מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת שבת, דפים ב'-ט"ז1. ידיעות הטומאה שתים - ואלו הן? (ב:)
א. העלם טומאה לגבי קודש והעלם טומאה לגבי מקדש.
ב. העלם קודש והעלם מקדש.
ג. העלם טומאה לגבי קודש והעלם מקדש.
ד. העלם קודש והעלם טומאה לגבי מקדש.
2. הטעינו חבירו אוכלין או שהי' טעון בהן מבעו"י והוציאן לחוץ מה דינו? (ג.:)
א. בכל גווני פטור ומותר.
ב. בכל גווני פטור אבל אסור.
ג. בכל גווני חייב.
ד. תלוי: הטעינו חבירו חייב, הי' טעון מבעו"י פטור אבל אסור.
3. האם ילפי' זורק ממושיט לחייבו אף בזורק למעלה מי' למסקנא? (ד:)
א. מחלוקת: לרבנן לא ילפי' ולרבי עקיבא ילפי'.
ב. לכו"ע ילפי'.
ג. לכו"ע לא ילפי'.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
4. פשט העני וכו' העני חייב והא בעי' עקירה ממקום ד' על ד' - מה התי' למסקנא? (ה.)
א. איירי הכא ברה"י וברה"ר מקורה.
ב. ידו של אדם חשובה כד' על ד'.
ג. איירי בשלשל ידו למטה מג'.
ד. מתני' אליבא דרבי עקיבא דס"ל דלא בעי' מקום ד' על ד'.
5. הי' טעון אוכלין בכדי להוליכן מזוית לזוית ונכנס ויוצא כל היום מה דינו? (ה:)
א. בכל גווני פטור אבל אסור.
ב. אינו חייב אלא בעמד לפוש.
ג. אינו חייב אלא בעמד.
ד. בכל גווני פטור ומותר.
6. המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב - היכא אשכחנא כה"ג דחייב? (ו.)
א. במעביר מתחלת ד' לסוף ד' דאי מנח לי' בתוך ד' פטור וכי מנח לי' בסוף חייב.
ב. במוציא מרה"י לרה"ר דכל כמה דנקיט לי' פטור וכי מנח לי' חייב.
ג. במוציא מרה"י לרה"ר דרך צדי רה"ר.
ד. במוציא מרה"י לרה"ר דרך צדי רה"ר, וי"א דוקא בדאיכא בהו חיפופי.
7. מי שיש לו ב' בתים בב' צדי רה"ר ועשה לחי מכאן ולחי מכאן - האם הוה רה"ר? (ו:)
א. לרבי יהודה דינו כרה"י לכל מילי ולרבנן דינו כרה"ר לכל מילי.
ב. לכו"ע מדאורייתא דינו כרה"י - ורק לרבנן אסור לטלטל בתוכו דנראה כרה"ר.
ג. לכו"ע דינו כרה"י לכל מילי.
ד. לכו"ע דינו כרה"ר לכל מילי.
8. אמר רב ששת ותופסת עד עשרה - מה הכוונה? (ז.)
א. דבעי' שתהא הכרמלית רחבה עשרה טפחים.
ב. שכרמלית צריכה מחיצה עשרה טפחים.
ג. דעד גובה י' הוה כרמלית למעלה מזה לא הוה כרמלית.
ד. שאיסור טלטול בכרמלית הוא רק בטלטל שיעור הליכת י' טפחים.
9. גומא עמוקה ט' ברה"ר - האם דינה כרה"ר או כרמלית? (ח.)
א. מחלוקת: לרב יוסף דינה כרה"ר ולרבא דינה ככרמלית.
ב. לכו"ע דינה כרה"ר.
ג. לכו"ע דינה ככרמלית.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
10. תוך הפתח של מבוי - האם צריך לחי אחר להתירו? (ט.)
א. בכל גווני אין צריך לחי אחר להתירו.
ב. בכל גווני צריך לחי אחר להתירו.
ג. תלוי: יש בו ד' על ד' צריך לחי להתירו, אין בו ד' על ד' אין צריך.
ד. מעיקר הדין אינו צריך כלל ורק כדי שלא יתירו מבוי בלי לחי צריך.
11. לא ישב לפני הספר סמוך למנחה - האם איירי התנא במנחה קטנה או במנחה גדולה? (ט:)
א. מחלוקת: לר"י בן לוי סמוך למנחה גדולה ולרב אחא בר יעקב סמוך למנחה קטנה.
ב. לכו"ע במנחה קטנה.
ג. לכו"ע במנחה גדולה.
ד. תלוי: רישא דמתני' איירי בשניהם, וסיפא איירי במנחה גדולה.
12. מאימתי התחלת דין? (י.)
א. בכל גווני משיפתחו בעלי דינין.
ב. אם עסוקין בדין אחר משיפתחו בעלי דינין, ואם אינן עסוקין משיתעטפו הדיינין.
ג. מחלוקת: לחד אמורא משיתעטפו הדיינין ולחד אמורא משיפתחו בעלי דינין.
ד. בכל גווני משיתעטפו הדיינין.
13. האם מפסיקין מדברי תורה לקריאת שמע? (יא.)
א. תלוי: אם עוסקין בעיבור שנה אין מפסיקין, ובשאר דברים מפסיקין.
ב. תלוי: אם תורתן אומנותן אין מפסיקין, ואם לאו אין מפסיקין.
ג. בכל גווני מפסיקין.
ד. בכל גווני אין מפסיקין.
14. לא יצא החייט במחטו התחובה לו בבגדו בע"ש - אליבא דמאן נאמר דין זה? (יא:)
א. מחלוקת: לאביי רק אליבא דרבי מאיר ולרבא רק אליבא דרבי יהודה.
ב. מחלוקת: לאביי בין אליבא דר"מ ובין אליבא דר"י ולרבא רק אליבא דר"י.
ג. לכו"ע רק אליבא דרבי מאיר.
ד. לכו"ע רק אליבא דרבי יהודה.
15. ולא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר - מה הטעם? (יב.)
א. תלוי: לא יפלה שמא יתקן דבר שנקרע בהם, ולא יקרא לאור הנר שמא יטה.
ב. תלוי: לא יפלה משום בורר, ולא יקרא לאור הנר שמא יטה.
ג. תלוי: לא יפלה שמא יהרוג, ולא יקרא לאור הנר שמא יטה.
ד. בשניהם הטעם שמא יטה.
16. האם מותרין שנים לקרוא לאור הנר? (יב:)
א. תלוי: אם קורין הרבה אסורין, ואם קורין מעט מותרין.
ב. תלוי: בענין אחד מותרין, בשני עניינין אסורין.
ג. בכל גווני אסורין.
ד. בכל גווני מותרין.
17. לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ - מה הטעם? (יג.)
א. לאביי שמא יאכילנו דבר שאינו מתוקן ולרבא שמא יאכילנו דבר טמא בימי טהרתו.
ב. לאביי שמא יאכילנו דבר טמא ולרבא שמא יאכילנו דבר טמא בימי טהרתו.
ג. לכו"ע שמא ירגילנו אצלו.
ד. לכו"ע שמא יהא רגיל עמו ויאכילנו דברים טמאים בימי טהרתו.
18. אמאי לא גזרו על אוכלין שנגעו בשני שיהיו ראשון לטומאה כמו שגזרו במשקין? (יד: רש"י ד"ה גזירה)
א. משום שבאוכלין נזהרים אנשים שלא לטמאותם דאיכא פסידא משא"כ משקין.
ב. ה"ה דגזרו באוכלין והאי דנקט משקין משום שיותר עלולין לקבל טומאה.
ג. משום שמשקין א"צ הכשר לקבלת טומאה לכן החמירו בהן משא"כ באוכלין.
ד. דעיקר הגזירה הי' משום משקין הבאין מחמת שרץ ואוכלין באופן זה אינם מדאורייתא.
19. תרומה הנוגעת בגוש עפר מארץ העמים - מי גזר על טומאתה? (טו:)
א. רבנן דשמונים שנה גזרו לשורפה ובאושא גזרו לתלותה.
ב. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן.
ג. רבנן דשמונים שנה.
ד. יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן גזרו לתלותה ובאושא גזרו לשורפה.
20. מה הטעם שאין כלי זכוכית חוזרין לטומאתן הישנה ככלי מתכות? (טז.:)
א. משום ששוינהו רבנן ככלי חרס.
ב. משם דטומאתן אינה אלא מדרבנן.
ג. לחד אמורא משום דטומאתן רק מדרבנן ולרב אשי משום דשוינהו רבנן ככלי חרס.
ד. משום דהא דכלי מתכות חוזרין לטומאתן הישנה חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו.