מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת ברכות, דפים ב'-י"ז1. למקרי ק"ש למאן דגני בבית אפל - והלא לר"א בעי' שיכיר בין תכלת לכרתי? (ג. תוד"ה למאן)
א. כיון שידע זמן עמוד השחר, הרי עד שיקום ויזמן עצמו כבר יגיע אותו העת.
ב. הזמן של סוף משמרה אחרונה הוא עצמו הזמן שמכירים בין תכלת לכרתי.
ג. רבי אלעזר הכא קאי אליבא דהסוברים דזמן ק"ש הוא מעלות השחר.
ד. ר"א מודה שאם נמצא בבית אפל, הרי זמנו בדיעבד מעלות השחר.
2. רב ששת מהדר אפי' וגריס - והלא ילפי' מקרא שאסור לספר אפי' בדבר הלכה? (ח. תוד"ה רב ששת)
א. רב ששת הי' גורס בענינים הקשורים לקריאת התורה וזה לא נלמד מקרא.
ב. רב ששת הי' גורס בנחת והתם ילפי' שלא ילמדו בקול רם.
ג. הא דממעטי' התם הוא בקריאת התורה של שבת והכא איירי בימות החול.
ד. הא דילפי' התם הוא שלא יספר עם חבירו בדבר הלכה ורב ששת הי' גורס לבדו.
3. מה הטעם שאין חיוב ברכות התורה בכל עת שמתחיל ללמוד במשך היום? (יא: תוד"ה שכבר)
א. שמא יברך ואח"ח יאנס ולא ילמד.
ב. משום שכל מה שלומד האדם הכל מצוה אחת הוא.
ג. משום שאין האדם מייאש דעתו מללמוד בכל עת שהלא מחויב ללמוד יומם ולילה.
ד. שמא לא יהיו ידיו נקיות ויתבטל עי"ז מלימוד התורה.
4. איסור רחיצה בלילה שאחר מיתת א' משבעה קרובים האם הוא מדאורייתא? (טז: תוד"ה אנינות)
א. לכו"ע מדאורייתא.
ב. לכו"ע מדרבנן.
ג. מחלוקת: לחד תנא מדאורייתא ולחד תנא מדרבנן.
ד. תלוי: בכל הקרובים חוץ מאשתו הוא מדרבנן, ובאשתו הוא מדאורייתא.
5. באיזה אופן לא נאמר הכלל של לעולם ילמד אדם שלא לשמה וכו'? (יז. תוד"ה העושה)
א. בלומד ע"מ לקנתר.
ב. בלומד ע"מ שיכבדוהו.
ג. בלומד ע"מ להתפרנס מלימוד התורה.
ד. בלומד שלא לשמה ואינו רוצה כלל ללמוד לשמה.