מקורות ללימוד לפני המבחן:
סימנים: תרפ"ח, מקראי קודש ה'.אין ללמוד מהמבחנים פסק הלכה למעשה.
1. מדוע קוראים את המגילה בעיר מוקפת חומה בזמן שונה מעיר שאינה מוקפת חומה?
א. להרבות ימי שמחה.
ב. כך נהגו ישראל.
ג. מפני שבשושן, שהיתה מוקפת חומה, הסתיימה המלחמה רק לאחר ט"ו.
ד. אף תשובה אינה נכונה.
2. מה נחשבת עיר מוקפת חומה, שקוראים בה את המגילה ביום ט"ו?
א. כל ישוב מוקף חומה.
ב. כל ישוב המוקף חומה מימי יהושע בן נון ועד היום.
ג. כל ישוב המוקף חומה מימי מרדכי ואסתר ועד היום.
ד. כל ישוב שהיה מוקף חומה בימי יהושע בן נון.
3. כיצד יתכן מקום שמעולם לא היה מוקף חומה וקוראים בו ביום ט"ו?
א. אם לא יכלו (באונס) לקרוא בו בי"ד
ב. אם הוא סמוך לישוב מוקף חומה מרחק מיל.
ג. מחוץ לארץ ישראל.
ד. אף תשובה אינה נכונה
4. מה דין תושב תל אביב שנסע לירושלים בליל י"ד?
א. אם בעלות השחר של ט"ו עדיין היה בירושלים - דינו כבן כרך, ואם אז כבר יצא ממנו - דינו כבן עיר.
ב. כמו א, אך הדבר אינו תלוי היכן היה בפועל אלא היכן התכוון להיות כשיצא את תל אביב.
ג. כמו א, אך כדי שיחשב בן כרך צריך שיתכוון להיות שם בעלות השחר, ולא רק שיהיה בפועל.
ד. כמו א, אך אין צריך דוקא שיהיה בפועל, אלא גם אם רק התכוון ולא היה - דינו כבן כרך.
5. מה דין תושב ת"א שיצא ירושלימה ביום י"ד, לאחר עלות השחר, ודעתו להישאר בה גם למחרת?
א. יקרא גם בי"ד וגם בט"ו בברכה.
ב. יקרא בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה.
ג. לפי המ"ב - א, לפי הרב עובדיה יוסף - ב.
ד. לפי הרב עובדיה יוסף - א לפי המ"ב - ב.
6. מה דין תושב ירושלים שנסע לת"א ביום י"ד?
א. אם התכוון לחזור לירושלים לפני עלות השחר של ט"ו - דינו כבן כרך, אך אם התכון להישאר שם - פטור לגמרי.
ב. אם התכוון לחזור לירושלים לפני ליל ט"ו - דינו כבן כרך, אך אם התכוון להישאר שם - פטור לגמרי.
ג. חייב לקרוא גם בי"ד וגם בט"ו.
ד. חייב לקרוא בי"ד, ואם חוזר לירושלים לפני עלות השחר של יום ט"ו קורא גם בט"ו.
7. היכון בימינו קוראים את המגילה ביום ט"ו בברכה?
א. בירושלים העתיקה (בין החומות).
ב. בירושלים.
ג. בירושלים ובצפת.
ד. בירושלים, בצפת ובחברון.
8. האם תושב ירושלים (שחייב לקרוא בט"ו) יכול לקרוא את המגילה לתושבי תל אביב ביום י"ד?
א. כן
ב. לא
ג. רק לפי השו"ע
ד. רק לפי הרמ"א