מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת שקלים בתלמוד ירושלמי1. באחד באדר משמיעין על השקלים - אליבא דמאן נאמר דין זה? (ב. ריבב"ן ד"ה באחד)
א. בין לת"ק ובין לרשב"ג.
ב. אליבא דת"ק דס"ל דשואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום.
ג. אליבא דרשב"ג דס"ל דשואלין בהלכות הפסח קודם לכן ב' שבתות.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
2. מנלן שהפקר ב"ד הפקר? (ג.)
א. מסברא כיון דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה כ"ש שיכולים להוציא ממון מבעליו.
ב. דכ' וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו.
ג. כיון דכל הקונה חפץ בקנין קונה ע"ד חכמים משו"ה יש להם כח לעקור הקנין.
ד. הלכה למשה מסיני.
3. אע"פ שאמרו אין ממשכנין וכו' וקטנים אבל אם שקלו מקבלין - האם תובעין מהם? (ד.)
א. תלוי: אם הביאו ב' שערות תובעין, ואם לאו אין תובעין.
ב. תלוי: קטנים כהנים תובעין, ישראלים אין תובעין.
ג. בכל גווני תובעין.
ד. בכל גווני אין תובעין.
4. בני העיר ששלחו שקליהן וכו' ואם לאו נשבעין לבני העיר - האם היא שבועה מדאורייתא או מדרבנן? (ה.)
א. לכו"ע מדאורייתא.
ב. לכו"ע מדרבנן.
ג. מחלוקת: לר' אלעזר מדאורייתא ולר' יוחנן מדרבנן.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
5. נטל ידו מליאה מעות ואמר אלו לשקלי מה דין מותר המעות? (ו.)
א. לכו"ע מחלוקת: לבית שמאי נדבה ולבית הלל חולין.
ב. לכו"ע נדבה.
ג. לכו"ע חולין.
ד. מחלוקת: לר' יוסי בשם ר' לעזר לכו"ע נדבה ולר' ביבא בשם ר"א לכו"ע חולין.
6. מותר עשירית האיפה של כהן גדול - מה דינו? (ו:)
א. מחלוקת: לר' יוחנן יוליכם לים המלח ולר' לעזר ולתנא דמתני' יפלו לנדבה.
ב. מחלוקת: לר' יוחנן יוליכם לים המלח ולר' לעזר יפלו לנדבה.
ג. לכו"ע יוליכם לים המלח.
ד. לכו"ע יפלו לנדבה.
7. גבו לצרכי מת שחשבו שאין לו ונמצא שיש לו - מה יעשו עם המעות? (ז. קרבן העדה ד"ה הגע עצמך)
א. מחלוקת: לתנא דמתני' יתנו המעות ליורשיו ולרב אידי יחזירו המעות להנותנים.
ב. לכו"ע אם אפשר מחזירין אותן להנותנים ואם לאו יניחו אותם לצורך מתים אחרים.
ג. לכו"ע יתנו המעות ליורשיו.
ד. לכו"ע יבנו לו נפש על קברו ויעשה לו זילוף ע"ג מיטתו.
8. רב יגדל אומר האומר שמועה בשם אומרה...............? (ז:)
א. יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו.
ב. מביא גאולה לעולם.
ג. שפתותיו של בעל השמועה דובבות בקבר.
ד. יש לו חלק לעוה"ב.
9. האם יוצאין ידי חובת ד' כוסות ביין של שביעית או ביין קונדיטין? (ח:)
א. תלוי: בשל שביעית יוצאין, ובשל קונדיטין אין יוצאין.
ב. בשניהם אין יוצאין.
ג. בשניהם יוצאין.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
10. כל מי שקבוע בארץ ישראל וכו' יהא מבושר..............? (ט:)
א. שתפילתו נשמעת.
ב. שאויביו נופלים תחתיו.
ג. שלא תמוש התורה מזרעו וזרע זרעו עד עולם.
ד. שבן עוה"ב הוא.
11. שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה - אליבא דמאן נאמר דין זה? (י.)
א. לכו"ע אליבא דר' ישמעאל.
ב. לכו"ע אליבא דרבנן.
ג. לחד אמורא אליבא דרבי ישמעאל ולר' יוסה לדברי הכל.
ד. לחד אמורא אליבא דר' ישמעאל ולר' יוסה רק אליבא דרבנן ולא אליבא דר' ישמעאל.
12. פיטמה לקטורת בכלי של חול - מה דינה? (יא:)
א. מחלוקת: לר' יוסי בי רב חנינה פסולה ולר' יהושע בן לוי כשירה.
ב. לכו"ע פסולה.
ג. לכו"ע כשירה.
ד. לכו"ע כשירה ועולה למזבח אך צריך להקטיר עוד קטורת.
13. באיזה אופן נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע לענין מקדיש נכסיו והי' בהן בהמה ראויה למזבח? (יב.)
א. לכו"ע במקדיש.
ב. לכו"ע במקדיש עדרו.
ג. לכו"ע בין במקדיש נכסיו ובין במקדיש עדרו.
ד. לרב זעירא בשם רב במקדיש נכסיו, לרבי בא בשם רב במקדיש עדרו, ולרבי יוחנן בשניהם.
14. מה טעם נקרא עזרא עזרא "הסופר"? (יג:)
א. משום שכתב את כל התורה.
ב. משום שהי' מנהיג ישראל.
ג. שכשם שהי' סופר בדברי תורה כך הי' סופר בדברי חכמים.
ד. משום שמנה את כל ישראל.
15. מנין שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה? (יד.)
א. מסברא שכל מי שיותר קרוב אליו מדקדקים עמו יותר.
ב. לרב אחא דכ' וסביביו נשערה מאוד ולר' יוסי דכ' ונורא הוא על כל סביביו.
ג. לכו"ע דכ' וסביביו נשערה מאוד.
ד. מהא דחזי' שהקפיד הקב"ה על משה רבינו על שהכה את הסלע.
16. אשרי "משכיל" אל דל - מה הכוונה? (טו.)
א. שמלמד תורה לבני עניים שאין להם מי שילמדם.
ב. שהוא מסתכל במצות צדקה איך לעשותה בכדי למנוע מהעני פחיתות כבוד.
ג. שנותן צדקה לעניים יותר מכפי יכולתו.
ד. שנותן לעני שירד מנכסיו עבד לרוץ לפניו וסוס לרכב עליו.
17. האם מושחין מלך בן מלך וכהן גדול בן כהן גדול? (טז.)
א. בכל גווני אין מושחין.
ב. בכל גווני מושחין.
ג. תלוי: מלך בן מלך מושחין רק מפני המחלוקת, וכ"ג בן כ"ג בכל גווני מושחין.
ד. תלוי: מלך בן מלך מושחין רק מפני המחלוקת, וכ"ג בן כ"ג בכל גווני אין מושחין.
18. היכן היו י"ג ההשתחואות בבית המקדש? (יז.)
א. לכו"ע כנגד הי"ג שערים שהיו שם.
ב. לכו"ע כנגד הי"ג מקומות שפרצו היונים וחזרו וגדרום.
ג. לאבא יוסה בן יוחנן כנגד הי"ג שערים שהיו שם ולרבנן כנגד הי"ג מקומות שפרצו היונים וחזרו וגדרום.
ד. בכל היכן שירצה ובתנאי שיהי' בעזרת כהנים.
19. לא הי' שם לחם מה הוא להניחו לשבת הבאה? (יז:)
א. צריך להניחו דכ' ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד.
ב. אין צריך להניחו כיון שהוא פסול.
ג. מדאורייתא צריך להניחו ומדרבנן אין צריך שמא יבואו להכשיר את הפסול.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
20. זהב לא יפחות מדינר זהב - באיזה אופן מדובר? (יח:)
א. במתנדב זהב סתם.
ב. במתנדב מטבע זהב.
ג. במתנדב מזלג של זהב.
ד. במתנדב דינר של זהב.
21. דבר שנפסל בהיסח הדעת האם טעון עיבור צורה קודם שריפתו? (יט. קרבן העדה ד"ה ויאות)
א. לכו"ע טעון עיבור צורה.
ב. לכו"ע אין טעון עיבור צורה.
ג. מחלוקת: לר' לעזר בשם ר' הושעיא טעון עיבור צורה ולר' יוסי אין טעון עיבור צורה.
ד. תלוי: מדאורייתא אין צריך ומדרבנן צריך.
22. 34
א. דכ' איש איש ודרשי' שאף הנכרי נודר ונודב כישראל.
ב. מסברא.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. מעיקר הדין אין מקבלין מהן ורק משום דרכי שלום לוקחין מהן, והוא מדרבנן.
23. עשירית האיפה של כ"ג האם חוצה אותה לפני שמקדשה או לאחר מיכן? (כ:)
א. לכו"ע חוצה אותה ואח"כ מקדשה.
ב. לכו"ע חוצה אותה לאחר שמקדשה.
ג. מחלוקת: לרבי יוחנן חוצה אותה ואח"כ מקדשה ולרשב"ל מקדשה ואח"כ חוצה אותה.
ד. איך שירצה יכול לעשות ואין נ"מ בזה.
24. כל הרוקין וכו' חוץ משל שוק העליון - מה הטעם שהנמצא בשוק העליון טמא? (כא:)
א. משום ששם היו באין הזבין לקנות את קרבנותיהן.
ב. משום שקצרן של נכרים היה שם.
ג. משום שהיו דרים שם רק נכרים.
ד. שלשם היו מביאים הפסולת של ירושלים וחיישי' שמא הי' שם כזית נבילה שבא במגע עם הרוקין הנמצאים שם.
25. גר שעבר והקדיש לקינו בזמן הזה - מה דין המעות? (כב.)
א. לכו"ע קדוש.
ב. לכו"ע אינו קדוש.
ג. תלוי: אם ידע שאין להקדיש בזמן הזה והקדיש אינו קדוש, ואם לא ידע קדוש.
ד. איבעיא דלא איפשטא.