מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת פסחים, דפים י"ז- ל"ב1. ויאמר חגי אם יגע טמא נפש וכו' ויאמרו יטמא - האם מדובר כאן בטומאת שלישי או רביעי? (יז.)
א. לכו"ע בטומאת שלישי.
ב. לכו"ע בטומאת רביעי.
ג. לכו"ע בין בטומאת שלישי ובין בטומאת רביעי.
ד. מחלוקת: לרב נחמן אמר רבה בר אבוה בטומאת רביעי ולרבינא בטומאת שלישי.
2. רבי יהודה אומר בטלו במעיה - מה הכוונה? (יח.)
א. לכו"ע שבטלו מטומאה חמורה אבל מטמאין טומאה קלה.
ב. לכו"ע שבטלו לגמרי ואף מטומאה קלה.
ג. מחלוקת: לתירוץ אחד בגמ' שבטלו רק מטומאה חמורה ולרב אשי שבטלו לגמרי.
ד. מחלוקת: לתירוץ אחד בגמ' שבטלו רק מטומאה קלה ולרב אשי שבטלו לגמרי.
3. חד אמר לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים - מה החידוש בזה? (יט:)
א. שאפי' ראינו זב עובר בשוק זה שנמצא בו הרוק ג"כ לא גזרו.
ב. שאפי' נמצא בשוק העליון טהור.
ג. שאפי' שבירושלים היו הרבה טמאים לא גזרו.
ד. איידי דבעי למימר דלא גזרו על ספק הכלים אמר נמי דלא גזרו על ספק הרוקין.
4. על מחט שנמצאת בבשר וכו' והבשר טמא - מהיכן קיבל הבשר הכשר לקבל טומאה (למסקנא)? (כ.)
א. ע"י דם.
ב. ע"י משקי בית מטבחיא.
ג. חיבת הקודש מכשרתו.
ד. כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר ועדיין משקה טופח עלי'.
5. כל שעה שמותר לאכול מאכיל לבהמה - מה הכוונה? (כא.)
א. שבשעה שעדיין מותר לו לאכול מדאורייתא מאכיל לבהמה.
ב. שבשעה שמותר לכהן לאכול תרומה מותר לישראל להאכיל לבהמה.
ג. שרק בשעה שעדיין מותר לישראל לאכול מדרבנן מותר להאכיל לבהמתו.
ד. שבשעה שאינו עבור עדיין על בל יראה מותר לו להאכיל לבהמה.
6. לגר אשר בשעריך תתנה או מכור לנכרי - מה נלמד מ"או"? (כא:)
א. מחלוקת: לר"מ להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי ולר"י לומר דלגר בנתינה ולנכרי במכירה.
ב. מחלוקת: לר"מ להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי ולר"י לומר דגר תושב אתה מצווה להחיותו.
ג. לכו"ע להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי.
ד. לכו"ע לומר דדברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה.
7. לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים - לענין מה הוקש דם למים? (כב.:)
א. מחלוקת: לר' אבהו דדם מותר בהנאה ולחזקי' דאסור בהנאה כמים המתנסכין ע"ג המזבח.
ב. מחלוקת: לר' אבהו דדם מותר בהנאה ולחזקי' שרק דם הנשפך כמים מכשיר לאפוקי דם קדשים.
ג. לכו"ע דדם מותר בהנאה.
ד. שלכו"ע דרק דם שנשפך כמים מכשיר לאפוקי דם קדשים.
8. מנא לי' לחזקי' דלא יאכל איסור הנאה במשמע? (כג.)
א. הלכה למשה מסיני.
ב. מסברא.
ג. מדחזי' דכ' בשרצים לא יאכל ובעי' קרא להתירם בהנאה.
ד. מדחזי' דכ' בחמץ לא יאכל ובעי רבי יוסי הגלילי קרא להתירם בהנאה.
9. מנא לי' לר' יהושע בן לוי דחמץ בפסח ושור הנסקל אסורין בהנאה למסקנא? (כד.)
א. מדכ' בהו לא יאכל.
ב. מדכ' לכלב תשליכון אותו וילפי' דרק אותו תשליכו ולא חמץ בפסח ושור הנסקל.
ג. דכ' והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל ואם אינו ענין לכאן תנהו ענין לשאר איסורים.
ד. דכ' בקדש באש תשרף ואם אינו ענין לכאן תנהו ענין לשאר איסורים.
10. האוכל חלב חי האם חייב משום אכילת חלב? (כד:)
א. לכו"ע פטור.
ב. לכו"ע חייב.
ג. מחלוקת: ללישנא קמא דר' אבהו פטור וללישנא בתרא חייב.
ד. לכו"ע עובר על איסור אכילת חלב אך אין בזה מלקות.
11. כלאי הכרם האם נאסרין בהשרשה או רק כשגדלו הזרעים? (כה.)
א. תלוי: אם נזרעו ביחד עם הכרם נאסרין בהשרשה ואם הביא הזרעים אח"כ נאסרין כשהוסיפו.
ב. בכל גווני נאסרין בהשרשה.
ג. בכל גווני נאסרין רק כשהוסיפו.
ד. מחלוקת: לחד מ"ד נאסרין בהשרשה עם הכרם ולחד מ"ד כשהוסיפו.
12. הנאה הבאה לו לאדם בע"כ ולא אפשר וקמיכוון - מה דינה? (כה:)
א. לכו"ע מותרת.
ב. לכו"ע אסורה.
ג. מחלוקת: לאביי מותרת ולרבא אסורה.
ד. מחלוקת: לרבי יהודה אסורה ולרבי שמעון מותרת.
13. והמריח בה פטור אלא שמעל - והא ריח אין בו משום מעילה? (כו.)
א. מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא.
ב. הא דריח אין בו משום מעילה הוא רק אחר שנעשית מצוותו.
ג. שאני קטורת שעומדת להריח.
ד. האי תנא ס"ל דקול ומראה וריח יש בהם משום מעילה.
14. אפה בו את הפת רבי אומר הפת אסורה - באיזה אופן מדובר? (כז.)
א. בגחלים לוחשות.
ב. כשאבוקה כנגדו.
ג. לחד מ"ד בגחלים לוחשות ולחד מ"ד כשאבוקה כנגדו.
ד. לחד מ"ד בגחלים עוממות ולחד מ"ד בגחלים לוחשות.
15. תנור שהסיקו בעצי הקדש ואפה בו את הפת - באיזה אופן הפת אסורה? (כז:)
א. בעצי שלמים בין בשוגג ובין במזיד ואליבא דרבי יהודה.
ב. בעצי שלמים ובשוגג.
ג. בעצי הקדש בין בשוגג ובין במזיד.
ד. בעצי הקדש ובשוגג.
16. מנא לן דחיוב אכילת כזית מצה בלילי פסח נוהג אף בזמן שאין מקריבין קרבן פסח? (כח:)
א. מחלוקת: לרבי יהודה מדאיתקש אכילת מצה לאיסור חמץ ולר"ש מדכ' בערב תאכלו מצות.
ב. מחלוקת: לרבי יהודה ילפי' גזירה שוה ט"ו ט"ו מחג הסוכות ולר"ש מדכ' בערב תאכלו מצות.
ג. לכו"ע ילפי' גזירה שוה ט"ו ט"ו מחג הסוכות.
ד. לכו"ע מדכ' בערב תאכלו מצות.
17. מנא לן דהמדליק גדיש בשבת פטור מן התשלומין? (כט. רש"י ד"ה את יוהכ"פ)
א. דכ' כדי רשעתו וילפי' דרק משום רשעה אחת אתה מחייבו.
ב. דכ' ולא יהי' אסון ענש יענש וילפי' הא אם יהיה אסון לא יענש
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. מסברא דאמרי' קים לי' בדרבה מיניה.
18. כל איסורין שבתורה האם נאסרין במשהו או בנותן טעם? (כט:)
א. לכו"ע במשהו.
ב. לכו"ע בנותן טעם.
ג. מחלוקת: לרב ושמואל במשהו ולרב יוחנן ולר"ל בנותן טעם.
ד. תלוי: שלא במינן לכו"ע בנותן טעם, במינן מחלוקת לרב ושמואל במשהו ולר"י ולר"ל בנותן טעם.
19. מה טעם החילוק בין חמץ ליין נסך לענין השתמשות במאני דקוניא? (ל:)
א. חמץ דאורייתא, ויין נסך דרבנן.
ב. חמץ הוא גוש, ויין נסך הוא לח.
ג. חמץ תשמישו בחמין, ויין נסך תשמישו בצונן.
ד. חמץ החמירה בו תורה לעבור בבל יראה, ויין נסך לא החמירה בו תורה כ"כ.
20. מהיכן ילפי' דין שיעבודא דרבי נתן? (לא.)
א. דכ' ונתן לאשר אשם לו ולא כתיב לאשר הלוהו וילי' למי שהקרן שלו.
ב. מסברא.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. דכ' ונתן לאשר אשם לו ואשר ריבויא הוא