מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת נידה, דפים ב'-ט"ז1. כיון דמגופה קחזיא לא אמרי' אוקמה אחזקתה - מה הכוונה? (ב:)
א. כיון שהיא מועדה ורגילה לראות אין לה חזקת טהרה.
ב. כיון שהרגישה ביציאת הדם אין לה חזקת טהרה.
ג. כיון שראתה ביציאת הדם אין לה חזקת טהרה.
ד. כיון דיצא ממנה דם והרי היא כעת ודאי טמאה דדם לפניך אין לה חזקת טהרה.
2. המדלה עשרה דליים בזה אחר זה ונמצא שרץ באחד מהן מי טמא? (ג:)
א. לכו"ע הוא טמא וכולן טהורין.
ב. לכו"ע כולן טמאין.
ג. מחלוקת: לחזקי' הוא טמא וכולן טהורין, ולר' יוחנן כולן טמאין.
ד. תלוי: אין לה אוגנים הוא טמא וכולן טהורין, יש לה אוגנים כולן טמאין.
3. נגע בא' בלילה ואינו יודע אם חי או מת ונמצא מת באותו מקום מה דינו? (ד.)
א. מחלוקת: ר' מאיר מטהר וחכמים מטמאין.
ב. מחלוקת: לר' מאיר טמא מספק ולחכמים טמא טומאה ודאית.
ג. לכו"ע טהור.
ד. לכו"ע טמא.
4. אשה שנאנסה ולא בדקה עצמה בבוקר ובדקה עצמה בצהרים ומצאה דם מה דינה לרבנן? (ד:)
א. מחלוקת: לחד מ"ד מטמאה טהרות מעל"ע ולחד מ"ד רק מתחילת עונת הלילה.
ב. מחלוקת: לחד מ"ד מטמאה מתחילת עונת היום ולחד מ"ד מטמאה מעל"ע.
ג. לכו"ע מטמאה מעל"ע.
ד. לכו"ע מטמאה מתחילת עונת הלילה.
5. תינוקת שסדינין שלה מלוכלכין בדם אין חוששין לה - מה הטעם? (ה. רש"י ד"ה אין חוששין)
א. דדם של קטנה אינו מטמא מדאורייתא כלל בכל גווני, ולכן לא גזרו בה חכמים.
ב. כיון דלא הרגישה ביציאת הדם.
ג. משום דאמרי' עברה בשוק של טבחים ולאו אדעתא.
ד. דכיון דאין דרך קטנה לראות אמרי' שהוא דם מן הצדדין ואינו מן המקור.
6. ר' אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה - והא מאי דהוה הוה ואמאי תבדוק? (ו.)
א. בכדי לידע אם צריכה תשובה על אכילת התרומה.
ב. מחלוקת: לרב חסדא לתקן שיריים שבפני' ולרב הונא לשרוף שיריים שבידי'.
ג. לכו"ע לתקן שיריים שבפני'.
ד. לכו"ע לשרוף שיריים שבידי'.
7. טומאת מעל"ע שבנדה האם מטמא אף חולין הטבולין לחלה? (ז.)
א. לכו"ע מטמא.
ב. לכו"ע אינו מטמא.
ג. מחלוקת: לאביי מטמא ולרב שמואל בר רב יצחק אינו מטמא.
ד. לתירוץ ראשון בגמ' מטמא ולתירוץ שני שבגמ' אינו מטמא.
8. מנ"ל דאף בתרנגול נוהג דין סקילה בהורג אדם? (ח. רש"י ד"ה ושנסקל)
א. דכ' בקרא שור וילפי' שור שור משבת דה"ה שאר חי' ועוף.
ב. מסברא כיון דבעל התרנגול הי' חייב בשמירתו.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. דכ' בקרא שור וילפי' שור שור מקרבנות דה"ה שאר בהמה ועוף.
9. מעוברת משיודע עוברה - מה הוא השיעור בזה? (ח:)
א. ו' חדשים.
ב. משעה שניכר עוברה ואפי' קודם ג' חודשים.
ג. משעה שפסקו דמי' הרגילין לבא ואפי' קודם ג' חדשים.
ד. ג' חדשים.
10. הגיע עת וסתה בימי עיבורה ולא בדקה - מה דינה? (ט.)
א. מחלוקת: למ"ד וסתות דאורייתא טמאה, ולמ"ד וסתות דרבנן טהורה.
ב. לכו"ע טמאה.
ג. לכו"ע טהורה.
ד. לכו"ע טהורה אבל אסורה לשמש עד שתבדוק.
11. תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ג"פ האם מטמאה בפעם הג' מעל"ע? (ט: ורש"י ד"ה ה"ג)
א. תלוי: מטמאה קדשים ואינה מטמאה תרומה.
ב. מחלוקת: לרבי מטמאה ולרשב"ג אינה מטמאה.
ג. לכו"ע מטמאה.
ד. לכו"ע אינה מטמאה.
12. תינוקת שמזלפת האם דינה כשופעת או כפוסקת? (י:)
א. מחלוקת: לרב שימי דינה כפוסקת ולרב חלקי' בר טובי דינה כשופעת.
ב. לכו"ע: דינה כשופעת.
ג. לכו"ע דינה כפוסקת.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
13. אשה שראתה ג"פ בא' לחודש ובה' בו האם קבעה וסת לה' בחודש? (יא. רש"י ד"ה ממעין סתום)
א. לכו"ע לא קבעה לה וסת לזה.
ב. לכו"ע קבעה לה וסת לזה.
ג. תלוי: לחומרא קבעה לה וסת ולקולא לא קבעה לה וסת.
ד. תלוי: מדאורייתא לא קבעה ומדרבנן קבעה לה וסת לחומרא.
14. אשה שראתה בימי טוהר ג"פ בהפלגת כ' האם קבעה לה וסת לזה? (יא:)
א. מחלוקת: לרב קבעה לה וסת וללוי לא קבעה לה וסת.
ב. לכו"ע קבעה לה וסת.
ג. לכו"ע לא קבעה לה וסת.
ד. תלוי: מדאורייתא לא קבעה לה וסת ומדרבנן קבעה לה וסת לחומרא.
15. האם יש חיוב לבדוק קודם תשמיש בכל פעם בעד חדש או אפשר לבדוק באותו העד? (יב.)
א. אין חיוב כלל, ואפי' לכתחילה אין צריך עד חדש בכל פעם.
ב. תלוי: מדאורייתא אין חיוב להחליף העד ומדרבנן צריכה עד חדש בכל פעם.
ג. מעיקר הדין צריכה עד חדש בכל פעם.
ד. מעיקר הדין אין חיוב להחליף העד בכל פעם אבל הצנועות מחליפות העד בכל פעם.
16. בולשת שנכנס לעיר מה דין החביות שבעיר? (יג.)
א. תלוי: בשעת מלחמה מותרות ובשעת שלום אסורות.
ב. תלוי: בשעת מלחמה מותרות ובשעת שלום פתוחות אסורות וסתומות מותרות.
ג. בכל גווני פתוחות אסוורת וסתומות מותרות.
ד. בכל גווני כולן אסורות.
17. בדקה בעד דאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם מה דינה? (כו:)
א. בכל גווני טמאה משום כתם.
ב. בכל גווני טמאה משום נדה.
ג. תלוי: בפחות מכגריס ועוד טהורה ובכגריס ועוד לכו"ע טמאה משום כתם.
ד. בפחות מכגריס ועוד טהורה וביותר מזה לרבי טמאה נדה ולרבי חיא משום כתם.
18. הבאין מן הדרך אחר יום וסתן האם נשיהן מותרות להן? (טו. ורש"י ד"ה וסתותך)
א. לכו"ע אסורות.
ב. לכו"ע מותרות.
ג. מחלוקת: למ"ד וסתות דאורייתא אסורות, ולמ"ד וסתות דרבנן מותרות.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
19. רבי אומר אם יש לה וסת חוששת לוסתה - מה הכוונה? (טז.)
א. דכמו שאינה חוששת לטומאה נדה כמ"כ אינה חוששת מצד מקור מקומו טמא.
ב. דכיון דוסתות דאורייתא הרי אם ראתה ביום וסתה לא תלינן הדם במכה.
ג. שאם ראתה דם מחמת מכה בר"ח צריכה לחוש בר"ח הבא שמא הי' מעורב בו דם נדות.
ד. שאם בא הדם בכל פעם בזמן ידוע הרי זו ראי' שאינו דם מכה אלא דם נדות.
20. בדקה בעד ואבד אסורה לשמש עד שתבדוק - מה הטעם בזה? (טז:)
א. בכדי שתבדוק כעת שוב ואם יתברר שראתה דם תהי' אסורה שוב לשמש בלילה זה.
ב. משום שאם לא תבדוק שוב הרי לא תדע כשתעיין בעד למחרתו אם היא טמאה או לא.
ג. משום קנס שלא תבא לזלזל בבדיקה לטהרות.
ד. שאם נתירה בלא בדיקה תבא לזלזל אף בבדיקות שהצריכוה לבעלה לאחר תשמיש.