yeshiva.org.il


גמרא שבת מבחן דפים י"ח-ל"ב

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת ברכות, דפים י"ח-ל"ב

א. בכל גווני חייב.
ב. בכל גווני פטור.
ג. תלוי: אם משמרו לבד פטור, ואם יש אחר עמו הוא משמר והוא קורא.
ד. תלוי: אם צריך לעמוד בתוך ד' אמות של מת פטור ואם לאו חייב.

א. תלוי: מדאורייתא חוצץ ומדרבנן אינו חוצץ.
ב. אינו חוצץ.
ג. חוצץ.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. משום שכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים חייבות מדרבנן.
ב. שכיון שחובת קידוש הוא בין ביום ובין בלילה לא הוה מצות עשה שהזמן גרמא.
ג. דכ' זכור ושמור וילפי' כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה.
ד. הלכה למשה מסיני.

א. תלוי: בבוקר מדאורייתא ובערב מדרבנן.
ב. מחלוקת: לרב יהודה מדרבנן ולר' אלעזר מדאורייתא.
ג. לכו"ע מדרבנן.
ד. לכו"ע מדאורייתא.

א. לכו"ע ילפי' סמוכים משוכב עם בהמה שדינו בסקילה.
ב. לכו"ע משום שאוב וידעוני בכלל היו ויצאו ללמד על מכשפה שדינה בסקילה.
ג. לכו"ע כיון דכ' בה לא תחיה ולא נתפרש עונשה הרי דנים אותה במיתה החמורה.
ד. מחלוקת: לבן עזאי דרשי' סמוכים עם שוכב עם בהמה ולר' יהודה מאוב וידעוני.

א. עד שירחיקנה מאחוריו ד"א.
ב. אם אפשר ילך עד שירחיקנה מאחוריו ד"א ואם אי אפשר ירחיק ממנה לצדדיו ד"א.
ג. ירחיק ד"א ואפי' אם תהי' לפניו.
ד. ירחיק ממנה לצדדין ד"א.

א. לכו"ע חוזר לראש.
ב. לכו"ע חוזר למקום שפסק.
ג. מחלוקת רב חסדא ורב המנונא: לחד מ"ד חוזר לראש ולחד מ"ד חוזר למקום שפסק.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. אסור.
ב. מותר.
ג. לתירוץ ראשון בגמ' מותר ולתירוץ שני בגמ' אסור.
ד. תלוי: לזמן מועט מותר, לזמן מרובה אסור.

א. ביחיד, ובאינו יכול לכוון לבו בלחש.
ב. ביחיד, ואפי' ביכול לכוון לבו בלחש.
ג. בציבור, ובאינו יכול לכוון לבו בלחש.
ד. בציבור, ואפי' ביכול לכוון לבו בלחש.

א. לכו"ע אסור.
ב. לכו"ע מותר.
ג. מחלוקת: לאביי ולרב חיננא ברי' איקא אסור ולרבא ולרב זביד מותר.
ד. מחלוקת: לרב זביד לאביי מותר ולרבא אסור ולרב חיננא לכו"ע אסור.

א. מחלוקת: לרבי יוסי ברבי חנינא אבות תקנום, ולריב"ל אנשי כנה"ג תקנום.
ב. לכו"ע אבות תקנום.
ג. לכו"ע אנשי כנה"ג תקנום.
ד. לכו"ע שמעון הפקולי תקנם.

א. דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.
ב. כרבי יהודה.
ג. כרבנן.
ד. תלוי: בימות החול כרבנן, בשבתות ויו"ט כרבי יהודה.

א. מקדש ומבדיל מבעוד יום.
ב. אינו מקדש ומבדיל מבעוד יום.
ג. תלוי: מקדש מבעוד יום, ואינו מבדיל מבעוד יום.
ד. מדאורייתא מקדש ומבדיל מבעוד יום, ומדרבנן אינו מקדש ומבדיל מבעוד יום.

א. שתשמרו בניכם שלא יתעסקו בחכמות חיצוניות.
ב. שתשמרו בניכם מללמוד גמרא קודם שילמדו מקרא ומשנה.
ג. שלא תרגילו בניכם במקרא יותר מדאי.
ד. שלא תרגילו בניכם במשנה יותר מדאי.

א. מחלוקת: לאביי משום דטבא לא הוה בישא ולרבא משום שהתחיל כבר בברכה.
ב. לכו"ע משום דטבא לא הוה בישא.
ג. לכו"ע משום שהוא תיקן ברכה זו.
ד. לכו"ע משום שכבר התחיל בברכה.

א. כל אחד יעשה בזה כפי הרגשת לבבו.
ב. מחלוקת: לת"ק תפלה מעומד עדיף, ולרשב"א סמיכת גאולה לתפלה עדיף.
ג. לכו"ע סמיכת גאולה לתפלה עדיף.
ד. לכו"ע תפלה מעומד עדיף.

א. דכ' ואני ברוב חסדך וכו' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך.
ב. דכ' בחנה והיא מרת נפש.
ג. דכ' עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה, ודרשי' במקום גילה שם תהא רעדה.
ד. דכ' השתחוו לה' בהדרת קודש, אל תקרי בהדרת אלא בחרדת קודש.

א. דכ' אלוקים ברוב חסדך שזה הוא תפלה ואח"כ ענני באמת ישעך.
ב. דכ' לשמוע אל הרינה שזה הוא תפלה ואח"כ אל התפלה שזה שאילת צרכיו.
ג. מסברא שאין זה נאה קודם לתבוע צרכיו ואח"כ להתפלל.
ד. דכ' ואלוקים מלכי מקדם שזה הוא תפלה ואח"כ פועל ישועות וגו'.

א. שנשים חייבות בתפלה.
ב. שצריך לעמוד בשעת התפילה.
ג. שאסור לישב בתוך ד"א של המתפלל.
ד. שצריך לראות עצמו בתפלה כעומד נוכח פני ה'.

א. אם מעיין בה סוף בא לידי כאב לב ואם לאו אין תפילתו חוזרת ריקם.
ב. סוף בא לידי כאב לב.
ג. אין תפלתו חוזרת ריקם.
ד. אויביו נופלים תחתיו.