yeshiva.org.il


גמרא פסחים תוס' - מבחן התוס' בדפים ק"ז - קכ"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
תוס' על מסכת פסחים, דפים ק"ז - קכ"א

א. באוכל בזמן שנפשו קצה מלאכול.
ב. באוכל בזמן שאינו מתאוה לאכול אך יש לו טעם בזה.
ג. באנסוהו עכו"ם לאכול.
ד. באכל אוכל שכרוך בסיב וכיו"ב.

א. ר' יוחנן בשם אנשי ירושלים פליג אההיא דביצה.
ב. התם איירי ביש לו ופוחת משא"כ הכא דאיירי באין לו.
ג. התם איירי שאינו קונה אפי' לצורך קידוש והבדלה, והכא איירי לענין שאר דברים לצורך השבת.
ד. התם איירי שיש לו ממי ללוות, והכא איירי באין לו ג"כ ממי ללוות.

א. ס"ל דאין דבר שבחולין יכול לבטל דבר מצוה.
ב. כיון דאין טעם החרוסת מורגש אין בכוחה לבטל.
ג. כיון דאינו לועסן ביחד אלא בולען כשהן שלימים לא שייך ביטול.
ד. הא דיצא ידי מצה הוא מדאורייתא אבל מדרבנן באמת לא יצא משום שהמרור מבטלה.

א. הא דפליגי ר"י ור"ש הוא בזמן שביהמ"ק הי' קיים.
ב. ההיא פלוגתא אליבא דרבא ולא אליבא דרב אחא בר יעקב.
ג. התם איירי לענין כזית מצה הראשון והכא איירי לענין המצה שאוכלים עם המרור בכורך.
ד. התם איירי לענין כזית מצה הראשון והכא איירי לענין אם יש מצוה כל ז' ימי הפסח לאכול מצה.

א. הא דאין הקב"ה מביא תקלה איירי באיסור תורה והכא איירי באיסור דרבנן.
ב. כיון דאין המאכל עצמו אסור אלא רק מחמת הזמן לא נאמר ע"ז כלל זה.
ג. ר' ירמיה בר אבא עצמו ס"ל דמותר לטעם קודם הבדלה.
ד. הא דאין הקב"ה מביא תקלה הוא רק באיסור טבל.