מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוספות על מסכת סנהדרין, דפים פ"ב-צ"ז2. מה דין דבר שאינו מתכוין בשבת - אליבא דר' יהודה? (פה. ד"ה ורבי)
א. מותר לכתחילה.
ב. מותר מה"ת כשאין פסיק רישא אבל אסור מדרבנן.
ג. אסור מה"ת וחייב משום חילול שבת אפי' כשאינו פסיק רישא.
ד. מותר לכתחילה כשאינו פסיק רישא אבל אם הוי פסיק רישא פטור אבל אסור.
3. מרחו מעשר ונותן לו - למה לא תני החיוב להפריש ממנו תרומה? (פח. ד"ה מרחו)
א. לא תני תרומה כיון דהוא מה"ת ופשוט שצריך לתרום.
ב. לא תני תרומה כיון דמיירי בפירות האילן שאין חיוב תרומה בהם אלא מדרבנן.
ג. דמסתמא כבר הופרשו מהם התרומה לפני שמרחן.
ד. דהפקר פטור מן התרומה אפי' אם הפקיר אחר מירוח א"נ דהוי דבר מועט ולא חש להזכירו.
4. אין ממיתין אותו... ולא בבית דין שביבנה - באיזה אופן איירי? (פט. ד"ה ולא)
א. אם נשאל להם בלשכת הגזית ואח"כ גלתה סנהדרין ליבנה, ולר"ת אם גלו סנהדרין אחרי גמר דינו.
ב. אם נשאל להם ביבנה ואח"כ חזרו סנהדרין ללשכת הגזית.
ג. אם נשאל להם ביבנה ודנו אותו גם כן ביבנה אין ממיתין אותו אלא בירושלים.
ד. אם נשאל להם בלשכת הגזית והמרה עליהם בבי"ד שביבנה אין ממיתין אותו אפי' בלשכת הגזית.
5. האם עשה "אליהו בהר הכרמל" עפ"י הדיבור או מעצמו? (פט: ד"ה אליהו)
א. איבעיא דלא איפשטא.
ב. י"א מעצמו וי"א עפ"י הדיבור וי"א דרש מקרא שמותר לו לשחוט בחוץ.
ג. לכו"ע עשה כן עפ"י הדיבור ולכן אין למילף מכאן למקום שלא הי' עפ"י הדיבור.
ד. בימיו כבר בטלה נבואה ולכן לכו"ע עשה כן מעצמו.