש שיעור למים שהוא ג' לוגין.
ד. לכו"ע אין שיעור למים.

א. מחלוקת: לרב יוחנן אסורה בהנאה ולר"ל מותרת.
ב. מחלוקת: לרב יוחנן אסורה בהנאה מדרבנן ולר"ל מותרת.
ג. לכו"ע אסורה בהנאה.
ד. לכו"ע מותרת בהנאה.

א. דכ' כל חלב לה' לרבות קדשים קלים וילפי' מיני' לכל קדשי מזבח.
ב. דכ' נפש כי תמעול מעל מקדשי ה'.
ג. דכ' ואיש כי יאכל קדש בשגגה ואיירי בכל קדש.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. לחד מ"ד רק לענין טומאה ולחד מ"ד רק לענין אכילה.
ב. לחד מ"ד בין לענין טומאה ובין לענין אכילה ולחד מ"ד רק לענין אכילה.
ג. לכו"ע בין לענין טומאה ובין לענין אכילה.
ד. לכו"ע רק לענין אכילה.

א. תלוי: במובדלין בכזית ובשאינן מובדלין בכעדשה.
ב. מחלוקת: לרב יהודה אמר רב בכזית, ולרבי יוסי ב"ר חנינא בכעדשה.
ג. בכעדשה.
ד. בכזית.